דברים מתקלקלים – שיר.


לדברים דרך משונה להתקלקל,

הם נראים רגילים, כה רגילים.

ואז לפתע זה מתקלקל,

מתקלקל מאוד,

מתקלקל באמת.


בבקר הם כמו ילדים משחקים;

כה הרבה שמחה ואושר,

כה הרבה תקוות.

ואז, לפתע, (בסביבות הצהריים) זה מתקלקל נורא;

פניה חדה

ואז זה סופי: מקולקל.


בערב, אנו נופלים על הרצפה,

מתבוננים מטה אל ההריסות

ותוהים:

מתי ואיך זה

התקלקל כל כך.

וכלל לא שמנו לב.


כך – דברים,

לא כל שכן – יחסים.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

You May Also Like

מי יאהב?

כה רבים מאתנו חיים ואף מתים ללא אהבה. ללא אח/ות תומכים, נפש סומכת, מישהו מודאג, מישהו כואב. למי שנולד אין לדאוג, מיד יהיה מוקף באהבה ואהבה… אך מי יאהב את…
View Post

קבורת הנשמה – שיר

בכל אשר נפנה – הנפש בתכריכים. קבורה בעודה בחיים, קבורה, עמוק, עמוק בפנים. אנשים עוברים, אנשים עובדים, אנשים לא יודעים שהנפש קבורה, כה עמוק בפנים. שהיא הקורבן שמקריבים, משקל יתר…
View Post

הנסיכה על העדשה – שיר.

העדשה מתחת לנסיכה – דוקרת. כל הלילה מתהפכת, אין לה מנוחה. המזרון כדרכו – שטוח אך משהו למטה לא נותן מנוח, מטריד, עוכר שלווה. עדשת אמת קטנה היא הטורדת שנתנו.…
View Post

אנו ההולכים למות – שיר.

דרך עיני ההולכים למות נראים החיים אחרת; יקרי ערך כצמיד שאבד. כחיבוק לצולל בבדידות. כברכה למקולל. כטובלים בים של שפע – אנו נדמים להם, למתים. והם, ההולכים למות, מנופפים ידיים…
View Post

חולשה ליופי – שיר.

יש לנו חולשה ליופי. יופי מרחוק. כמה שיותר רחוק – יותר יפה. אין יפה כבחורה מבעד לחלון, מרחק החלון מרחק החלום, – מרחק עולמות. יפים חיינו מנקודת ההתחלה של הנעורים…
View Post

היא הייתה פרח

היא הייתה פרח צעירה ויפה כמו שרק באגדות אך בעיקר הייתה הבטחה, הבטחה קסומה לפרח הכי ענוג לבשלות המלאה של אישה.   ואז עוברות השנים, אוי, איך שהן עוברות, ומה…
View Post