דיאלקטיקה – שיר

 

חוטמי נפחס אל זגוגית השמיים

ועיני גומעות טל פלנטות אבודות

ורק מתני החלושות

חשות את רגלי

השוקעות.

* *


1967 משאבי שדה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

You May Also Like

כולנו נמלים – שיר

"נמלים. כולנו נמלים. עסקניות, עמלניות, אחת בעד כולן כולן בעד אף אחת. ייחודנו בשייכותנו לקן. הקן הוא אנחנו, וכל אחת – לעצמה, כלום".  
View Post

לעומת העולם הזעיר בורגני- שיר

מה נציב לעומת העולם הזעיר בורגני? מול השעשועים המלבבים מפלסטיק ממוחזר? מה נציב? זירת איגרוף, זירת התגוששות ביצת האבקות. שדות קרב –נציב, שדות קטל. והמלחמה היא על חיינו, ובה ניפול…
View Post

אנו ההולכים למות – שיר.

דרך עיני ההולכים למות נראים החיים אחרת; יקרי ערך כצמיד שאבד. כחיבוק לצולל בבדידות. כברכה למקולל. כטובלים בים של שפע – אנו נדמים להם, למתים. והם, ההולכים למות, מנופפים ידיים…
View Post

אני ואלהים – שיר

אני ואלהים אני ואלהים. הכלום והכל, ההרף עין והנצח, האפסות והשלמות. אלהים ואני. אלוהים, זה שהכל בדברו- ואני שדברי לא כלום, ואני לא- כלום, וכולי עפר וסופי עפר – אליו…
View Post

*הנה מוטלות גופותינו – שיר.

הנה מוטלות גופותינו, המוות נוגס מהן פתיתים, פתיתים, והרימה זוחלת בהם טיפין טיפין, וכך הן זרועות להן בתנוחות שונות של שכחה. צוננות ודוממות שוכבות להן, ממתינות לחזור אל מעי האדמה.…
View Post

שעון חול – שיר.

ובתוך כל זה דבר אחד בטוח; החיים עוברים ונגמרים. בזמן שאנו עסוקים מזדהים טרודים, במדד הרייטינג של אושרנו הדל (המתדלדל )- בזמן הזה חיינו עוברים ונגמרים, נגמרים ועוברים. אתמול היה…
View Post