דרך המים – שיר.


דרכי דרך המים,

נשמתי יוקדת אש.

רוחי מעירה לחיים

וסופי עפר.

גבריאל רעם

6.12.2004
 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

You May Also Like

הכלבים זוכרים- שיר

  הכלב זוכר, הכלב יודע, הוא אף פעם לא שכח. אנחנו לא זוכרים, לא יודעים, כי פעם לא היינו כאלה: מעורבים רגשית, נוטרי טינה ומתחשבנים תאבי כוח ושררה וקטנוניים. פעם…
View Post

הנסיכה על העדשה – שיר.

העדשה מתחת לנסיכה – דוקרת. כל הלילה מתהפכת, אין לה מנוחה. המזרון כדרכו – שטוח אך משהו למטה לא נותן מנוח, מטריד, עוכר שלווה. עדשת אמת קטנה היא הטורדת שנתנו.…
View Post

דברים מתקלקלים – שיר.

לדברים דרך משונה להתקלקל, הם נראים רגילים, כה רגילים. ואז לפתע זה מתקלקל, מתקלקל מאוד, מתקלקל באמת. בבקר הם כמו ילדים משחקים; כה הרבה שמחה ואושר, כה הרבה תקוות. ואז,…
View Post

אנו ההולכים למות – שיר.

דרך עיני ההולכים למות נראים החיים אחרת; יקרי ערך כצמיד שאבד. כחיבוק לצולל בבדידות. כברכה למקולל. כטובלים בים של שפע – אנו נדמים להם, למתים. והם, ההולכים למות, מנופפים ידיים…
View Post

מתגלגלים – שיר.

מרגע לרגע, משעה לשעה ומיום ליום, מתגלגלים להם חיינו. מרגע לרגע ומשנה לשנה, הכל מתגלגל וכלום לא השתנה מלבד חיינו, המתגלגלים להם הלאה עם הזמן, כמכונית במדרון מסוכן. משעה לשעה…
View Post

מי יאהב?

כה רבים מאתנו חיים ואף מתים ללא אהבה. ללא אח/ות תומכים, נפש סומכת, מישהו מודאג, מישהו כואב. למי שנולד אין לדאוג, מיד יהיה מוקף באהבה ואהבה… אך מי יאהב את…
View Post