הנה מוטלות גופותינו, המוות נוגס מהן פתיתים, פתיתים, והרימה זוחלת בהם טיפין טיפין, וכך הן זרועות להן בתנוחות שונות של שכחה. צוננות ודוממות שוכבות להן, ממתינות לחזור אל מעי האדמה.…
יחסים הם חרס יחסים הם עציץ חרס. חופנים אדמה, צוברים מי גשמים ומגדלים פקעות לילך ויקינתון. מלמעלה שמש, בפנים מים ובתווך צמיחה. יחסים הם עציץ חרס בבקר הם אדמה…
דרך עיני ההולכים למות נראים החיים אחרת; יקרי ערך כצמיד שאבד. כחיבוק לצולל בבדידות. כברכה למקולל. כטובלים בים של שפע – אנו נדמים להם, למתים. והם, ההולכים למות, מנופפים ידיים…
ה'אני' שתפגוש הוא ה'אני' שגיבשת, ה'אני' שהצמחת דרך יסורים וכאב. עתה עדיין ניצן בודד, ניצן שביר, מנגן מנגינהרחוקה, שחולצה מתוך הפגזת תותחים כבדים. 'אני' שצמח מתוך ה'אתה ' הנושן המופגז…