הכלבים זוכרים- שיר

 

הכלב זוכר, הכלב יודע,

הוא אף פעם לא שכח.

אנחנו לא זוכרים,

לא יודעים,

כי פעם לא היינו כאלה:

מעורבים רגשית,

נוטרי טינה ומתחשבנים

תאבי כוח ושררה וקטנוניים.

פעם היינו אחרים,

היינו בני אדם,

היינו אנושיים.

הכלבים זוכרים,

הכלבים מזכירים,

את שאבד.

אנו מביטים בהם ונזכרים,

מביטים בהם ואוהבים

מביטים בהם ומתגעגעים,

אל מה שכה חסר

כה בסיסי

כה אנושי;

להיות בן אדם

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

You May Also Like

היא הייתה פרח

היא הייתה פרח צעירה ויפה כמו שרק באגדות אך בעיקר הייתה הבטחה, הבטחה קסומה לפרח הכי ענוג לבשלות המלאה של אישה.   ואז עוברות השנים, אוי, איך שהן עוברות, ומה…
View Post

לכל מלחמותי – שיר.

לכל מלחמותי – יוצא אני, קטנות כגדולות. ללא זעקות מתלהמות ואגרופים מונפים. ידיי לבנות ונוקשות, הסופה שואגת. ואל הכפור, -אני יוצא. לכל מלחמותי, גדולות כקטנות. בחוץ סופה וניבים שלוחים. תנים…
View Post

מתגלגלים – שיר.

מרגע לרגע, משעה לשעה ומיום ליום, מתגלגלים להם חיינו. מרגע לרגע ומשנה לשנה, הכל מתגלגל וכלום לא השתנה מלבד חיינו, המתגלגלים להם הלאה עם הזמן, כמכונית במדרון מסוכן. משעה לשעה…
View Post

אל החוף – שיר

  מגל לגל נדים המים; פעם מעלה, פעם מטה, פעם גאות ופעם שפל.   ואנו עם הגלים; כה עולצים עם גל גבוה כה מצטערים עם שפל הגל.   מצבי הרוח…
View Post

בלילה – שיר.

בלילה אנו רואים בחלומות אבק כוכבים ופלנטות רחוקות, שמים קרובים וחלקי גלויות ששלחו לנו כרובים ושרפים. בלילה אנחנו מתעוררים לחלומות האבודים. בלילה אנו חוזים בכוכבים. בלילה אנו באים אל החיים,…
View Post

הישתנות

ה'אני' שתפגוש הוא ה'אני' שגיבשת, ה'אני' שהצמחת דרך יסורים וכאב. עתה עדיין ניצן בודד, ניצן שביר, מנגן מנגינהרחוקה, שחולצה מתוך הפגזת תותחים כבדים. 'אני' שצמח מתוך ה'אתה ' הנושן המופגז…
View Post