הכל מת.

Total
0
Shares

הכל מת ואנשים בכלל לא מרגישים. עוברים בחלל מת, באויר נטול
נשמה ו… כלום. אמנם במבט שטחי נראה כי לא כך הוא, נראה כי הם
חיים בעליזות, מפלרטטים, שקועים, הוזים, בוהים – כאילו הכל לא
מת, כאילו שזה נורמלי ככה, כאילו שכאלה הם פני הדברים וזהו.
אך הכל – מת, מת, מת.
בין זוגות בבית קפה, בעיניים של זה שעבר ממול, בין המדפים
בסופר -מרקט, במושבים- זה ליד זה- ברכבת או באטובוס ובקולנוע
– מת, אין משב חיים, אין זיקה, אין התרחשות, אין עירנות
לאויר השומם המרוקן – מחיים.
היחס לנוכחות של אחרים – הוא אטום, לא פתוח, לא זורם, לא
מתעניין, כל קופסה בתוך עצמה, ובין קופסא לקופסא – מת.
בשיחה בין זבן ללקוח מתלונן, מתענין, מגשש – אין כלום, רק
מלים חסרות יחס אישי, רק מילים שנופלות כמסרים מנותקים על
אזניים ערלות מנשמה, כל מילה יוצרת נתק חדש. והמבטים, אוי
המבטים – לא נפגשים כדי להיפגש ולהחיות את החלל הריק – ברוח
של חיים, אלא יותר כסוכני חרש המרימים פריסקופ כדי לסקור מה
קורה ואז חזרה ל'זולה' האישית.
כן, אך כשפוגשים מכרים, אז זה נדלק פתאום, הפנים אורות,
הקולות מתגברים, יש תנועה, אך חיים? לא, זה יותר כמו בפארסה
איטלקית או צרפתית, שם הכל מוגזם ופלאקטי ומוחצן, משחקים את
החיים-מחצינים רגשות- ומחפים על המוות ששורר מאחורי הג'סטה
הריקה: 'אז מה נשמע'? 'מה העניינים'? 'אני מה זה מצטערת'?
'תשמעו אני חייבת לספר לכם', והרעש והקולניות שמשחקים את
הדינמיקה של החיים – מחפה על האין והריק שקיים מתחת לרעש.
אפילו מתחת ומאחורי מבטי החירמון והחיזור בין בני זוג היושבים
לשולחן במסעדה לא זורמים החיים, לא פועמת הנוכחות, אלא
מסתתרים ושוצפים אינטרסים, מתנהל מסחר עיקש ברגשות, במיניות.
צרכנות אובססיבית, התובעת למלא את הריק שבפנים, כי שם הכל
מת, הכל כבר שבק.
 
ובערב, כששוככת המולת היום, חולפות צלליות אדם ברחובות, רוחות
רפאים עוברות בין הבתים. לאחר שנסחט מהן לשד העמדת הפנים
הצרכנית והאינטרסנטית – כל שנותר הוא התשישות ותלישות
סופניים.
וכך, באפאטיה, ובמוח מעורפל – מגיעים הביתה, כדי לחוות עוד
כמה שעות של מריחת סצנות של חיים ממוסחרים על פני המוות
שבפנים, וזאת על ידי לחיצה על השלט: הקופסא נדלקת ומשם בוקעים
חיים- משוחקים, מזומרים, מתוזמרים, מבויימים. חיים הנצרכים אל
החור השחור שבפנים.
ובין שני הפרטנרים לדירה ולחיים הצופים בטלויזיה – באוירה של
חוסר מוליכות -יושב ומולך הריק, הכלום. יושב וממלא את
כל החלל שמסביב ובתוך בני הזוג הבוהים בחיים שעל המסך, חיים
המתרחשים לאחרים, בשעה שבינהם ובתוכם – הכל מת.

* *
"מסכן קטן שלי, מה צר לי עליך! אין לך אסון גדול יותר מאשר
להיוולד אדם. אם נאלצת לבוא לעולם, מדוע לא היית לפרח? מדוע
לא נולדת פרפר? מדוע לא היית גוזל לאחת מצפורי היער? ככל
שתגדל תתעצם יותר… אנשים מבקשים לדעת. בוב, מה רב הכאב
בחיפוש אחר הסיבות, המטרות, השבילים, הדרכים, המשמעויות, מה
רב המכאוב… האם המאמין אתה, בובו, כי אי פעם? האם באמת אתה
סבור כי באחד הימים? כי אולי, בעתיד? לא, לא. לא, שוב לא אומר
דבר. אתה מעווה את פניך? דמעות עולות בעיניך? אל תבכה, בובו!
אל תבכה! עוולות קטנות תבואנה- וכבר שכחת לבכות.
והחיים זורמים, זורמים…"
יאנוש
קורצ'אק: "בובו"

"אל תחשוש, נשמתך מתה זמן רב לפי שאתה תמות".
ניטשה

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

You May Also Like

פתגמים, משפטים וסיפורים – חסידיים.

https://tinyurl.com/y367t92p https://he.wikiquote.org/wiki/%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A6%D7%A7 http://www.yossi-alfi.co.il/page2.php?id=135 https://www.zusha.org.il/person/%d7%94%d7%91%d7%a2%d7%9c-%d7%a9%d7%9d-%d7%98%d7%95%d7%91/ https://www.text.org.il/index.php?book=0510083 https://www.haaretz.co.il/literature/1.1067973 https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3142550,00.html https://tinyurl.com/y5mhu9l8
View Post

על: לדעת איך לחיות -2

טאו טה צ’ינג – לאו דזה – פרק 50 1.  בין לידה למוות, שלושה מתוך עשרה עוקבים אחרי החיים, שלושה מתוך עשרה בעקבות המוות, וגברים שרק עוברים מלידה למוות גם…
View Post

ההבדל בין לחיות… ולחיות!

ונתחיל במשפט מפתח מוזר ומסתורי במקצת. יש מוות אחרי החיים וישנו מוות אחרי ה’אין חיים’. לכולם נדמה שאם אנו חיים זה אומר שאנו חיים. אז זהו שזה טריק של אוטוסוגסטיה.…
View Post

תהליך העלמות האנושיות

המדובר על מצב של התדרדרות, כמו למשל אלצהיימר, החולה אף פעם לא מחלים, לא משתפר, והמחלה לא נעצרת. המחלה שלנו היא ניכוריוזיס. התפוררות והתנוונות איטית ומתמשכת של המולכים העצביים של…
View Post

מודעות למשאב המתכלה: הזמן

    אין דבר אחר מלבד הזמן. החטא הגדול ביותר הוא כלפי הזמן. האם האיש הזה, מולי, שמילא כוס קרטון בקפה ונעלם במוסך יודע, יודע עכשיו, שבזמן מילוי כוס הקפה,…
View Post

על החיים והמוות

מוות ומשמעות החיים רוב בני האדם יסכימו כי יש לחיות את החיים באופן המשמעותי ביותר שניתן, אך לרוב זו הסכמה מן השפה ולחץ. ויקטור פרנקל, שביסס על כך גישה פילוסופית…
View Post