על אילוף כלבים ואימון רגשות – אנלוגיה משווה.

המילון השלם לשפת הכלבים - בא-במייל הורות ומשפחה

לכולנו לכולנו יש רגשות, אבל האמת והבעיה היא שיותר משיש לנו רגשות, לרגשות יש אותנו….

למה הכוונה?

ובכן, הרגשות יכולים להיות באחד משני מצבים: בשליטה או בהתפרעות. ברוב המקרים המצב השני הוא הדומיננטי.

עד כדי כך, שהרגשות מתייחסים אל מערכות האדם כאל ממלכתם: מהגוף דרך האינסטינקטים ועד לאינטלקט, מתפשטים לתוך מקום.  ללא אימון כן ורציני של הרגשות תמשיך עריצותם ותמשול על מערכות האדם.

באופן מובהק יש המון מן המשותף בין הרגשות של האדם לכלבים, אלא שאצל הכלב כול כולו רגשות ואצלנו, בני האדם, הרגשות הן חלק מאיתנו, אך חלק דומיננטי. 

המשותף לכלבים, אפילו לפראיים שבהם, זה שהם כפופים לחוקים של קבוצת השתייכותם.  הם נשארים נאמנים לחוקים המתקיימים בביתם. במילים אחרות, ישנה דרך לטפל בכלבים פראיים כדי שהם יקשיבו. כך גם באשר לרגשות, הם פראיים מלכתחילה, אך ניתן לתקשר איתם ולנתב אותם.

אך ראשית, מה הם חוקי ההתנהגות של הכלבים? כדי לענות על שאלה זו מעניין לדעת שכלבים יכולים להיות בעלי אופי מאולף ונאמן, או פראי וערמומי שלא ניתן לבטוח בהם, כפי טבעם המקורי. אבל, רק אחרי אימון התנהגותם נעשית משתפת פעולה  ונאמנה.

כך, שללא אימון, התנהגות הרגשות תהיה בהתאם לטבעם הראשוני. הפראי והערמומי. מנותב למטרה של מציאת ריגוש חזק ככל האפשר ולהמנע מדיסונאנס מתחושות לא נעימות וכדי להגיע לשני אלה, הרגשות מוכנים בקלות להקריב את האינטרסים של בעל הרגשות ואפילו את בעל הרגשות עצמם, וכך גם אצל כלבים.

אז מה עושים?

הכול תלוי בעמדה של בעל העניין כלפי רגשותיו: כפי שהתנהגות הכלב,  הינה תלוית מצב בהקשרו הקבוצתי, כך גם התנהלות מצב הרגשות אצל האדם. אצל הכלב, או שהוא נשלט ע"י חוקי הלהקה, או שהוא זה שקובע את החוקים. כך גם באשר לאדם, או שהרגשות מנהלים אותך, או שאתה מנהיג אותם…

אך להעניש כלבים, כשם שאפשר להעניש רגשות, איננו פתרון הולם, נהפוך הוא, זה יוביל להחמרת המצב, כי עונש יוצר בלבול ופיזור רגשי. במקרה של אדם: האשמה עצמית לא מביאה לשום תוצאה רצויה בעולם הרגשות, רק להיפך.

אז אם הענשה איננה השפה איתה צריך "לשוחח" עם הרגשות, מהי אם כן השפה המתאימה? והתשובה: עבודה ישירה ולמידה לתקשר עם הסימנים הנכונים. היה המנהיג של הקבוצה.

מנהיג להקת הכלבים, יכול להיות זכר או נקבה, חייב להיות השליט,  זהו עסק כלל לא דמוקראטי להיות חלק מלהקת כלבים. הלהקה חייבת  סדר מאוד מסוים: ומי קובע את הסדר? החוקיות נקבעת ע"י הכלב הדומינאנטי, החזק, מנהיג הלהקה.

אין מקום לויכוח, או להטלת ספק במנהיגותו.

במצב חברתי קבוע שכזה, כל כלב משתף פעולה עם הלהקה כגוף אחד. מנהיג הלהקה מחליט עבור כל כלב מה המשימה שעליו לבצע ומה תהיה איכות המזון הניצוד. כל כלב יודע מהי הטריטוריה המותרת לו, והוא עוקב בדריכות אחר הוראות המנהיג, כדי לבצע ומיד. אלו חוקי הלהקה.

לגדל כלב צעיר דורש אימון שחוזר על עצמו ונמשך 24 שעות ביממה. כדי להראות לגור הקטן שאתה הוא המנהיג, עליך ליישם שימוש נכון בשפת גוף ובאינטונציה נכונה. עליך גם להיות חיובי בגישתך הרבה יותר מאשר שלילי. בשום מקרה או מצב , לא יהיה מקום למשא ומתן. אך הכל באוירה חיובית ותומכת לגמרי. להיות חזק בצורה רכה, זו הדרך עם הכלב וזו הדרך עם הרגשות.

האם אתה זוכר כלב, שלך או של אחד משכניך או חבריך, מעמיד פנים כאילו הוא חרש והולך ומתרחק תוך התעלמות מכוונת? זהו זה. זו ההתנהגות השכחיה של כלב שלא עבר אימון. 

כלב שלא פוגש מנהיג אמיתי מתחיל להנהג בעצמו כמנהיג מורד. ואחד מן הדרכים שמנהיג מורד מתנהג, הוא מתעלם מן המנהיג האמיתי, ועל כן אחד הדרכים העיקריות לאמן כלבים ורגשות, זה לענות לאש באש, כלומר לענות על ההתעלמות, בהתעלמות.  ככל שזה מתבקש כדי לאמנו, כי זה מה שהוא מבין: זו השפה שלו. אחרי הכול, מי שנכנס ראשית לחדר זה המנהיג האמיתי והוא זה שמחליט. לכן אין מקום לכלב דומינאנטי או אגרסיבי שחושב שהוא הבוס.

כך גם אנו, כבני אדם, צריכים לקחת את השליטה על הרגשות. אנו לא צריכים לנהל משא ומתן עם הרגשות שלנו, או להנמיך עצמנו לרמה שלהם. צריכה להיות עמדה חד משמעית מולם. על הרגשות ללמוד להרפות, לבוא, לשבת ולהמתין כשצריך. עלינו לאמן אותם להיות טובים ובשליטה, להתנהל בהגינות כלפי אחרים, לשבת בשקט בבית, להיות מנומסים לאחרים, ולעקוב אחר תנועות הגוף של הסובבים אותנו.

ישנה דרך להפוך את הרגשות לצייתנים, לדעת את החוקים, לחיות ולהשתמש בהם באופן מושכל,

לרווחתך.

היה המנהיג של להקת הרגשות שבתוכך.

——————————————————————————————

סיפור קטן

אינדיאני זקן משבט צ'ירוקי לימד את נכדיו על החיים. "בתוכי מתקיים קרב כל הזמן", הוא סיפר לנכדיו, "זהו קרב קשה ומר בין שני זאבים".

"זאב אחד הוא רע – הוא מלא זעם, קנאה עצבות, תאווה, יהירות, רחמים עצמיים, רגשות אשמה, עלבון, דימוי עצמי נמוך, שקרים, גאווה, עליונות ואגו.

הזאב השני הוא טוב – הוא שמח, שליו, אוהב, מלא תקווה, בטוח בעצמו, עניו, ידידותי, בעל רצון טוב, אמפטי, נותן, אמיתי, רחום ומאמין.

בתוככם מתחולל גם כן קרב דומה, כפי שזה מתקיים בכל בני האדם".

אחד הנכדים חשב רגע ואז שאל את הסב:

"איזה מבין הזאבים ינצח בקרב?"

הזקן חייך וענה בפשטות:

"אותו אחד שתדאג להאכיל".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *