רגשות שליליים.

כולנו רגילים להעביר את החיים מתוך תחושה שחיי היום יום והלחץ שמצוי בהם – לא ממש מאפשרים לנו לפתוח את עצמנו מבחינה רגשית, וכי כשנגיע למצב יותר שפוי ונינוח, נמצא אדם כלבבנו ואז נפתח סגור ליבנו וניתן דרור לאשר אנו מרגישים.
ובכן כל זה אולי טוב ויפה באשר לאדם שחי את חייו במסלול הרגיל. אך אם הקורא שורות אלו מצוי באיזשהו מסע רוחני, או דרך של התפתחות רוחנית או הרחבת התודעה (לא משנה איך קוראים לזה בדיוק) אז דווקא מן הקטע הזה של 'לשפוך את הלב' ולדבר על רגשות שמציקים לנו – צריך להיזהר. לא שזה לא חשוב, זה חשוב מאוד, אך יש דברים נוספים שצריך לקחת בחשבון. אחד מן הדברים העיקריים שגורדייף חוזר ומדגיש באשר לרגשות הוא לא לתת להם ביטוי, ואכן זהו דבר חשוב ביותר. בספר היוגה סוטרה של פנטצ'לי (*הוצאת אור עם, 1994, עמ' 28), כתוב כי המטרה של היוגה היא לגרום להגבלה בתנודות של התודעה, זה נשמע מוזר, כי לכאורה נראה לנו שיש להרחיב את התודעה, אבל למעשה יש להביא את התודעה למצב בו היא תהיה שקטה, שקטה כמו 'עלה על פני המים', כמו שמתואר בספרו של אויגן הרינגל: ,זן באמנות הקשת' (הוצאת דביר, 1994), יש להביא את התודעה למצב בו מספר התנודות בה – שואף לאפס, האדם לא מעורב, ואין לו אינטרס במה שקורה, מצב בו המתבונן והמטרה – חד הם.
כשיש 'רצון' הבא מן האגו, יש הרבה תנודות המסעירות את התודעה.
והרגשות השליליים מסעירים את כל מרחב התודעה. הם הגורם המטלטל ביותר לגבי התודעה שלנו. כשהרגשות מקבלים דרור חסר גבולות הם גורמים לתנודות חריפות. ככל שהתנודות יותר חריפות, כך מאבדת התודעה את צלילותה, היא מפסיקה להיות קריסטל המעביר דרכו את הקרניים של היקום לנפש, אלא שוברת את הקרניים.
התודעה של רוב בני האדם נוטה להיסטריה ברגע שיש ביטוי רגשי, ומה שגורם לתגובות ולתנודות חזקות במיוחד, הם הרגשות השליליים של פחד, קנאה, תחרותיות, אהבה רומנטית וכו'
המטרה של האדם השואף אל הוויתו (או להגיע לרמת תודעה והתפתחות רוחנית גבוהה יותר) – היא לגרום לתודעה שלו להיות כמה שיותר שקטה, כמה שיותר פאסיבית. אדם בעל תודעה גבוהה הוא בעל תודעה שקטה, אבל הוא גם בעל עוצמה חזקה העוברת דרך התודעה הצלולה שלו.
לעומתו, אדם שאינו בעל תודעה גבוהה, סובל מתנודות חזקות המסעירות את התודעה שלו, יש לו תודעה הניזונה מהבטריות של העולם הרגשי חסר השקט שלו: קינאה, ייאוש, חרדה, וכו', כל אלה מעניקים עצמה המטלטלת את התודעה כטלטל מים סירה זעירה, ואז האדם לא רואה, לא רואה לא את עצמו משתקף במים, ולא את הקרקעית, הוא מסוגל לראות רק את המים והתנודות שבמים, במצב כזה העוצמה האמיתית, העוצמה שבאה מן התת הכרה, לא מצליחה לעבור דרך התודעה הסוערת הזו.
ברגע שהאדם מבטא רגשות שליליים והוא במצב תודעה נמוך, הוא גורם לטלטלה במצב התודעה שלו. לעומת זאת, כשאדם ברמת תודעה גבוהה מבטא רגשות שליליים, הוא יבטא אותם במתינות, ללא התפרעות, ללא עליית הטמפרטורה הרגשית; הוא לא הולך לאיבוד בהם, כלומר, הוא יכעס, אבל לא ילך לאיבוד בכעס, ולא ישחרר את הרעל של הכעס לתוך המערכת  שלו. כלומר, לבטא רגשות שליליים זה ללכת לאיבוד בתוך הרגש, לחוש מעורבות רגשית, אך לבטא רגש שלילי ולא לתת לו להשתלט על כל המערכת , זה לא רגש שלילי, כי הוא אינו מטלטל את התודעה.
אדם בעל תודעה רחבה, מתייחס לתודעה שלו כמו לניטרוגליצרין (חומר נפץ); שומר מכל משמר שלא לטלטל אותה, ולכן הוא נראה לסביבה שקט ואנמי, אבל השקט הזה הוא כיסוי למידת הזהירות שבה אותו אדם מתייחס לתודעה שלו, ולחשש שלו לפגום באיזשהו אופן בצלילות תודעתו.
כל העניין של 'לא לבטא רגשות שליליים' הוא משרת בקטע שנועד לשמור את צלילות מצב התודעה, בדיוק כמו גנן המשגיח על הגידולים הנמצאים בגן; הוא מנכש את היבלית (את הרגשות השליליים) שלא יחניקו את הגידולים שברצונו לטפח.  אם אין עדיין גידולים (מצב תודעה נמוך) אין על מה להגן, ואז אפשר לבטא רגשות שליליים בלי בעיה, ואולי כדאי לבטא אותם כי אחרת תהיה הצטברות של רגשות מודחקים. (האנלוגיה לגידולים יכולה להיות קשר אמיתי להוויה הפנימית, רמה כלשהי של תודעה ערנית, רמה רוחנית עדינה יותר וכו').
כך שהדרך הטובה ביותר להבין את הדגש הגדול שגורדייף שם על זה, הוא כאימון לקראת מצב שיהיה לאדם על מה להגן…
*                      *                     *
"עד מהרה גילתה עליסה שהיא מוטלת בתוך שלולית הדמעות ששפכה כאשר היתה גבוהה. הו, מי יתן שלא הייתי בוכה כל כך הרבה!" מלמלה עליסה כאשר שחתה בשלולית הגדולה וניסתה למצוא דרך להיחלץ ממנה. "עכשיו בוודאי אקבל עונש על הדמעות ששפכתי ואטבע בתוך הדמעות של עצמי!…"
לואיס קרול – עליסה בארץ הפלאות.

"מכל הגדולים בעריצי העולם, רגשותינו הם האדונים האכזריים ביותר".
ו. אלכסנדר

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>