התקרבות, התרחקות.

א. כילדים אנו מתרחקים מהורינו.
כמתבגרים אנו בתהליך של התנתקות.
כמבוגרים, מבקרים, לעיתים.

כהורים, אנו קשורים לילדינו.
כהורים למתבגרים – אנו מתייסרים עימם.
כהורים למבוגרים, אנו מייחלים מהם למגע אנושי.

הילדים במסע הרחק ורחוק מן המעיין ההורי.
ההורים במרוץ אחר הילד המתרחק.
שניהם נועדו למרדף האבוד: הילד, לצעדי ניכור מתמהרים,
ההורה לקריסה אל תוך הטרגיות הבודדה.

ב. ואז יום אחד, אנו הורים מזדקנים
ילדינו כבר הרחק הרחק מאיתנו.
והנה גם אנו כבר פחות במרדף אחריהם.
אלא במסלול אחר, הולכים מתקרבים להורינו.

מזמן הם לא איתנו.
אך מעולם לא היינו קרובים יותר.
וכל יום שעובר אנו מבינים אותם יותר
אנו איתם יותר. והם יותר ויותר עמוק בליבנו.

כל יום שעובר
כואב יותר, מתחרטים יותר:
על הריחוק, על הניכור,
על הנטישה.
**
5/4/14
גבריאל רעם

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

You May Also Like

על מה הם מדברים? – שיר

על מה מדברים בני האדם, על מה הם מדברים? על אש בבוקר? על כוכבים באמצע היום? על הנפש שלא חדלה לכמוה? בין בלילה, בין ביום? על מה הם מדברים, מה…
View Post

שביר

א. כל שהא יקר – כך הוא שביר. כל שהוא שביר – כך הוא יקר. העמיד והחסין – הוא הזול  הזול – נפוץ היקר – נדיר. ב. אך לרוב רואים…
View Post

שעון חול – שיר.

ובתוך כל זה דבר אחד בטוח; החיים עוברים ונגמרים. בזמן שאנו עסוקים מזדהים טרודים, במדד הרייטינג של אושרנו הדל (המתדלדל )- בזמן הזה חיינו עוברים ונגמרים, נגמרים ועוברים. אתמול היה…
View Post

ספר – שירה הגותית

מאת: גבריאל רעם *** אחוות הדפוקים "אחוות הדפוקים – חזקה מיין ומאש, היא שבועה וברית. –אחוות הדפוקים. אלה שאין להם, אין להם מה להפסיד – רק את חייהם. אלה שהושפלו…
View Post

יחסים הם חרס – שיר

יחסים הם עציץ חרס. חופנים אדמה, צוברים מי גשמים ומגדלים פקעות לילך ויקינתון. מלמעלה שמש, בפנים מים ובתווך צמיחה. יחסים הם עציץ חרס בבקר הם אדמה רכה בצהרים הם נווה…
View Post

לכל מלחמותי – שיר.

לכל מלחמותי – יוצא אני, קטנות כגדולות. ללא זעקות מתלהמות ואגרופים מונפים. ידיי לבנות ונוקשות, הסופה שואגת. ואל הכפור, -אני יוצא. לכל מלחמותי, גדולות כקטנות. בחוץ סופה וניבים שלוחים. תנים…
View Post