מבוגרים הם הילדים של החיים- שיר.

 

מבוגרים הם הילדים של החיים.

חסר ישע ומבולבלים,

תועים הם בלבירינט של החיים.

ללא אב, ללא אם,

ללא דואג, ללא פורש חסות.


ילדים נטושים של החיים.

אלפי מכשפות נוהמות מאחורי העצים ביער המפחיד.

עוד מעט יבלע אותם הלילה הגדול.


המבוגרים הם הילדים של החיים.

חסרי ישע ומבולבלים טועים

בליברינט חייהם.

ללא אב, ללא אם

ללא דואג ללא פורש חסות.


אין אב, אין אם.

אין מי שיחזיק את היד הקטנה

בלילות המפחידים.

לילות שחוזרים,

שמתמשכים

שמתארכים.


ילדים של החיים.

הילדים האמיתיים.

יתומים של החיים,

דווקא כשצריך כל כך

אבא ואמא.

אמא…


5.3.2002

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

You May Also Like

אני ואלהים – שיר

אני ואלהים אני ואלהים. הכלום והכל, ההרף עין והנצח, האפסות והשלמות. אלהים ואני. אלוהים, זה שהכל בדברו- ואני שדברי לא כלום, ואני לא- כלום, וכולי עפר וסופי עפר – אליו…
View Post

*הנה מוטלות גופותינו – שיר.

הנה מוטלות גופותינו, המוות נוגס מהן פתיתים, פתיתים, והרימה זוחלת בהם טיפין טיפין, וכך הן זרועות להן בתנוחות שונות של שכחה. צוננות ודוממות שוכבות להן, ממתינות לחזור אל מעי האדמה.…
View Post

התקרבות, התרחקות.

א. כילדים אנו מתרחקים מהורינו. כמתבגרים אנו בתהליך של התנתקות. כמבוגרים, מבקרים, לעיתים. כהורים, אנו קשורים לילדינו. כהורים למתבגרים – אנו מתייסרים עימם. כהורים למבוגרים, אנו מייחלים מהם למגע אנושי.…
View Post

אל החוף – שיר

  מגל לגל נדים המים; פעם מעלה, פעם מטה, פעם גאות ופעם שפל.   ואנו עם הגלים; כה עולצים עם גל גבוה כה מצטערים עם שפל הגל.   מצבי הרוח…
View Post

כולנו נמלים – שיר

"נמלים. כולנו נמלים. עסקניות, עמלניות, אחת בעד כולן כולן בעד אף אחת. ייחודנו בשייכותנו לקן. הקן הוא אנחנו, וכל אחת – לעצמה, כלום".  
View Post

הכלבים זוכרים- שיר

  הכלב זוכר, הכלב יודע, הוא אף פעם לא שכח. אנחנו לא זוכרים, לא יודעים, כי פעם לא היינו כאלה: מעורבים רגשית, נוטרי טינה ומתחשבנים תאבי כוח ושררה וקטנוניים. פעם…
View Post