* נעורים, והסמים המתכלים של החיים – פרגמנטים.

א. משובה ואהבה, שניהם הינם סמים מתכלים, המוענקים לנעורים על ידי הטבע חינם, בבחינת הציפוי הנוצץ והמסוכר העוטף את הגלולה המרה של החיים .

ב. תוך כדי מיצהלות ההנאה והמיות התענוג, נוגסים הנעורים בציפוי הזוהר, המתוק והמשכר. מתחילים לחוש את התוך המר והקשה ההולך ומתגלה, הולך ונחשף – עם כל נגיסה.

ג. שיכורים ועיוורים הם הנעורים. מובלים במצהלות השעשוע והנאות המשחק, אל השלב הבא. ככבשים מהופנטות אל במבוא המוביל לבית המטבחיים.

ד. דור ועוד דור ועוד דור. וכל דור משתוקק וכוסף באביב כדי לתסוס בקיץ, כדי לכמוש בסתיו, כדי למות בחורף.

ה. תענוג ואהבה, הינם סמים הניתנים חופשי, כחלק מעיסקת החבילה של הנעורים. ניתנים ומדוללים בנוזל המפכח של הבגרות. אט אט מתווסף הנוזל חסר הטעם. כדי להקיץ לאט לאט מן השיכרון של הנעורים, כדי לא להתרסק בבת אחת לקרקע הקשה של המציאות.

ו. כל דור צוהל את נעוריו עד כלות, כאילו לא היו לפניו ולא יהיו אחריו עוד נעורים. והמבוגרים המתבלים והכומשים עומדים מנגד, לא מעיזים ללחוש את האמת של מה שממתין להם (זה אכזרי מדי)…

ז. ולא זו בלבד אלא שבחשאי הם מלקטים פרורי אושר זהוב, בועות חגיגה תוססת, ניצוצות הניתזים מאש הנעורים הלוהבת. פרורים, בועות, ניצוצות – שנפלו בצד הדרך המובילה את הנעורים אל כלותם.

ח. בכל מקום על על פני כדור הארץ חוגגים עכשיו הנעורים. בכל מקום. גם במקומות שכלאורה רחוקים מן הנעורים. גם שם, אך בצינעה ובתחפושת. למשל בלובי הקר של מלון 5 כוכבים קורצים הנעורים בעין משוקלדת מתוך ויטרינת העוגות בבית הקפה בלובי.

בשילטי הניאון של ברים ומסעדות, ואפילו בבוהק הקר של מכשירי הפנאי והבידור: טלויזיה ומחשב – כן, גם שם, אלה הנעורים המאירים לנו פנים, בחשאי, מן המסך הכחלחל.

ט. כאן, בתרבות הזו, הנעורים הם השחקן הראשי, השחקן היחידי; בפאב ובדיסקוטק הוא מופיע בתפקיד הראשי: רוקד, לוגם ורועש בדמות עצמו. ואילו בבית האבות הוא מופיע בתפקיד סטטיסט; מתקיים קיום צנוע וחשאי, שוכן בשקט ובהסתר במנת הקינוח המוגשת בסוף הארוחה. או בעוגה הבאה יחד עם התה, אחר הצהריים.

י. תמיד נעורים, כל הזמן נעורים, אפילו כשהם כבר לא. בכל פירור מסתתר זיכרון של מסיבת חשק, בכל בדיחה – משובת נעורים, בכל מצמוץ עייף – קריצת נעורים שובבה.

יא. ציידים נואשים ואומללים הם המבוגרים, מנסים לתפוס טיפות מתאדות של הנעורים שהיו, בחום הלוהט של שלולית הזמן המתאדה.

——————————————————————————–

גבריאל רעם, 27.1.2007

 —————————————

* מסה זו מופיעה גם בקטגוריה: פרגמנטים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

You May Also Like

טעויות ניווט בדרך אל האושר…

קונפוציוס נשאל: מה מדהים אותך ביותר בבני אדם? תשובתו הייתה: בני אדם מאבדים את בריאותם כדי לצבור כסף ואז הם מבזבזים את כספם בנסיון להציל את בריאותם. בשל מחשבותיהם על…
View Post

אודות החיים כלבה (ולא כבזלת)

  החיים להם אנו קוראים: החיים רגילים, הם חיים המסתירים את החיים האמיתיים. משול הדבר לאדמת בזלת המסתירה מאחוריה את הלבה. ואין דרך לדעת עליה או לפגוש אותה מלבד התפרצות…
View Post

מה הם החיים?

"אמנות החיים היא לא להאיר את החשכה אלא לפתח ראיית לילה". ג. רעם 14.4.2004 ** מהם החיים? עבורנו הם חותמת פלדה שהטבענו בריקמת היקום שבו מצאנו עצמנו. עובדה בלתי ניתנת…
View Post

החיים כמתכון

  חלק א': בגלל סיפרי הבישול מדוע סיפרי בישול כל כך פופולריים? כי יש בהם מתכונים. ומתכוני בישול זו מטאפורה למה שהיינו רוצים שיהיה לנו בכלל בחיים: מתכון. הרי זה…
View Post

הפוזה המולכת וחיינו השבויים.

מבוא: נדמה לנו שאנו חיים. שיש לנו חיים. וכי הסיבה שיש לנו אותם היא או כדי שנהנה מהם (ברמה הנמוכה), או כדי שנגשים אותם (ברמה הגבוהה). סך הכל נראה לנו…
View Post