על מרחב חיצוני ושקט פנימי ולהיפך.

מהו הסימן לכך שאדם מצליח בחייו וחי חיים טובים? אם לאחר גיל שלושים, שלושים וחמש הוא מצליח להמיר את דירתו הקטנה השוכנת באזור הומה, לבית גדול ומרווח השוכן באזור שקט ומרוחק.
ואם אדם עני ודל בהישגים, אוכל במסעדה קטנה, צפופה ורועשת – הרי שאנשים שהגיעו למשהו בחייהם, אוכלים במקומות מרווחים שקטים ונינוחים. וכך בכל תחום בחיינו, אדם שהצליח בחייו, טס במחלקה ראשונה במטוס. ושוב, שם זה מרווח יותר ושקט יותר.
כלומר, מהו הסימן לכך שאדם חי חייו ברמה גבוהה? וחייו מעודנים ואיכותיים? מרחב ושלווה.
שני אלה, שקט וחלל מרווח, הם מסמני החיים האיכותיים.
אך כל זה נכון במידה ומתייחסים לחיים רק במישור החיצוני. ולוקחים בחשבון רק את החלל החיצון ומתעלמים מן החלל הפנימי; מנפש האדם וממה שחי בתוכו פנימה.
אדם יכול לחיות חייו עם חלל פנימי מכווץ וחסר שקט, בשעה שהוא שוכן בדירה מרווחת באזור שקט ומטופח.
אנשים רבים משקיעים בהפיכת עולמם החיצוני למרווח ברמת החלל ואצילי ומעודן –ברמת השקט. 
א. חלל:
אנשים מנסים להשיג עוד שטח טריטוריאלי: בכמות המלים שהם מצליחים להוציא מן הפה בשיחה. במעמד,: כדי שיוכלו לשלוט ללא צורך להפעיל סמכות, בשקט ובאצילות. וכל זאת בעוד שבתוכם הם: לחוצים, מכווצים, נתונים בכלא של חששות, חשדות, תסכולים והיעלבויות.


ב. שקט:
אנשים גרים במקומות שקטים. רצוי בטבע, כשרק צפצוף הצפרים, או צרצור הצרצרים, או קרקור הצפרדעים – מנגן ברקע. המכונית צריכה להחליק בשקט, מקומות בילוי ציבוריים, כבתי קפה ומסעדות אמורים להיות מצוידים בחלל שקט ורגוע, המלצרים הולכים בשקט ומדברים בשקט. אבל מה קורה בפנים? בפנים רעש והמולה והתרוצצות והתנגשויות, בין רצונות ושאיפות. מחשבות, דעות וכו'.
וכך יוצא שכשאנו כבר מגיעים לחיות בחללים מרווחים ונוסעים במכוניות גדולות ושקטות – אנו נכנסים לתוכם עם המחיר ששילמנו כדי לקנות אותן: מחיר החלל הפנימי שלנו שהלך והתכווץ ככל שהמאמצים שהשקענו היו מאומצים יותר. וכך, בדרך כלל ככל שהחלל הפנימי במכוניות גדול יותר (מכוניות יוקרה), כך החלל הפנימי של אלה שנוהגים בהם – קטן ומכווץ יותר.
אז אנו יכולים להגיע לחיות בשכונה שקטה, או לשבת במחלקה שקטה במטוס. או במשרד מבודד ושקט בעבודה – אך לרוב, המחיר ששילמנו בעבור השג זה הוא התגברות הרעש הפנימי. כי ככל שהתחרנו עם יותר אנשים נחושים, בדרך לפסגת השקט, ובדרך לחלל המרווח – כך התאמצנו בפנים יותר. וככל שהתאמצנו יותר בתוכנו, כך הלך החלל הפנימי שלנו והתכווץ.
ועל כל מאמץ נוסף שהתאמצנו, נוסף כיווץ פנימי נוסף. וכך יוצא שהתעשרנו בחלל חיצוני אך נעשינו עניים בחלל פנימי. התעשרנו בשקט חיצוני, על חשבון שקט פנימי.
ככל שהתאמצנו יותר כדי להשיג עוד שקט חיצוני, כך גבר המאמץ הפנימי, שהקריב את השקט הפנימי בעבור ההישג המקווה והתרבו הרעשים בתוך החלל המכווץ שלנו. 
וכך יוצא, כי עולמנו החיצוני מרווח ושליו. בעוד עולמנו הפנימי מצומצם, הומה וחסר שקט.
ואז אנו מתנחמים על העדר השקט והחלל המרווח בתוכנו, בחלל והשקט החיצוניים.
אנו משקיעים מאמץ רב בהפיכת  חיינו החיצוניים לארמון אצילים, ותוך כדי כך הופכים חיינו הפנימיים לאורוות חזירים.

 

בחוץ אנו רוזנים ובני אצולה. ובפנים חזירים נוחרים.
קנינו לנו נזם זהב מפואר, גדול ונוצץ, אותו אנו עונדים בגאווה על אפנו הפנימי. אף החזיר.


גבריאל רעם

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

You May Also Like

מוקפים שנאה

  אנו כעם, (או כיחידים השייכים לעם הזה) מוקפים שנאה ואין אנו יודעים, אומדים או מודעים – את היקפה ועוצמתה ובעיקר את תוצאותיה האפשריות. אנו מדחיקים ומטאטאים את כל זה…
View Post

המציאות

מציאות. מה זו מציאות? מהי המציאות? כשאנו אומרים: 'מציאות'. למה הכוונה? האם לכל אחד המציאות שלו? האם בכל רגע אנו פוגשים  מציאות אחרת? האם מציאות היא עניין סובייקטיבי ולכל אחד…
View Post

אישה ובנה.

אישה ובנה חלפו ליד סניף הדאר המרכזי – צוחקים. דומים ומתרוננים, כאילו הרגע הזה לעולם. או לפחות ישוב שוב. תמיד שם. תמיד יהיה ילד קטן ותמיד תהיה לצידו אמא צעירה…
View Post

האם יש לנו חיים?

חיים יכולים להיות הסתר של חיים, הפוזה שמחפה על העדרם, כפי שתמונה של משפחה היא פוזה של חיי משפחה. והפוזה הצילומית מחפה על העובדה שיש בהם ריקנות אחת גדולה או…
View Post

החיים כתנועה לקראת התכלותם

החיים נוסעים לעבר כלותם, יום אחד לא נהיה –  את זה כולם יודעים (אומנם לא ממש יודעים, יותר מניחים שיודעים. וגם אילו הייתה זו ידיעה ולא הנחה אודות ידיעה, עדיין…
View Post

נולדנו כדי…

א. אנו חיים חיינו כאילו נולדנו לחיותם, כאילו נולדנו כדי לחיות, נולדנו לחיים. נולדנו, לחוות הרפתקה מסקרנת ומופלאה. בתחילה פתח-הלידה. אחר מבוא או פרוזדור -הילדות והנערות. ואז סלון-הבגרות: החיים. הדבר…
View Post