אל החוף – שיר

Total
0
Shares

 

מגל לגל נדים המים;

פעם מעלה, פעם מטה,

פעם גאות ופעם שפל.

 

ואנו עם הגלים;

כה עולצים עם גל גבוה

כה מצטערים עם שפל הגל.

 

מצבי הרוח של החיים:

פעם מעלה,

פעם מטה.

 

לא שמים לב;

שמגל גבוה לנמוך

ומנמוך לגבוה וחוזר חלילה.

 

קרבים המים לחוף;

גל גבוה, גל נמוך –

כל הזמן אל החוף.

 

כל הטיפות והרסיסים;

– אל החוף.

והחוף הוא המוות
 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

You May Also Like

*הנה מוטלות גופותינו – שיר.

הנה מוטלות גופותינו, המוות נוגס מהן פתיתים, פתיתים, והרימה זוחלת בהם טיפין טיפין, וכך הן זרועות להן בתנוחות שונות של שכחה. צוננות ודוממות שוכבות להן, ממתינות לחזור אל מעי האדמה.…
View Post

אנשים שרים – שיר.

"אנשים מבלים, מעבירים את ימיהם בנעימים. רוקדים ושרים, מסתחררים במחול החיים, נסחפים בתאוות המאכל, המשקה והסטוץ. הולכים לאיבוד בהנאה של הרגע, בלהט השיכרון של מנעמי החיים. העין רוצה לגמוע, היד…
View Post

יחסים הם חרס

יחסים הם חרס יחסים הם עציץ חרס. חופנים אדמה, צוברים מי גשמים ומגדלים פקעות לילך ויקינתון. מלמעלה שמש, בפנים מים ובתווך צמיחה.   יחסים הם עציץ חרס בבקר הם אדמה…
View Post

על מה הם מדברים? – שיר

על מה מדברים בני האדם, על מה הם מדברים? על אש בבוקר? על כוכבים באמצע היום? על הנפש שלא חדלה לכמוה? בין בלילה, בין ביום? על מה הם מדברים, מה…
View Post

אנו ההולכים למות – שיר.

דרך עיני ההולכים למות נראים החיים אחרת; יקרי ערך כצמיד שאבד. כחיבוק לצולל בבדידות. כברכה למקולל. כטובלים בים של שפע – אנו נדמים להם, למתים. והם, ההולכים למות, מנופפים ידיים…
View Post

ספר – שירה הגותית

מאת: גבריאל רעם *** אחוות הדפוקים “אחוות הדפוקים – חזקה מיין ומאש, היא שבועה וברית. –אחוות הדפוקים. אלה שאין להם, אין להם מה להפסיד – רק את חייהם. אלה שהושפלו…
View Post