ארכיון הקטגוריה: ציטוטים ואימרות כנף

ציטוטים מקוריים ומן העולם

"אם אתה זורק פנינים לחזירים, החזירים לא נעשים פחות חזיריים, אך הפנינים, אוה הפנינים, נעשות פחות פנינים…"

גבריאל רעם
"כוחו של הרע להרע, גדול יותר מכוחו של הטוב להיטיב"

ג.ר. 16.12.2006
"לאנשים הכוחניים יש יכולת לגרום לאנשים העדינים והרגישים לחוש כאילו החרא של הכוחניים הוא האשמה האישית שלהם"

ג.ר. 30.6.2006
"מוות בסוף החיים –הוא סיומם,

מוות באמצע החיים –הוא התחלתם".

ג.ר. 14.8.2004
"תחילת החיים בלידה, מבשרת את סיומם –במוות,

לידה באמצע החיים מבשרת את תחילתם – בחיים".

ג.ר. 14.8.2004
"החוכמה היא ליצור חופש בתוך הגבולות

ולא לפרוץ אותם על מנת ליצור את החופש"

ג.ר. 24.7.2004
אם להיות אמיתי עם הזלת אומר להיות אגואיסט

הרי אני מעדיף את הזיוף של ההתחשבות בו.

(כשישראלי אומר לך: אני רוצה להיות אמיתי איתך,

הוא מתכוון שהוא מעדיף את האגואיזם שלו

על פני הזיוף של ההתחשבות בך).

ג. רעם (20.5.2004)
"אמנות החיים, או חכמת החיים – היא לא להאיר את חשכת החיים,

אלא לפתח ראיית לילה".

ג. רעם
"במערכות יחסים – נשים סלקטיביות -לפני, גברים נוטשים- תוך כדי".

ג. ר.

"גברים נוטשים מערכות יחסים, נשים נוטשות את המסגרת שחנקה אותם".

ג.ר.
· אתה צריך לקבל עצמך בחזרה מאחרים – כדי להיות.

ג. רעם
· אם אינך מקבל את ההכרה לגבי מי שהנך, הרי שאתה הוא אתה – רק בדמיונך.

ג. רעם
· כעס הוא אחד הדברים האחרונים שיכול אדם לחוש כביטוי לחופש שאין לו.

ג. רעם
."האמת בקשר לאנשי השוליים, שהם שם (בשוליים) בגלל שהם לא יכולים שלא להיות במרכז של עצמם, וכך הם נודדים לשולי החברה, שהיא בעצמה שוליים של מה שבאמת מרכזי בחיים

גבריאל רעם
——————————————————————————–
1.1. ,הבוס: אל תתפוס יותר מדי בטחון. לא משנה עד כמה אתה טוב, לעולם אל תמשוך אליך תשומת לב. זו הטעות. עליך לשמור על פרופיל נמוך. להראות לא מזיק. להיות האיש הקטן, אתה יודע, 'החנון' המקופח, האיכר הבור והתמים. הסתכל עלי, מאז ומתמיד המעיטו בערכי. לעולם לא היית חושב שאני שליט היקום, נכון?

זו החולשה היחידה לפי דעתי.

קווין: ומהי?

הבוס: זה המראה שלך, מראה גברבר חתיך מפילדלפיה(…)

אתה יודע מה חסר לך? חסר לך מה שלי יש… אני הפתעה, קווין, הם לא מצפים לי, זה מה שחסר לך".

דיאלוג מתוך הסרט: "מלכודת לפרקליט", עם אל פאצ'ינו, בתפקיד הבוס …… בתפקיד העורך הדין הצעיר" קווין.

 

1.2. מראיין:"האם נכון כי בעבר סבלת מסכיזופרניה".

רוזאן בר: "נכון. היום אני נהנית מזה".

מתוך תכנית טלויזיה בערוץ שמונה, שבה מתארחים שחקני קולנוע בבית הספר למשחק של לי שטרסברג, ומנחה עם זקן צרפתי מראיין אותם, לנוכח קהל צעירים מוקסם.

 

2. קלינט איסטווד: "דעות הן כמו חור התחת; לכל אחד יש אחד"

מתוך הסרט 'הארי המזוהם'.
3. "כשאתה כלום, אתה חופשי להיות הכל".

קארין ארד, 'זמנים מורדניים', 11.2.2004. עמ' 10
4. "מחר, ומחר ומחר,

זוחל בצעד קטנוני מיום ליום,

עד לעיצור האחרון בזמן הידוע.

וכל אתמולינו מלאים בשוטים מוארים

בדרכם למוות מאובק. הלאה, הלאה נר קצר!

חיים הם אך צל עובר, שחקן מסכן,

המתגאה ורוגז בשעתו על הבמה,

ואז אין הוא נשמע עוד; זוהי מעשיה,

שסופרה על ידי אידיוט, מלאה בקולות וזעם

שמשמעותו כלום".

ויליאם שקספיר, מקבת, אקט 5, סצנה 5.

תרגום: גבריאל רעם.
5.כל אדם מאמין על עצמו א-פריורי שהוא חפשי לחלוטין, אפילו בפעולותיו הפרטיות, והוא חושב כי בכל רגע יוכל להתחיל באורח חיים חדש, היינו שהוא יכול להיות לאיש אחר. אך א-פוטריורי, מתוך הנסיון, הוא מוצא להפתעתו כי אין הוא חפשי, אלא כפוף לכורח; שלמרות כל החלטותיו ושיקוליו אין הוא משנה ממנהגו, ושמתחילת חיו ועד סופם שומה, עליו לתת תוקף לאותו האופי אשר הוא עצמו פוסל, וחייב הוא כביכול למלא את התפקיד אש קיבל עליו, עד תומו"

ארתור שופנאאור

6. "זהו דבר גדול ונורא שהגיבור הוא היחיד הרואה את הגבורה שלו מבפנים, ורואה אותה עד לאבריה החיונים ביותר, ושכל היתר רואים אותה רק מבחוץ, בקווי המתאר החיצוניים שלה. בגלל סיבה זו הגיבור חי לבד בקרב בני האדם. וזו בדידותו שתשמש לו כחברה מנחמת… ותעזור לו להיות מוכן לקבל בצידוק הדין ולגלות סובלנות כלפי מזלו הרע שלפיו שכניו שופטים אותו לא בהתאם לחוקי האלוהים אלא בהתאם לחוקים הכללים".

מיגואל דה אונומונו

 

Think for yourself question authority
Think for yourself question authority

Throughout human history as our species has faced the frightening terrorizing fact that we do not know who we are or where we are going in this ocean of chaos, it has been the authorities, the political, the religious, the educational authorities, who attempt to comfort us by giving us order, rules, regulations.

Informing, forming in our minds their view of reality.

To think for yourself you must question authority and learn how to put yourself in a state of vulnerable, open mindedness, chaotic, confused, vulnerability, to inform yourself.

Think for yourself question authority

Timothy Lyri

תרגום:

חשוב עבור עצמך, הטל ספק בסמכות,

חשוב עבור עצמך, הטל ספק במרות.

לאורך ההיסטוריה האנושית, תוך כדי כך שהמין האנושי עמד בפני העובדה המצמררת והמפחידה שאיננו יודעים מי אנחנו או לאן פנינו באוקיאנוס הכאוס הזה – היו אלו האוטוריטות הפוליטיות, הדתיות והחינוכיות, שניסו לנחמנו בהענקת חוקים, סדר ותקנות, כדי ליידע אותנו ולארגן במוחנו את השקפת עולמם לגבי המציאות.

כדי לחשוב עבור עצמך, עליך להטיל ספק בסמכות ולשים עצמך במצב של ראש פתוח, כאוטיות, בלבול ופגיעות, וכל זאת כדי לדעת מה קורה.

חושב עבור עצמך, הטל ספק במרות.

תרגום: גבריאל רעם
——————————————————————————–

יום אחד מעד 'ג'או-ג'ו בשלג

וקרא, "עזרו לי, עזרו לי לקום!"

נזיר אחד בא אליו ושכב לצידו.

ג'או-ג'ו קם והלך לדרכו.

זן קואן

——————————————————————————–

קונפוציוס נשאל פעם: מה מדהים אותך ביותר בבני אדם?

תשובתו היתה:

"בני אדם מאבדים את בריאותם כדי לצבור כסף

ואז הם מאבדים את כספם כדי להציל את בריאותם.

בשל מחשבותיהם על העתיד הם שוכחים את ההווה,

וכך אינם חיים לא למען ההווה ולא למען העתיד

ובה בשעה שהם חיים כאילו לעולם לא ימותו,

הם מתים כאילו מעולם לא חיו"

——————————————————————————–

Fire On Babylon
(Sinead O'Connor)

“She took my father from my life oh

Took my sister and brothers oh

I watched her torturing my child

Feeble I was then but now I'm grown

Fire on Babylon

Oh yes a change has come

Fire on Babylon

Fire

Fire

Fire

She's taken everything I liked

She's taken every lover oh

And all along she gave me lies

Just to make me think I loved her

Fire on Babylon

Oh yes a change has come

Look what she did to her son

Fire

Fire

Fire on

Life's backwards Life's backwards

People turn around

The house is burned The house is burned

The children are gone

Fire

Fire

Fire on Babylon

Oh yes a change has come

Fire on Babylon

Fire

Fire, oh

Fire, oh

Fire on Babylon

Oh yes a change has come

Look what she did to her son

Look what she did to her son

Fire, haha

Fire, haha

Fire

Fire

Fire, aha

Fire on Babylon

Fire on Babylon

***.

 

Iron rusts from disuse, stagnant water loses its purity, and

in cold weather becomes frozen, even so does inaction

sap the vigors of the mind.

- Leonardo Da Vinci

*
במחזה "The cocktail party" כתב המשורר והמחזאי T.S.Elliot :

There is another way, if you have the courage.

The first I could describe in familiar terms

,Because you have seen it, as we all have seen it

.Illustrated, more or less, in lives of those about us

- The second is unknown, and so requires faith

.The kind of faith that issues from despair

;The destination cannot be described

;You will know very little until you get there

You will journey blind. But the way leads towards possession

.Of what you have sought for in the wrong place

ובתרגום חופשי של רוברטו מיטלפונקט:
ישנה דרך אחרת, אם יש לך האומץ.
את הראשונה אני יכול לתאר במונחים מוכרים
כיוון שראית אותה, כפי שכולנו ראינו אותה,
מאוירת, פחות או יותר, בחייהם של הסובבים אותנו.
השנייה היא בלתי מוכרת, ולכן דורשת אמונה -
את סוג האמונה הנובע מתוך ייאוש.
היעד איננו ניתן לתיאור;
תדע מעט מאוד עד שתגיע אליו;
אתה תלך עיוור. אך הדרך מובילה להשגת.

**
"מה שחיפשת במקום הלא נכון

ככל שאתה חי יותר הולכים ומתרבים

המפרשים את מעשיך, כמו עובד טלפון,

שבפתח העגול מעליו עומדים נותני העצות

וצועקי ההוראות,

אך הוא עצמו לבדו במעמקיו".

(מתוך "קצב חיים כזה", יהודה עמיחי)

**

המכמורת עבור הדגים – משתפסת את הדגים, אתה יכול לשכוח את המכמורת.

המלכודת עבור הארנבת – משתפסת את הארנבת, אתה יכול לשכוח את המלכודת.

המילים עבור המשמעות – משתפסת את המשמעות, אתה יכול לשכוח את המילים.

מי יתנני אדם ששכח את המילים בשביל להחליף אתו מילה".

צ'ואנג טסו

"תמיד עלינו להיות במצב של הכנה, הכנה היא האמנות להישאר ער. אם אתה ער, יום אחד אתה עשוי לראות לתוך העולם האמיתי. אינך יכול לצפות להגיע לאותו עולם, אם אתה מתהלך כסהרורי בחלום. כמעט כל בני-האדם שרויים בתרדמה, אלא שאין הם יודעים זאת. אינך יכול להתעורר באמצעות קריאת ספרים המספרים לך שאתה ישן, אפילו אם מורה יאמר לך שהנך ישן, אתה עלול שלא להתעורר, אתה יכול להתעורר רק אם תרצה בכך, ולכן תתחיל לעבוד על עצמך כד לסלק את כל השטויות על מנת לגלות את טבעך, את מי ומה שהנך".

חמיד לראשד, מתוך 'המחסום האחרון', ראשד פילד, הוצאת פראג

It is easier to manufacture seven facts out of whole cloth than one emotion.

–Mark Twain

By starving emotions we become humorless, rigid and stereotyped; by repressing them we become literal, reformatory and holier-than-thou; encouraged, they perfume life; discouraged, they poison it.

–Joseph Collins

Emotion turning back on itself, and not leading on to thought or action, is the element of madness.

–John Sterling

The young man who has not wept is a savage, and the old man who will not laugh is a fool.

–George Santayana

Emotion is the surest arbiter of a poetic choice, and it is the priest of all supreme unions in the mind.

–Max Eastman

Do not arouse disdainful mind when you prepare a broth of wild grasses; do not arouse joyful mind when you prepare a fine cream soup.

–Dogen

ציטוטים של ניצשה:
"אלוהים מת."

"מה שלא הורג- מחשל."

"בכל מקום בו ראיתי יצור חי, ראיתי שאיפה לכוח"

"האם האדם הוא טעות אומללה של האל, או האם האל הוא טעות אומללה של האדם?"

"בגן עדן אין אנשים מעניינים."

"את מי שונאת האישה יותר מכל?- כה אמרה הפלדה אל המגנט: "אותך אני שונאת יותר מכל, כי מושך אתה, אך לא די כוח בך להצמידני אליך."

"הוא אשר נלחם עם מפלצות – שיזַהר , פן יהפוך הוא עצמו למפלצת."

"ודאי שאתה רשאי לדחות בקשה, אך לעולם אל תהא דוחה תודה."

"כמה אכזריות וכמה עינויי בע"ח נבעו מהדתות ההן אשר את החטא המציאו."

"התשוקות נעשות מרושעות ונוכלות, אם מסתכלים עליהן ברשעות ונוכלות."

"האם אין זו מידת נפש בזויה לדמות את האויב תמיד כמרושע."

"מן הראוי לסלק את מקבצי הנדבות, כי אתה מצטער בתתך,ומצטער בחדלך מלתת."

"כל חכם גדול זקוק למסיכה. יתר על כן,על פני כל חכם צומחת מסיכה עקב הפירושים המסולפים לדבריו".

"מן הראוי היה שלא להתיר לאיש להחליט דבר לגבי חייו מתוך מצב של התאהבות."

"מן הראוי להתיר בפומבי את כל הנדרים שנדרו המאוהבים."

"כדי לבנות מקדש צריך להרוס מקדש."

"אם תרצו להעפיל גבוה, השתמשו ברגליכם שלכם! אל תניחו שישאוכם, אל תתישבו על גבם וראשיהם של אחרים."

"בלכתך אל האישה, קח עמך את השוט"

"כשאנו עוברים חוויה, צריך לשקוע בה ולעצום את העיניים, במקום להיעשות צופים מיד. כי זה מקלקל את העיכול הטוב של המאורע, ובמקום שנפיק ממנו חוכמה אנו יוצאים משם עם עיכול רע."

"אדם חייב להישמר מלהיות חולה זמן רב מדי. שכן, במהרה העדים למחלתו יכעסו על מצווה זו הכרוכה בהתחייבות המכוונת לרחמיהם. הם יהיו בקושי רב מסוגלים להחזיק מעמד במצב רוח שכזה, ומיד יחשדו באופייך ויאמרו: מגיע לך להיות חולה ואין אנו צריכים עוד להתאמץ ולהשתתף בצערך."

"לחולה, הטובה שבתרופות היא קצת בריאות פה ושם."

"להישאר שוכב מבלי נוע וקצת להרהר, זו התרופה הטובה ביותר לכל מחלות הנפש. ועם קצת רצון טוב השימוש בה נעשה משעה לשעה נעים יותר."

"מי שמתכחש לגאוותו הוא גאה בדרך כלל באופן כה גס, שכדי לא להתבזות הוא עוצם את העיניים בנוכחותה."

"מיד לאחר שאתה מתרומם גבוה יותר מן האנשים המתייחסים אליך בהערצה, הם חושבים שנפלת וירדת מגדולתך. הייתה להם הרגשה בכל הנסיבות שהם ברמתך. (והיה זה בזכותך)."

"אדם מלא שמחה חייב להיות איש טוב. אולי אינו הכי נבון, כי הוא משיג את מה שהגדול בחכמים שואף אליו בכל כושר תבונתו."

"מוטב שלא נייסד את חיינו על בסיס מוגבל מדי של רצונות. מפני שאם נתכחש לשמחות המתאפשרות על ידי הכיבודים, קשרי החברה הגבוהה, האמנות, הרווחה והתאוות, עוד יגיע יום שבו נחוש לפתע שבמקום להשיג את החוכמה כידידתנו, ההתכחשות תוביל אותנו לנקודת רוויה ושאט נפש מחיינו."

"העושר חייב להיות בנמצא אצל אנשי רוח בלבד. אחרת הוא מהווה סכנה לציבור. כי העשיר אינו עושה שימוש בזמנו הפנוי כפי שעושרו מרשה לו, אלא ממשיך להשתוקק תמיד לעוד ועוד. שאיפה זו הופכת לשעשוע עבורו ולתחבולתו העיקרית נגד השעמום."

"עד לנקודה מסוימת הרכוש מאפשר לאדם יתר עצמאות וחופש פעולה. אך מעבר לזאת הרכוש הופך לאדון ובעל הרכוש לעבד. ואז הרכוש מחייב אותו להקדיש את זמנו ומחשבתו כדי לעמוד בקשרים, להיצמד למקום אחד, להתחבר עם מעמד אחד, אולי אפילו על חשבון צרכיו הפרטיים העיקריים."

"על ידי ודאותו של המוות אדם יכול להמתיק את חייו בטעם עדין וריחני של חוסר דאגה. אך עכשיו אתה, רוקח מוזר של הנשמה הפכת את המוות לרעל מר הממאיס את החיים כולם."

"בדרך כלל אנו מרגישים בחסרונו של אדם זמן רב לאחר מותו כדבר שאין להבינו: אנו מרגישים בחסרונם של הגדולים שבאנשים, במקרים רבים רק אחר עשרות שנים. אדם ישר יאמר כשמישהו נפטר שכלל אין להצטער עליו. מי שבאופן חגיגי אומר את ההספד הוא אדם צבוע. רק מאוחר יותר אנו מבינים את ההצדקה לקיומו של האדם, והדברים החרוטים על מצבתו הם אנחת אמת מאוחרת של צער."

"לעולם אל נא תתחרט, אך אמור לעצמך מיד: זאת אומרת להוסיף טיפשות שנייה על הקודמת. אם עשית את הרע חשוב איך לעשות את הטוב. אם אתה נענש בגלל מעשיך הרעים קבל את העונש בהרגשה שאתה עושה את הטוב במונעך מזולתך להיות טרף לאותן שטויות. כל חוטא אשר נענש יכול לחוש כמי שנותן שיעור לאנושות."

"החרטה היא טיפשות והבל כנשיכת כלב באבן."

"הכעס מרוקן את הנפש מכל אוצרותיה באופן שהתחתית נראית באור. זו הסיבה שאם אין אנו רואים בצורה אחרת, יש לעורר את כעסם של בני לוויתנו, תומכינו כאויבינו, כדי לדעת על המתרחש מאחרי גבנו."

"ממה שאתה רוצה ללמוד ולהכיר היטב אתה חייב להתרחק, לפחות לזמן מה. רק כשמשקיפים על העיר ממרחקים מבחינים היטב במגדליה הגבוהים המתנשאים מעל בתיה."

"אם החיים התאכזרו אליך ולקחו ממך כל מה שהיה כבודך ושמחתך: את חבריך, בריאותך וכל הטובין שלך; תגלה אולי לאחר המכה, כאשר החרדה הראשונה כבר נעלמה, כי אתה עשיר יותר מאשר קודם לכן. רק ברגע זה אתה יודע מהם הדברים השייכים לך באמת, ומהו המצב שבו לא יוכל כל שודד לפגוע בהם. לכן, זה אולי מצב שבו אנו מתפטרים מכל הביזה והמבוכה באצילות של בעל אחוזה."

"מי שמעדיף את היפה על היעיל גומר כילד המעדיף סוכריות על לחם, על ידי כך שהוא מקלקל את הקיבה, ועל ידי השקפת עולם מרה."

"כל הדברים הטובים מדרבנים את החיים, ואפילו ספר טוב שנכתב נגד החיים."

"מהי לכן האהבה, אם לא לשמוח ולהבין כשאנו רואים מישהו פועל ומרגיש באופן שונה מאתנו, ולפעמים ההפך מכפי שאנו? כי האהבה מאחדת את הניגודים באמצעותה של השמחה. אסור להתעלם מן הניגודים או לכלותם."

"מניין יכולות להיוולד תשוקות פתאומיות של גבר ואישה, תשוקות עמוקות ואינטימיות? הן נובעות אך ורק מן התאווה; אך בעוד שהגבר מוצא באישה חולשה, מחסור ועליצות גם יחד, קורה משהו בתוכו כאילו נפשו חפצה לעלות על גדותיה: ברגע זה הוא נפגע ונעלב. זו בדיוק נקודת התורפה שממנה מתפרצת אהבה גדולה."

"לקנאה המצויה יש הרגל לפטפט מיד לאחר שהתרנגולת הטילה ביצה. זוהי מין צורה לשפוך את לבך ולהירגע. אך קיימת קנאה עמוקה יותר. במצב זה מי שישאר אילם ויביע משאלה כי זה יגרום לכל האנשים לשתוק, יכעס בצדק שהוא אינו משיג את המטרה. הקנאה האילמת גדלה בתוך השקט."

"אדם צריך זכרון יוצא מן הכלל כדי לזכור את כל ההבטחות שהוא מבטיח"

"אם חפץ אתה בשלוות נפש ובאושר- האמן: אם נוהה אתה אחרי האמת- חקור…"

"סופו של איש האמת להגיע לכלל הכרה שהוא משקר כל ימיו"

"מי שאינו משקר אינו יודע אמת מהי"

"לא זה שרימיתני זעזע אותי, כי אם שאינני מוסיף להאמין לך!"

"כאשר האדם, אבי ההרס, ההרס העצמי, פוצע את עצמו, פצע זה הוא המכריחו לחיות"

"האדם הוא דבר נוזל ונוח לקבל צורה – אפשר לעשות ממנו כל מה שרוצים"

"האמנות מצילה אותנו מהאמת"

"אומרים אתם: העניין הטוב הוא המקדש את המלחמה? ואני אומר לכם: המלחמה הטובה היא המקדשת כל עניין"

"אין בידנו למנוע את לידתנו, אך יש בידנו לתקן משגה זה…"

"האמנות ניתנה לנו למען לא נכרע תחת נטל האמת"

"אהוב את אויבך, בגלל שהם מוציאים ממך את הטוב ביותר"

"היה לרובינזון משרת יותר טוב מששת: שמו היה – קרוזו"

"אהבה לאישה אחת זו ברבריות, משום שזה נעשה על חשבון הנשים האחרות"

"הכל באשה חידה והכל פתרון אחד לו – הריון, הגבר אינו אצל האשה אלא אמצעי בלבד, המטרה היא תמיד הילד"

"לכדור הארץ יש עור, לעור הזה יש מחלות, אחת המחלות הללו קרויה…אדם"

"אתה הכוכב הגדול! גם אושרך כלא היה, לולא היו אלה אשר להם אתה מאיר"

"הרעש מחסל את המחשבה"

"הרצון הוא האיש החזק והעיור, שנושא על גבו את האיש הצולע שעיניו פקוחות"

"יש מי שבשבילו הבדידות היא בדידותו של המוגבל, ויש מי שבשבילו הבדידות היא בריחה מהמוגבל"

"החינוך הוא הריסת היוצא מן הכלל לטובת הכלל "

"התשוקה מגדילה את מה שאדם רוצה בו. היא עצמה צומחת מכוח אי מימושה"

"דבר מוזר הוא העונש שלנו: אין הוא מטהר אלא מכתים, והוא הפשע הגרוע מן הפשע עצמו"

"תאמרו מטרה טובה מצדיקה אפילו מלחמה, אני אומר לכם: מלחמה טובה היא זו המצדיקה כל מטרה"

"כמה טוב מוזיקה רעה וסיבות גרועות נשמעות כשאנו צועדים אל מול האויב"

"מבלי מוזיקה, החיים היו טעות"

"תקווה היא הגרועה שברעות, היא רק מאריכה את עינויי האדם"

"אני לא יכול להאמין באל שרוצה רק שבחים כל הזמן"

"נשים הן הטעות השניה של אלוהים"

"טיול מזדמן בבית משוגעים מראה שאמונה לא מוכיחה שום דבר"

"אמונה: לא לרצות לדעת את האמת"

"האדם הוא החיה האכזרית ביותר"

"על הר האמת אתה אף פעם לא מטפס לשוא, או שתגיע לנקודה גבוהה יותר היום אושתאמן את עצמך להגיע יותר גבוה מחר"

"אנשים שנותנים בנו את אמונם המלא, מאמינים שמגיע להם שלנו. ההנחה הזו שגויה, מתנה לא מביאה זכויות"

"הדרך הכי טובה להשחית את הנוער היא להדריך אותו להעריך יותר את אילושחושבים כמוהו מאשר את אילו שחושבים אחרת"

"בגן עדן, כל האנשים המעניינים חסרים"

"תמיד יש שיגעון באהבה, אבל תמיד יש הגיון בשיגעון"

"החוכמה מציבה גבולות אפילו לידע"

"זה קשה מספיק לזכור את הדעות שלי מבלי להצטרך לזכור גם את הסיבות להן!"

"אני חושב שהבנתי למה רק האדם לבדו צוחק; הוא לבדו סובל כה עמוק שהוא היה חייב להמציא את הצחוק"

"מי שיש לו 'למה' שלמענו יחיה, הוא יוכל לשאת כמעט כל 'איך'"

"רק מוזיקה מבחילה מכניסה כסף כיום"

"אי שפיות ביחיד היא נדירה, אבל בקבוצות, אירגונים, מדינות ותקופות, היא החוק"

"האם האדם אחד משקרי האל? או שהאל אחד משקרי האדם?"

"האדם לא רוצה להיות חופשי אלא נשלט"

"אין עובדות, רק פרשנויות"

"סופר טוב ניחן לא רק באינטלקט שלו אלא גם באילו של חבריו"

"אם אתה מביט לתהום לאורך זמן, התהום מביטה בך חזרה

"לא יכולתי להאמין באלוהים שלא יכול לרקוד"

"לדבר הרבה על עצמך יכול להיות אמצעי להסתיר את עצמך"

"האלוהים שלכם מת ורק הבורים בוכים. אם אתם טוענים שיש גיהנום, אז ניפגש שם!"

"מי שנלחם במפלצות, חייב להיזהר לבל יהפך לאחת"

"מוסריות היא אינסטיקט העדר באנדיבידואל"

"אה נשים, הן גורמות לעליות להיות יותר גבוהות ולנפילות יותר דחופות"

"מה שאינו הורג אותי, מחזק אותי"

"אדם שופט עצמו לפי הכוונות שלו, אחרים לפי ההישגים שלהם"

"סופרים צריכים לשתוק כשהיצירות שלהם מדברות"

"האושר היחיד ניתן לנו במפעלי היצירה"

" הצורך איננו עובדה מבוססת, אלא פרשנות".

"לעמוד ברשות עצמם – זה ענין למועטים ביותר , זו זכות היתר של החוקים , ומי שמנסה זאת , גם במלוא זכותו לכך , אך ללא כ ו ר ח , מוכיח , שאין הוא , כפי הנראה , חזק בלבד , כי אם גם נועז למשובה . הוא נכנס לתוך מבוך . הוא מרבה פי אלף את הסכנות ———- ולא זו הקטנה שבהן שאין עינו של אדם רואה כלל כיצד והיכן הוא נטעה , והיאך הוא נטרף לגזרים ב ב ד י ד ו ת על ידי איזה מינוטוזאורוס מערות של ה מ צ פ ו ן .

נניח שאחד אשר כזה הולך לאבדון , זה מתרחש הרחק כ"כ מתפיסתם של בני אדם , שאין עמם לא צער ולא השתתפות בצער . ודרך חזרה – אין ! אף לא רחמי אנוש "

ניטשה
——————————————————————————–
"כל אחד מאתנו נתון בתוך שריון, וזה ייעודו: תריס בפני כניסתם של

אותות. אותות מתרגשים ובאים עלינו תמיד ללא הפסק, חיים משמעם

להיות נקרא, ואין אנו צריכים אלא להיות מוכנים ומזומנים, אלא

להאזין. אולם ההעזה מסוכנת בעינינו יתר על המידה. הרעמים ללא

קול מאיימים לכלותנו, והרי אנו משכללים מדור לדור את מנגנון

המגן. כל סדרי מדענו מבטיחים לנו: השקט, כל שמתרחש מתרחש

כהלכתו, כהכרחו, אבל שום דבר אינו מכוון אליך. לא לך מתכוונים,

הוא הוא ה'עולם', יכול אתה לחיות כרצונך, אבל כל מעשה שאתה

עושה בו בלבך יוצא ממך לבדך, אין דורשים ממך דבר, אין פונים

ומדברים אליך, הכל דומם".

קטע ממאמרו של מרטין בובר, "האותות",

 

"כל הסופרים הינם גאוותנים, אנוכים, ועצלנים, ובבסיס המוטיבציה הבסיסית שלהם שוכן מיסתורין. כתיבת ספר הינו מאבק קשה ומתיש, כמו התפרצויות כאבים של מחלה. אף אחד לא היה לוקח על עצמו דבר כזה, אלא אם כן מה שמניע אותו הוא איזשהו שד שכלפיו אינו יכול להתנגד ואותו אינו יכול להבין".

ג'ורג' אורוול
"אמונת התודעה היא חופש, אמונת הרגש היא חולשה, אמונת הגוף היא איוולת.

אהבת התודעה מעוררת אהבה זהה, אהבת הרגש מעוררת את היפוכה, אהבת הגוף תלויה רק בטיפוס ובקוטביות.

תקוות התודעה היא כוח, תקוות הרגש היא שעבוד, תקוות הגוף היא מחלה".

גורדייף (על פי אימרה בבלית קדומה)

 

…כל דבר מצריך חלל, החי והמת, הסלע שעל הגבעה והציפור העפה . כשאין חלל, יש מוות… ללא חלל כל הדברים קמלים…

…כל הדברים מצריכים חלל. אם סוגרים חולדות בחלל מוגבל, הן משמידות אחת את השנייה; הציפורים הקטנות שיושבות על חוטי חשמל לעת ערב, שומרות על החלל הנדרש בין אחת לשניה, בני אדם שחיים בערים צפופות נעשים אלימים. במקום שאין בו חלל, מבחינה חיצונית או פנימית, כל צורות הנזק והתנוונות הן בלתי נמנעות.

התניית התודעה באמצעות מה שקרוי חינוך, דת, מסורת או תרבות, משאירה מעט מאוד חלל לפריחת התודעה והלב. האמונה, הניסיון לפי אמונה זו, הדעה, הרעיונות, המילה, הם ה"אני", האגו, המרכז שיוצר את החלל המוגבל שבגבולותיו מתקיימת ההכרה. הקיום והפעילות של ה"אני" מתרחשים בגבולות החלל הקטן שיצר לעצמו. כל בעיותיו וסבלותיו, כל תקוותיו ואכזבותיו מתקיימים בגבולותיו הוא, ושם אין בכלל חלל. הידוע תופס את כל הכרתו. ההכרה היא הידוע. בגבולות אלה אין שום פתרון לכל הבעיות שבני האדם צירפו יחדיו. ובכל זאת, הם אינם מרפים; הם נאחזים בידוע או ממציאים את הלא-ידוע, מתוך תקווה שהוא יפתור את בעיותיהם. החלל שה"אני'" בנה בשביל עצמו הוא הסבל שהוא חש וכאב העונג. האלים אינם נותנים לך חלל, כי החלל שלהם הוא שלך. החלל העצום וחסר הגבולות הזה מצוי מחוץ לקנה-המידה של המחשבה, והמחשבה היא הידוע. מדיטציה היא התרוקנות ההכרה מתוכנה, מהידוע, מה"אני".

ג'ידו קרישנמורטי. יומנו של קרישנמורטי, הוצ' מודן, 2003, עמ' 72, 73
"המציאות, היא הדברים הקטנים שאתה עושה בזמן שאתה מחכה לחיים הגדולים שיתרחשו".

יאנס, (עיוור שהושתל במוחו מנגנון מכאני של ראיה).

 
——————————————————————————–

אימרות מרדניות

"הציויליזציה היא עור טלה בו מתחפשת הברבריות".

תומאס ביילי אולדריץ'
"מיתחו את מפרשי סירתכם, נעורים מבורכים, ונוסו בכל המהירות בכל צורה של תרבות"

אפיקורס
"ליבה של התרבות החדישה היא המכונה, זוהי אלילת הזוועה של ימינו ואותה צריך לסלק"

גנדי
"חושבני כי הגדרה אפשרית אחת של תרבותנו המודרנית היא שתשע עשיריות של משכיליה אינם מסוגלים לקרוא שירה".

ארנדול ג'ארל
"הציויליזציה היא מחלה חולפת"

רובינסון ג'פרס
"תרבות היא מכשיר שנשלט על ידי פרופסורים כדי ליצר פופסורים שבבוא זמנם ייצרו פרופסורים"

סימון וייל
"כל תרבות בעלת מעוף וערך כלל אנושי שפתחה בתרועת ששון ובאופיטימיות הסתיימה בהתייאשות רבה ופסימיות גמורה,

רפאל זליגמן
"תרבות היא הכפלה לאין גבול של נחיצויות שאינן נחוצות"

מארק טווין
"הציויליזציה המודרנית נבנתה ללא ידיעת טבענו האמיתי. היא קמה בזכות הקאפריזה של תגליות מדעיות, של יצרי בני אדם, של אשליותיהם, תורותיהם ותאוותיהם. אף על פי שציווילזציה זו הוקמה על ידינו, אין היא עשויה לפי מידתנו"

אלכסיס קארל
"התרבות היא גלימת צבע הנשטפת עם רדת הגשם"

אוגוסט רודן
"התרבות היא משהו הנמוג בקלות יתירה באלכוהול"

ג'ורג' ברנרד שואו
"בן התרבות אינו אלא פרא רב ניסיון יותר ופיקח יותר,

הנרי דיוויד תורו
"ברגע שעבד מחליט שלא יהיה עוד עבד, כבליו נופלים. הוא משחרר את עצמו ומראה דרך לאחרים. חירות ועבדות הם מצבים נפשיים"

גנדי
"רק אנשים מעטים נהנים מחירות אמיתית, כולנו עבדים לרעיונות או מנהגים,

אלפרד דה מיסה
"אין לו לאדם דאגה כל כך בלתי פוסקת מצוקה מטרידה כדאגה למצוא לו מהר, לאחר שנעשה בין חורין, לפני מי להשתחוות ולכרוע".

פיודרו דוסטויבסקי
"עם קאמי מגיע לשיאו ולמיצויו המרד הגדול של ההגות הגיומית במסורת הפילוסופיה המערבית, שהאמינה באמיתות נצחיות, בתבונה אבייקטיבית, בתפקידה ההיסטורי של ות של השכל לגאול את האדם מקשיי גיומו וממבוכות הכרתו" י

עקב גולומב
"המרד הוא ביטוי ספונטני ואחד "המרכיבים המהותיים" ביותר של החוויה האנושית"…

אלבר קאמי
…"הדרך אל האותנטיות מחייבת את האדם להתגבר בהתמדה על עצמו, על הערכים של דורו ועל האתוס של תקופתו"

אלבר קאמי
"הגיהנום הוא הזולת"

סארטר

"האם החברה מודרנית וויתרה על חולי נפש ונרקומנים?

לא, החברה המודרנית, הקפיטליסטית, הגלובליסטית, המהירה, ויתרה על עצמה. וזאת הנקודה. כמו שויתרה על נרקומנים חולי נפש, החברה, הממסד יוותר על כל אוכלוסיה שתפריע לממסד עצמו. והיום יכול להיות מתנחלים, חמחר יכול להיות כאלה וכאלה, לא חשוב; פוליטיקה, כל אחד שיפריע לממסד, שהוא מחויב. למה הוא מחויב? למה יקרה בעוד שעתיים בבורסה, לזה הוא מחויב!"

ד"ר אנדרה וויסמן, מטפל בגמילה מסמים, מנהל מכון :מגמה" בראיון בערוץ 8, 29.7.2001
"הטירוף אצל היחיד הוא היוצא מן הכלל – אבל אצל קבוצות, מפלגות, עמים, תקופות, הוא הכלל".

פרדריך ניצשה, "מעבר לטוב ולרוע" קטע 156 (3, 83)
"דפרסונליזציה חלקית של אחרים מתרחשת ללא הרף בחיי יום יום ורואים אותה כנורמלית, אם לא כנשאפת ממש. רוב היחסים מבוססים על נטיה לדפרסונליזציה חלקית כלשהי, כשמתייחסים לזולת לא במונח של תשומת לב למי ולמה שהוא מהווה בעצמו, אלא כאל רובוט דמוי איש המשחק תפקיד או נוטל חלק במכונה גדולה שבה גם האדם עצמו משחק תפקיד אחר".

ר. ד. ליאנג, "האדם החצוי, הקיבוץ המאוחד, עמ' 32.
"אדם זקוק לשיגעון מסוים, אחרת הוא לא יעז לעולם לחתוך את החבל ולצאת לחופשי"

ניקוס קאזנצקיס, זורבה היווני, הסרט

…"ה'נורמליות' וה'הסתגלות' שלנו, פעמים הרבה אינן אלא הסתלקותה של התעלות -הנשמה, בגידה בפוטנציאל האמיתי הגלומים בנו, כי רבים מאתנו מצליחים הצלחה יתירה בקניית 'אני' מזויף כדי להסתגל למציאות מזויפת".

ר. ד. ליינג, "האני החצוי".

 

"דפרסונליזציה חלקית של האחרים מתרחשת ללא-הרף בחיי יום-יום ורואים אותה כנורמלית, אם לא כנשאפת ממש. רוב היחסים מבוססים על נטיה לדפרסונליזציה חלקית כלשהי, כשמתייחסים לזולת לא במונח של תשומת לב למי ולמה שהוא מהווה בעצמו, אלא כאל רובוט דמוי איש המשחק תפקיד או נוטל חלק במכונה גדולה שבה גם האדם עצמו משחק תפקיד אחר".

ר. ד. ליינג: "האני החצוי" עמ' 32
"מה שאנשים אומרים מאחורי גבך זוהי עמדתך בחברה".

אדגר ווטסון האו
"אנשים נהיים לא מה שהם אמורים להיות על ידי הטבע אלא מה שהחברה עושה מהם. הרגשות הנדירים והתכונות הנעלות של הנפש, כמו מתכווצים, קמלים, מעוותים ומקוצצים, כדי להתאים אותנו למגע עם העולם"

ויליאם הזליט

"פרויד הדגיש חזור והדגש שתרבותנו היא תרבות של דיכוי. קיים קונפליקט בין מה שאנו נתבעים לו בשם הקונפורמיות ובין תביעות האנרגיות היצריות שלנו, המיניות במפורש… ….תרבותנו מדכאה לא רק את "היצרים", לא רק את המיניות, אלא את חריגת האדם מעצמו לכל צורותיה. בחברה של בני אדם חד ממדיים אין זה מפתיע שמי שמתנסה בהתמדה בממדים אחרים ואינו מסוגל להכחישם או לשכחם, נתון בסכנה – אם בסכנת הרס על ידי האחרים ואם בסכנת בגידה במה שידוע לו.

במצב הנוכחי של שגעון פושה בכל שאנו מכנים אותו בשם נורמליות, שפיות וחירות – כל קני המידה שלנו הם דו משמעיים ומפוקפקים".

ר. ד. ליאנג, "האני החצוי" הקיבוץ המאוחד, עמ' 6,
"…כל האנשים הללו שרוצים לשלוט על ההתנהגות של מספרים גדולים של אנשים אחרים-עושים זאת דרך ועל סמך החוויה של אותם אנשים אחרים. ולאחר שאנשים מונעים לחוות מצב מסויים בדרך דומה, ניתן לצפות מהם להתנהג בדרכים דומות. לגרום לכל האנשים לרצות את אותם הדברים, לשנוא את אותם הדברים, לחוש את אותו האיום – ואז התנהגותם כבר שבויה, אתה קנית ויש לך בעלות על קהל הצרכנים שלך או בשר התותחים שלך. ואז כבר הינך יכול לגרום לתפיסה זהה של כושים כתת אדם, או של הלבנים כמרושעים או מנוונים, והתנהגות תתבצע בהתאם.

עם זאת, האינרציה של קבוצות אנוש שמופיעות כשלילה בהתגלמותה של מעשיות, היא למעשה התוצר של מעשיות ולא של שום דבר אחר. האנירציה הזו של קבוצות יכולה אמנם להחשב ככלי של מיסטיפיקציה אם לוקחים אותה כחלק מ'הדרך הטבעית של דברים'. הניצול האידאולוגי של רעיון כזה הוא מובן מאליו; הוא משרת כה בקלות את האינטרסים של אלה שהאינטרס שלהם הוא שאנשים יאמינו שהסטאטוס קוו הוא חלק מ'הדרך הטבעית של הדברים', קיבל הסמכה באופן מקודש או נוצר על ידי 'החוקים הטבעיים' … הקבוצה הופכת למכונה – ושוכחים כי זו מכונה מעשי ידי אדם ושבה המכונה הוא האדם עצמו שיצרה אותה. וזה ממש לא כמו מכונות שנעשו על ידי בני אדם, שיכולות שיהיה להם קיום משל עצמם. בעוד שבקבוצה אלה האנשים עצמם המארגנים עצמם בתבניות, רבדים, מניחים הנחות ומייחסים כוחות שונים, תפקודים, תפקידים זכויות וחובות וכו' וכו'".

ר. ד. ליאנג
"כבר נאמר היטב כי אנשים חושבים בעדר ומשתגעים בעדר, אבל הם שבים לחושיהם לאט לאט ואחד אחד".

צ'רלס מקיי.
"הבעיה הגדולה באשר לקונפורמיות נעוצה פחות בעצם קיומו ויותר בכך שהמעבר מדעת יחיד לדעת רוב כמעט תמיד מלווה במעבר ממכנה משותף גבוה למכנה משותף נמוך"

גזה פליישר
"תופסים אנו בין בני האדם מקום קבוע על-פי מין מותנה ומוגדר, כמו השעשועים, המוצגים בחלון הראוה לפי מדרגת מחירם: ולכן אנו שוכחים כי האדם איננו סחורה הנקנית ונמכרת, כי האדם בן החברה איננו האדם השלם".

רבינדנראנאת טאגור
"לא תודעת בני האדם מהווה את ישותם, אלא ישותם החברתית קובעת את תודעתם"

קארל מרכס
"לא הסכיזופרניה, אלא הנורמליות שסועה ברוחה. בסכיזופרניה רק מתפוררים הגבולות המזויפים, הסכיזופרנים סובלים מאמת"

נורמן א' בראון, גוף ואהבה.
"החברה היא נשף מסכות, שכל אדם מסתיר בו את אופיו, והסתרתו תסגיר אותו".

ר. ו. אמרסון
"בני המאה ועשרים הינם מומחים ללא נשמה, חושנים בלא לב. ואפסות זו מדמה בנפשה כי הגיעה לרמה של תרבות אשר לא הושגה לפני כן מעולם".

מקס ובר, 1864-1920
"עם הזרם שוחים רק דגים מתים. דגים חיים שוחים נגד הזרם"

אורי מילשטיין (בראיון ל'מוסף', ערוץ 8, 29.7.2001(

"בתוך הממסד אתה יכול להנות. מחוץ לממסד אתה יכול להגיע לחקר האמת"

אורי מילשטיין, (שם).
"מה שחשוב באמת קורה בקצוות, כלומר, במקום שמשטח או חומר אחד פוגש את משנהו, או משתנה לאחר. וזהו עיקרון מרכזי בארכיטקטורה; הפעילות אינה מתרחשת במרכזים או באזורים חדגוניים".

גאי קוואסאקי, מתוך "כללים למהפכנים", עמ' 24

"I never give them hell.

I just tell the truth and they think it is hell!"

Harry Truman

quoted in "Look" magazine April 3, 1953

'When the soul of a man is born in this country there are

nets flung at it to hold it back from flight. You talk to

me of nationality, language, religion. I shall try to fly

by those nets.'

James Joyce, Portrait of the artist as a young man,

Chapter 5.

'כשנשמתו של אדם נולדת במדינה הזו, מספר רשתות נפרשות

על מנת להחזיק בה מלהמריא. אתה מדבר איתי על לאומיות, שפה,

דת – אני אנסה לנסוק מעל הרשתות הללו.'

ג'יימס ג'ויס, דיוקן האמן כאיש צעיר, פרק 5.

* * *
הגדרות לנושא 'יחיד וחברה'
ציויליזציה:

ציוויליזציה היא התופעה המתרחשת על פניה של חברה, תופעה של עידון הקליפה החיצונית של ההתנהגות החברתית ושיפורה באמצעות ייפוי ומירוק של חלון הראוה של ההתנהגות המקובלת על חשבון הזנחה מוחלטת של השכבות הפנימיות והאישיות.

ג.ר.

תרבות:

מלשון ריבוי, תרבית. כיצד מכינים תרבית? לוקחים חומר אורגני כלשהו, ותוך כדי תהליכים שונים המתחוללים בו, נוצר מעל לחומר הארגני מעין קרום של חיידקים, הצורכים את החומר האורגני כמזון לצמיחה ולקיום. כשאנו אומרים "התרבות האנושית", הכוונה היא בעצם להתרבויות של המרכיבים, כגון פוליטיקה, אולמות בידור ואמנות, אמצעי תקשרות ואחרים, המקיימים קיום משני וטפילי על גביהם ועל חשובנם של ה"ביחד", הידידות והחברותא הראשוניות, הנמצאים כיום במצב של התדרדרות- לקראת ניכור, אפתיה, ושיממון הדדי.

ג.ר.

חינוך:

חינוך ממסדי 'תרבותי': דחיסה של ידע בלתי שמיש לחיים ולקיום, ידע על אודות עולם נטול רוחניות ואלוהים. ב) חינוך 'אורגני': שיבה למקור. תהליך רענונם של ערכים ומשמעויות שלעולם אמורםי להיוותר חשובים.

ג.ר.

חברה:

התבצות קולקטיבית של יחידים שאין להם במשותף שום מרכז כובד קבוע, והם מתחברים יחדיו כדי שרעש הביחד ישכיח מן היחיד את הריקנות והאבדן שבפנימיותו.

ג.ר.

קונפורמיות:

הדרך שהיחיד מייש בה קו עם דוגמה או מוסכמה חברתית בגלל הפחד מפני דעת הקהל.

ג.ר.

אזרח:

יחיד הנמצא כבעל זכות על שום המילא את חובותיו לארגון המנהל את חייו וחיי יחידים אחרים.

ג.ר.

דומיננטיות טריטוריאלית:

היחיד שיכור הכוח, שתרם ותורם לחברה או לארגון (שהוא חלק מהם), ובכך הוא נהפך לשימושי וליעיל יותר מבחינתם. בתמורה, מעניק לו הארגון כוח לשלוט, כוח שהיחיד מנצלו להגברת תהילתו האישית ולהעצמת כוח השליטה שלו על חשבון אלה שהפסידו במירוץ העכברים.

ג.ר.

הציבור:

מפלצת שדעתה ושפיטתה קובעים את גורלו של היחיד בה, בעוד ערכיה ואעקרונותיה נמצאים באינפלציה מתמדת ומתמשכת. הציבור חסר תמיד פרצוף וייחוד, אך הוא מפוצל ורב ראשים, שכולם נלחמים זה בזה ומתווכחים זה עם זה, על מהש נתפש ומוצג כהבדלים אידיאולוגיים וכתפישת עולם שונה, אך למעשה אינו אלא כיסוי דקיק ושקוף, שדרכו מציצה ערוות 'הדומיננטיות הטריטוריאלית הזקרוה'; דהיינו, השאפיה של ראש אחד להתגבר על הראשים האחרי, וכך להיות הראשה יחיד המוביל את הגוף החברתי.

ג.ר.

 אופטימיסט:

אדם שחושב שטבע האדם טוב מנעוריו אך זו החברה שמשחיתה אותו.

ג.ר.

פסימיסט:

אדם שחושב שהאדם רע מטבעו, אך זו החברה של ידי חוקיה עוצרת אותו מלהגשים את טבעו הרע.

ג.ר.

דעת קהל:

"דעת הקהל היא השקר הגדול ביותר עלי אדמות"

תומס קרלייל
"דעת הקהל היא ראי עקום; פעם היא מגדילה ופעם היא מקטינה, אולם תמיד מעוותת את הדברים".

מור
 קונצנזוס:

 

"A consensus means that everyone agrees to say collectively what no one believes

individually."

Abba Eban

 

נורמליות:

 

From the moment of birth, when the stone-age baby first confronts its

twentieth-century mother, the baby is subjected to forces of outrageous violence, called

love, as its mother and father have been, and their parents, and their parents before

them. These forces are mainly concerned with destroying most of the baby's

potentialities. This enterprise is on the whole successful. By the time the new human

being is fifteen or so, we are left with a being like ourselves, a half-crazed creature,

more or less adjusted to a mad world. This is normality in our present age.

R.D. Laing

ראיונות:
מתוך ראיון עיתונאי עם ג'ים מוריסון (מנהיג ה'דלתות'):

"מוריסון:…כולם אומרים שהם רוצים להיות חופשיים, אבל לדעתי זה שקר. אנשים מבועתים מהפחד להיות חופשיים, והם נאחזים בכבלים שלהם. הכבלים הם ההגנה שלהם, והם ילחמו בכל אחד שינסה להשתחרר מהם.

מראיין: למה אנשים מפחדים מהחופש?

מוריסון: בגלל שהם פוחדים מהלא נודע. הפתרון היחיד הוא להתעמת מול עצמך, מול הפחדים הכי גדולים שאתה יכול להעלות בדעתך. אחרי שתיחשף לפחדים הכי עמוקים שלך, הפחד יאבד מכוחו, ואז באמת תהיה חופשי.

מראיין: למה אתה מתכוון כשאתה מדבר על חופש?

מוריסון: יש הרבה סוגים של חופש, והחופש הכי חשוב הוא החופש להיות מי שאתה באמת. אתה מחליף את הזהות האמיתי שלך בתפקיד. אתה מחליף את החושים שלך בהצגת לסביבה, אתה שם על עצמך מסכה. אין שום סיכוי למהפכה בקנה מידה גדול אם לא תהיה מהפכה אישית ברמת הפרט. אתה יכול לשלול מאדם את החופש הפוליטי ועדיין לא תפגע בו, כל עוד לא לקחת ממנו את החופש להרגיש, האדם יהרס.

מראיין: מי יכול לקחת ממך את החופש להרגיש?

מוריסון: הכליאה מתחילה בלידה. החברה, ההורים, כולם מסביבך הרסו את טבעם האמיתי כדי לקבל אהבה מהאנשים סביבם, ואתה מחקה את את מה שראית אצלם. אנחנו הופכים לשחקנים שתועים בעולם ומחפשים את הצל האובד והנשכח של מי שאנחנו באמת. זה סוג של רצח, וההורים והקרובים הכי אוהבים מבצעים את הרצח הזה עם חיוך על פניהם.

מראיין: אפשר בכלל להשתחרר בכוחות עצמך מדיכוי שכזה?

מוריסון: אם תחפש מישהו אחר שיעשה את זה במקומך תישאר, תישאר תלוי באחרים, תישאר פגיע ונשלט. אבל החופש הזה לעולם לא מובטח, והפגיעות תמיד נשארת חלק ממך.

מובאות:
מובאה מתוך: "The Nonconformist" (unison reading)

Society everywhere is in conspiracy against the manhood of every one of its members. The virtue in most request is conformity; self-reliance is its aversion. It loves not realities and creators, but names and customs. Whoso would be a man must be a nonconformist. He who would gather immortal palms must not be hindered by the name of goodness, but must explore if it be goodness. Nothing is at last sacred but the integrity of your own mind.

Ralph Waldo Emerson

 

 מובאה מתוך הסרט "איזי ריידר"

דניס הופר: (מגלם דמות של היפי פרוע) "כולם משתפנים, זה מה שקורה, אי אפשר לקבל חדר במלון סוג ב', אפילו לא במלון דרכים סוג ב', הם פוחדים שנשסף להם את הגרון".

ג'ק ניקולסון: (מגלם דמות של עורך דין אקסנטרי) "הם לא פוחדים ממך. הם פוחדים ממה שאתה מייצג".

הופר: "כל מה שאנו מייצגים עבורם זו חבורה שזקוקה לתספורת".

ניקולסון: "מה שאתם מייצגים עבורם זו חירות".

הופר: "מה רע לעזאזל בחירות? הרי זה כל הקטע".

ניקולסון: "כן זה נכון שזה כל העניין, אך לדבר על זה ולהיות את זה, אלה שני דברים שונים. אני מתכוון, זה באמת קשה להיות חופשי כשמוכרים וקונים אותך בשוק. אף פעם אל תגיד לאדם שהוא לא חופשי, כי אז יהפוך לעסוק מאוד בהרג והטלת מום, כדי להוכיח לך שהוא אכן כן חופשי.

אוה, כן, הם ידברו אתך וידברו אתך וידברו אתך על חופש הפרט, אך אם יראו אדם חופשי, זה יבהיל אותם".

הופר: "אבל הפחד לא מביא אותם לברוח".

ניקולסון: "לא, הוא עושה אותם למסוכנים"

(באותו הלילה הוא נרצח על ידי האנשים עליהם דיבר). תרג