ארכיון הקטגוריה: שירים

בלילה – שיר.


בלילה אנו רואים בחלומות

אבק כוכבים ופלנטות רחוקות,

שמים קרובים וחלקי גלויות

ששלחו לנו כרובים ושרפים.


בלילה אנחנו מתעוררים

לחלומות האבודים.

בלילה אנו חוזים בכוכבים.

בלילה אנו באים אל החיים,

בלילה.


וביום?

וביום, אנו סוגרים את התריסים,

מכבים את האורות

ונמים.

שעה שעה ודקה דקה,

סוגרים את עיני תודעתנו

וצונחים,

לאפילה גדולה.


——————————————————————————–

ג.ר. 13.1.2002

 

לכל מלחמותי – שיר.


לכל מלחמותי – יוצא אני,

קטנות כגדולות.

ללא זעקות מתלהמות

ואגרופים מונפים.


ידיי לבנות ונוקשות,

הסופה שואגת.

ואל הכפור,

-אני יוצא.


לכל מלחמותי, גדולות כקטנות.

בחוץ סופה וניבים שלוחים.

תנים זאבים וצבועים.

-ואני יוצא.


גופי מצולק,

צידי השמאלי נרפה.

ושוב ושוב ושוב;

כשהאתגר מגיע

-אני יוצא.

 


 

השתנות – שיר.


ה'אני' שתפגוש

הוא ה'אני' שגיבשת,

ה'אני' שהצמחת

דרך יסורים וכאב.

עתה עדיין ניצן בודד,

ניצן שביר,

מנגן מנגינהרחוקה,

שחולצה מתוך הפגזת תותחים כבדים.

'אני' שצמח מתוך ה'אתה ' הנושן

המופגז והמותש.

ה'אתה' שלעולם כבר לא תפגוש.

עתה הוא שורש החודר

אל לב אדמת עברך.

שורש המזין את צמיחת ה'אני' החדש.

'אני' אותו תפגוש באחרים,

עת ישקפו אותך בחזרה לעצמך

כשיריחו את ריחך הנדיר:

אתה הפרח.

————–

גבריאל רעם, 26.6.1978

עיבוד ועריכה: 4.5.08

 

דברים מתקלקלים – שיר.


לדברים דרך משונה להתקלקל,

הם נראים רגילים, כה רגילים.

ואז לפתע זה מתקלקל,

מתקלקל מאוד,

מתקלקל באמת.


בבקר הם כמו ילדים משחקים;

כה הרבה שמחה ואושר,

כה הרבה תקוות.

ואז, לפתע, (בסביבות הצהריים) זה מתקלקל נורא;

פניה חדה

ואז זה סופי: מקולקל.


בערב, אנו נופלים על הרצפה,

מתבוננים מטה אל ההריסות

ותוהים:

מתי ואיך זה

התקלקל כל כך.

וכלל לא שמנו לב.


כך – דברים,

לא כל שכן – יחסים.

 

שעון חול – שיר.


ובתוך כל זה

דבר אחד בטוח;

החיים עוברים ונגמרים.

בזמן שאנו עסוקים

מזדהים

טרודים,

במדד הרייטינג

של אושרנו הדל

(המתדלדל )-

בזמן הזה

חיינו עוברים ונגמרים,

נגמרים ועוברים.

אתמול היה יותר

היום פחות,

עוד רגע ואינם.


——————————————————————————–

גבריאל רעם,

27.6.2006

 

דקה לפני שנעלמים – שיר.


קליפ בטלויזיה; "וניל", של סיון שביט,

נעה בין חיים מוחמצים לחיים שאולי יקרו.

גם אנו,

נעים לקראת הרגע בו נחיה.

אך לנו,

רק הרגע הזה.

והרגע הזה –

רגע של עדיין לפני רגע של 'היו היה'.

רגע אחד לפני הסוף.

דקה לפני שנעלמים.


——————————————————————————–

גבריאל רעם

17.6.2006


——————————————————————————–

*בתוכנית "יציאת חירום" בחודש מאי אלפיים ושש,באולפני רדיו "קול נתניה 106 FM", התארחה הזמרת סיון שביט וסיפרה על אלבומה החדש "וניל"

שביט חשפה שהבחירה בשם האלבום "וניל" נבעה מהניגודיות שבין האסוציאציה המיידית של המילה 'וניל', שמתחברת עם הטעם המתוק והצבע הלבן – עם התבלין האמיתי שהוא שחור ומר
 

חומרים מתכלים – שיר.


עשויים אנו מחומרים מתכלים.

כמו כוס קלקר, צלחת קרטון,

מזלג פלסטיק.

לא נועדנו לשימוש חוזר.

להשתמש ודי.

להשתמש ולסל.

להשתמש וחסל.


הדעת לא תופסת

הרצון ממאן

והלב בוכה.

ואין ניחומים

ואין נחמה;

להיות ולחדול.

להיות כדי לנבול.

להיות כדי לא להיות.


חיינו -כוס קלקר.

ואין נחמה.

אין נחמה ואין ניחומים.

רק אבל, אבל גדול

על חיינו.

חיינו המתכלים.


——————————————————————————–

גבריאל רעם

21.10.2005 חול המועד סוכות.

הטרגדיה הסמויה של הזיקנה – שיר.


א. יבשה הלחלוחית, כמשה הפריחה.

(זמן כה רב עבר מאז הלבלוב).

נטושים ונבולים, מונחים הם להם

– על הקרקע הקשה של מציאות חייהם.


ב. דהה הצבע, סדקים בקירות.

מוראות הזמן התרחשו עליהם

לאט ובשקט, (כמעט בעדינות)

עד להיסדקות והתפוררות של – המבנה הקשיש.


ג. אמנם נוראה מציאות הזיקנה.

אך בעיקר טראגית;

כי בתוכם ממשיך לפכות, צעיר ועורג,

(לא פחות ואולי יותר מאי פעם);

מעיין חיי הנפש.

——————————————————————————–

גבריאל רעם

30.5.2005

בי"ח שיקומי 'הרצוג', ירושלים
 

מתגלגלים – שיר.


מרגע לרגע, משעה לשעה ומיום ליום,

מתגלגלים להם חיינו.


מרגע לרגע ומשנה לשנה,

הכל מתגלגל וכלום לא השתנה

מלבד חיינו,

המתגלגלים להם הלאה עם הזמן,

כמכונית במדרון מסוכן.


משעה לשעה ומיום ליום,

מתגלגלים להם חיינו,

מתגלגלים להם,

מתגלגלים,

אל התהום.


——————————————————————————–

21.3.2004