האמת כמשטח זכוכית ענק

Broken Glass Shards Set, Crashed Window Fragments by vectorpocket ...

אמת היא כמו משטח זכוכית ענק שנשבר לחתיכות רבות ולא שוות, שמצויות גם כך מחוץ לתחום הקליטה של מרבית בני האדם, הם חיים עם תחליפים, אך מיעוטם מחפש את שברי האמת (בדתות, בשירה, במיסטיקה, סמים פסיכדליים, גורואים, שאמנים, פילוסופיה וכתבים חכמים).

אך כל המחזיק בשבר זכוכית מחזיק בחלק מן האמת, שלעולם לא תחזור להיות שלמה שוב, שלא להזכיר את מרחב הקליטה התודעתי המצומצם ממילא שלנו, שאפילו אינו מסוגל להכיל את שבר הזכוכית המסוים.

אך זה עוד לא נגמר כאן, כי כל המחזיק בשבר אמת אינו משתף פעולה עם מחזיקי שברים אחרים (בכדי לקבל מושג על התמונה הרחבה), רובם רואים עצמם כמחזיקים בהרבה יותר מאשר שבר אמת, או לפחות כמצויים בדרך למשטח השלם שלה.

אם כך, אם ניקח את צמד המלים: "אמת שבורה", מה יותר משמעותי? "האמת"? או "שבורה"? התשובה הקשה: "שבורה".

כי זה שאנו רואים רק חלקיקי מציאות היא יותר משמעותית מן האמת שמסתתרת באותם חלקיקים. שאותה ממילא איננו קולטים בתודעתנו הרדומה.

שאומר שעלינו להיות ענווים בפני מה שלמעלה מתפיסתנו.

אך לסיים כאן יתן למסה תחושה של אמת קשה מידי (אך האם זה לא טבעה האותנטי של האמת?), אם כך, הנה משהו לחשוב עליו:

שבר האמת המסוים שלכם (בתקווה שיש לכם כזה) היה במקור (לפני השבירה)  קרוב יותר למרכז או לקצוות?

*

" התורה אינה אצל אותם יהודים, החושבים שהגיעו עד שמי שמיים."

מנחם מנדל מקוצק (הקוצקר)

2 תגובות בנושא “האמת כמשטח זכוכית ענק

  1. אסתי

    מה שאתה כותב בפשטות ובהירות כזאת – לקח לי שנים ארוכות לראות. להבין. זה התחיל מהגילוי שאני שיפוטית, למרות שתמיד החשבתי עת עצמי ל"ליברלית". ובהמשך, לתובנות מטלטלות: שאני לא יודעת הכול, שהאמת שלי נדמית לי כ"האמת", שרק לעיתים נדירות אני יכולה לדעת מה האמת – שלי, ובודאי של אחרים. הרצון לראות את האמת: לגבי עצמי – המסע הוא אינסופי. ולפעמים, עדיף להרפות. לקבל שכנראה לעולם לא נגלה את האמת שלנו. ולגבי אחרים – צריך לשאול ולהקשיב באמת, עם הרבה תשומת לב, כדי ללכוד איזה חלקיק אמת של מישהו אחר, לטובתו ולטובת היכולת שלנו להבין את האחר ואולי לעזור במשהו. לא פשוט.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *