ארכיון תגית: הגות בשירה

נקודת ההיפוך -שיר

בהכרות עם אדם, במפגש עם יצירה,
אי שם במעלה הדרך – טמונה נקודת ההיפוך.
סויטש סודי, אחראי לתבניות עומק המסתתרות בפנים.
עד לאותה הנקודה, הכל שפיר הכל ברי
ומנקודת ההיפוך ואילך – ממאיר וחולה.
נפתחה המורסה, נתגלה הסוד.

מלמעלה – הכל בסדר – למטה – כאוס.
למעלה – הגירסה לעיתונות, למטה – ליודעי דבר.
למעלה – המלים, למטה – הבנת הנקרא.
למעלה – הפשט, למטה – הדרש, הרז והסוד.
למעלה – מהוגנים ונאורים, למטה – חיות טרף חושפות ניבים.
למעלה – אופטימיות, למטה רדופי פחדים ושדים.
למעלה – שומרי חוק, למטה פורעי החוק ומשחיתיו.
למעלה – סיפור נדוש, למטה – טרגדיה מצמררת.
למעלה – מחפשים תיקון, למטה – אין לנו תקנה.

מפגש אמיתי מתחיל בנקודת ההיפוך.
עד אז – רק פגישה.
בנקודת ההיפוך פורצת זעקה איומה,
צווחה קשה, ממעמקי הקרביים.
ואז, ורק אז, מתגלה תבנית העומק הנסתרת,
– במלא אימתה, עוצמתה וגדולתה,
מתגלה, ועמה –
ההתגלות.

מבוא ל'שירים'

השירים המופיעים כאן, הם שירים עם רובד הגותי משמעותי.

זו שירה הגותית, או יש כאלה שיגידו שזו בעצם הגות בלבוש שירי.

כך או כך הרי הם לפניכם.

ובתחילה שיר שנוגע בשילוב הזה שבין שיר להגות:

גם לשירים יש רגע של אמת
גם לשירים יש רגע של אמת.

בו הנפש השירית מזדווגת

עם התודעה ההגותית.

רגע של חסד,

בו המרגיש – יודע

והיודע חש

ושניהם עוברים דרך

החור השחור

אל המציאות

שמאחרי,

אל המציאות הנסתרת.