ארכיון תגית: היפגעות רגשית

מדוע אנו נפגעים דווקא מן הקרובים לנו?

לעיתים ניתן לשמוע את המשפט: מדוע איתך אני כל הזמן רב, איתו לא היו לי כמעט ריבים?

ובכן קשיי התקשורת והריבים הרבים ביותר הם דווקא אם אלה הקרובים לנו ביותר.

והדבר הנורא במריבה היא הפגיעה, אנשים שרבים הם אנשים שפוגעים אחד בשני. אנחנו רבים, אנחנו פוגעים, אנחנו נפגעים.

פגיעות, פגיעה לפגוע: אנחנו נפגעים יותר מאלה שיקרים לנו, אלה שאנו נמצאים ביחסים אינטימיים איתם. אינטימיות זו קירבה נפשית. ככל שגדולה הקרבה יש יותר סיכויים לפגיעה והיפגעות. אך מדוע זה כך? מדוע אינטימיות מייצרת פגיעות? את התשובה לכך אפשר ממש לראות ברמה הפיזית- פגיעה פיזית מתאפשרת אך ורק מטווח קרוב, ואותו הדבר בפגיעה נפשית. קירבה מאפשרת פגיעה, אנו פוגעים בעיקר באנשים הקרובים לנו. ככל שמישהו יותר רחוק מאיתנו פיזית, או נפשית, או שניהם, כך קשה יותר לפגוע בו ולהיפגע ממנו. ככל שיש יותר קירבה נפשית או פיזית, כך הפגיעה תכופה וקשה יותר (פיזית או נפשית).

ואז יכול להיות מצב של אדם שקרוב אלינו פיזית ולא נפשית, נגיד אדם שעובד איתנו, ואז תהיה פגיעה, ותהיינה פגיעות, אבל לא קשות, ויש מצב של אדם שקרוב אלינו נפשית, אבל לא פיזית (אדם שהוא קרוב נפשית ופעם היה קרוב פיזית, וכעת מצוי במקום מרוחק) ואז הפגיעה די יותר גדולה מן הפגיעה של האדם שרק קרוב אלינו פיזית ולא נפשית. אך הפגיעה הגדולה והקשה ביותר, היא מאנשים שמצויים בקרבה פיזית ונפשית אלינו – כאחד.

כדי לפגוע אתה צריך להיות קרוב, וככל שאתה יותר קרוב למישהו כך אתה יכול יותר לפגוע בו. מכאן שאינטימיות היא כר פורה לפגיעות רגשית.
אז ברור למה אנשים פוגעים, בגלל שהם קרובים, אם אדם רוצה להיות הוא עצמו, והוא חי בקרבה למישהו אחר שמצוי באותו המרחב התקשורתי כמוהו, אין לו אפשרות להיות הוא עצמו במאה אחוז מבלי שחלק ממנו יפגע בזולת. זה פשוט חוק.

אז תנאי ראשון לפגיעה נפשית ורגשית ממישהו זו אינטימיות איתו. ועומק הפגיעה ותכיפותה עומדים ביחס ישר לעומק וחוזק האינטימיות. אז אינטימיות היא תנאי הכרחי אך לא מספיק. אנחנו לא נפגע באנשים שהם כמונו, כי לא ייווצר קונפליקט, קונפליקט נוצר על רקע של שוני. וככל ששני אנשים, או יותר, מצויים מצד אחד באינטימיות, אבל מצד שני, שונים זה מזה בכמה וכמה פרמטרים – כך גדלים הסיכויים לפגיעה.

אלמנט נוסף שמשפיע על היפגעות ממישהו, היא רמת הדומיננטיות והשתלטנות של הפוגע, ככל שהוא יותר שתלטן וכוחני, כך יפגע יותר. כי חשוב לו להיות צודק, וחשוב שדברים יתנהלו בדרך שלו. וכדי שזה יקרה הוא בולם את הזולת ופוגע בו, כדי שלא יצמצם את המרחב השליטה שלו. .

עד כאן ראינו שלושה אלמנטים שתורמים לפגיעה:

א.    אינטימיות

ב.     שוני באישיות

ג.      כוחנות של הצד הפוגע.

אך, זה לא מספיק. כל אלה עדיין לא אומרים שהצד השני צריך להיפגע. ברור שאם אתה אינטימי, כוחני ושונה באופייך ממנו, אז נועדת לפגוע בו. אבל זה לא מובן מאליו שהוא צריך להיפגע. ואנשים נפגעים בגלל שהם לוקחים משהו שבכלל נאמר בגלל המבנה הנפשי של האומר – באופן אישי. כאילו זה נאמר בכוונה לפגוע.

העניין הוא שאם אתה נכנס ליחסים אינטימיים – אתה צריך לקחת בחשבון את השוני האישיותי ולזהות מי השתלטן מבין השניים. אבל החשוב יותר, זה לא לקחת האדם השני ואת מעשיו באופן אישי .ויותר מזה, ככל שהאינטימיות גדולה יותר, השוני האישיותי רב יותר והשתלטנות חזקה יותר – כך על השני פחות לקחת באופן אישי את מה שבא ממנו.

למעשה היכולת לא לקחת באופן אישי את הפגיעה של הזולת בנו באופן אישי היא ההוצאה לפועל של בגרות רגשית.

בגרות רגשית ביחסים, זה לחוות את הזולת כפי שהוא, מתוך עצמו וביחס לעצמו, (מנקודת המבט שלו) – ולא ביחס למידת ההנאה או הסבל שהוא גורם לנו.

בגרות רגשית מתרחשת כשהאדם מתחיל לפתח את היכולת לקחת את הזולת כפי שהוא ולא לפי הטוב או הרע שהוא גורם לנו .(כלומר כשמרכז הכובד האישיותי נע מן הרודנות של האגו – אל העולם ואנשים אחרים).

וכמובן שההפך גם הוא נכון: אינפנטיליות רגשית – זה לחוות את הזולת דרך ההנאה או הכאב שהוא מסב לנו. כך שכדי להיות בוגר רגשית על האדם להתעלות מעל הכאב שהוא סופג מן הזולת. איך יודעים שיש לך בגרות נפשית באהבתך את הזולת? אתה סובל אותו. ל"לאהוב מישהו זה לסבול אותו".

אם אדם נכנס ליחסים אינטימיים ללא בגרות רגשית, הוא מזמן לעצמו אסונות רגשיים.

כלומר, אינטימיות רבה ללא בגרות רגשית (היכולת לקחת את הזולת כפי שהוא ולא לפי הטוב או הרע שהוא גורם לנו) היא מסלול תאונות אמוציונאלי. שיוביל למעורבות אישית, בעיקר של הצד הנפגע (שזה בדרך כלל הצד שיותר אוהב, או פחות שתלטן).
לכן מדובר פה על שני צירים שחייבים לצמוח יחד! אינטימיות ובגרות רגשית חייבים להתפתח במקביל. אינטימיות ללא בגרות רגשית תוביל אמנם לקרבה נפשית, אך גם לפגיעה, בגרות רגשית ללא אינטימיות תוביל להבנה וחוסר היפגעות, אך גם לניכור.

אינטימיות ובגרות רגשית הם הפכים, אנשים רבים חוזרים עם האינטימיות הזוגית והבינאישית – חזרה לתקופת הינקות. ברמה זו,  להיות קרוב למישהו, זה להרשות לעצמך לבוא עם גישה של 'מגיע לי'. ואם שני אנשים חווים אינטימיות דרך 'מגיע לי', הם יחוו את השני כגורם להרבה כאב רגשי. אינטימיות חייבת את הקוטב המנוגד של הבגרות הרגשית כדי שתאזן אותה. אחרת היא תצנח על קוטב האגוצנטריות ותפוצץ את היחסים . שוב, ככל שהאינטימיות מרובה יותר, כך יש צורך להגדיל ולהצמיח יותר בגרות רגשית.

נכון שגם לפוגע יש אחריות, להגיד את מה שהוא אומר, בעדינות ומתוך התחשבות, אבל הפקטור הקובע בסופו של דבר, באופן מרבי, את רמת הפגיעה אצל הזולת, היא הבגרות הרגשית שלו.

פרמטר נוסף שקיים בפגיעות רגשית היא רמת אנרגיה, יש יחסים עם רמת אנרגיה גבוה; הכול אינטנסיבי, חזק ועוצמתי, ברור שביחסים כאלה הפגיעה, גם היא, תהיה עוצמתית, כמו היחסים עצמם. ולא רק היחסים, גם רמת האנרגיה של האדם הפוגע, ככל שהוא אדם עוצמתי ואינטנסיבי יותר – כך יפגע יותר בשני. ועל כן, חיים עם אנשים כאלה מצריכים בגרות רגשית גדולה מן הממוצע…
המשוואה  להיפגעות רגשית מן הזולת היא: אינטימיות + עוצמה אנרגטית  + שתלטנות = פגיעה רגשית….

פגיעה ריגשית מינוס – התחשבות ועידון (באמירת הדבר הפוגע) ומינוס  בגרות רגשית, מעצימים את הפגיעה הרגשית לכדי רמות של פיצוץ ביחסים.

כלומר, אינטימיות  עם הפוגע, וכוחנות ועוצמה רגשית מצידו – גורמים לפגיעות קשות בצד השני. אך אם לצד הפוגע יש התחשבות ואנושיות בדרך בה הוא אומר זאת, מצד אחד, ולצד הנפגע יש בגרות רגשית, מצד שני – אפשר לצמצם את הפגיעה הרגשית למינימום נסבל.

***

והנה כמה משפטי מפתח מתוך המסה:

*כדי לפגוע אתה צריך להיות קרוב, וככל שאתה יותר קרוב למישהו כך אתה יכול יותר לפגוע בו. מכאן שאינטימיות היא כר פורה לפגיעות רגשיות.

*אינטימיות רבה ללא בגרות רגשית (היכולת לקחת את הזולת כפי שהוא ולא לפי הטוב או הרע שהוא גורם לנו) היא מסלול תאונות אמוציונאלי.

*וזה אומר, שככל שישנה יותר אינטימיות – כך הבגרות הרגשית צריכה לגדול בהתאם.

הדרך היחידה, לא להיפגע במערכת יחסים, או בדרך משותפת, חוץ מפיתוח בגרות רגשית, זה להקטין את האינטימיות. אם אתה רוצה לא להיפגע ולא לפגוע, ואינך מוכן לפתח בגרות נפשית, אל תהיה באינטימיות.

***

7.8.2008

גבריאל רעם