ארכיון תגית: מחפש אחר האמת

אודות הקטגוריה: האמת.


''You have to understand that most of these people are not ready to be unplugged[know the truth] and many of them are so inured, so hopelessly dependent on the system that they will fight to protect it.''

מורפיאוס, מתוך הסרט: ,מאטריקס

*

                                                                קלף המחפש אחר האמת בטארוט, קלף מס. 9.

 

חלק א':
הבה ונעשה סקירה לא ממצה, איזה ביטויים קיימים בקשר לאמת?

למשל: הוא יצא לחפש את האמת, מה האמת מאחורי פרשת העלמו של השר?

כל אחד חי לפי האמת שלו, תגיד לי את האמת', אמת סובייקטיבית ואמת אובייקטיבית.


נסתפק בזה, ומבלי לרדת לשורשם של הביטויים. אך מה שעולה מהם שישנה קשת לא צרה של שימושים באשר למילה זו.

היום השימוש הוא בעיקר פרקטי: בעיקר בקטע של נסיון להסתיר משהו והאמת היא הדבר עצמו, ללא כחל וסרק.

אך האמת שמדובר בה כאן היא אמת פילוסופית, וזה קשה יותר.

עד כמה אנשים חיים בהתאם ל- מחוברים ל- ומודעים ל- אמת של הקיום והחיים?

כמובן שניתן לפתור שאלות אלו על ידי אחד המשפטים הנ''ל: 'כל אחד והאמת שלו'.

אך לאדם יש חופש בחירה והוא בעיקר מנצל אותו כדי לא להיות מתואם או מחויב ביחס לאמת של מצבו הבסיסי.

ישנה הכחשה שישנה אמת כזו, וכי האדם מצוי במצב שהוא יכול לברוא אמת משל עצמו, או לחיות בכלל באופן סובייקטיבי, ביחס לאמת שהוא עצמו ממציא בהתאם לאיך שנוח לו, וגם זה בסדר.

גישה זו, אינה זהה בשום פנים לפוסטמודרניזם, שמגלה שאט נפש מגישות ואידאולוגיות שטענו שיש אמת חד משמעית שיש לחיות לפיה, אך הם ניצלו את החד משמעיות הזו כדי לרדות ולנצל אנשים. והפוסטמודרניסטים לא בהכרח אומרים כי לכל אחד אמת סובייקטיבית משלו, אלא שבהעדר אמת שאחר כך תתגלה כמזויפת אנו חייבים להיות מחוייבים לא להישבע בשום אמת שהיא, בגלל החשש הזה שהיא תתגלה כעוד מקסם שווא שגבה שוב מחיר כבד מדי.

אז זה נושא כבד, בעייתי ומלא ברגשי כעס, עוינות וכו'. כי ברגע שהאמת נמצאת על הדוכן כל אלה שחושבים שהם לא חיים ביחס לאמת או שהאמת שלהם לא מכוונת ביחס למה שמתחיל להצטייר כאמת – חשים פגועים וכעוסים.


חלק ב':
הגדרה:

אמת, היא מצב שבו אין הפרש בין משהו כפי שהוא בפני עצמו ובין איך שהוא מוצג.

אמת, אם כן, היא מצב שרוב בני האדם רחוקים ממנו. וניתן להביא דוגמאות רבות, למשל לרוב אין קשר בין מה שבני אדם חושבים שהם משדרים ובין מה שהם משדרים.

אמת היא מצב שרוב בני האדם חושבים שהם שרויים בו. מעטים מגלים כי המלך עירום ויוצאים לחיפוש אחר האמת. אך חיפוש אמיתי אחר אחר האמת הינו קוטבי ומנוגד לחיפוש אחר האושר. הבעיה היא שלעיתים החיפוש אחר האושר מתחפש לחיפוש אחר האמת.

ההבדל בינהם הוא שהחיפוש אחר האושר נותן מרווח נשימה בין אומללות לאומללות, כמו אובר דראפט ואילו החיפוש אחר האמת (אם הוא אכן מוביל לאמת) מביא לגאולה מייסורי העצמי ומראיית העצמי כמרכז העולם.

האמת לעולם אינה אישית, וכאן, הברכה וכאן גם הקללה שלה.


——————————————————————————–


''אדם אחד נתלווה לשטן בדרכו, הלכו השניים יחדיו, ולפניהם ראו אדם מהלך, מתכופף מפעם לפעם ומרים משהו מצד הדרך, וממשיך ללכת. ביקש האיש מן השטן שיסביר לו מה פשר מעשיו של האיש. ''הוא מגלה פירורים של אמת בצד הדרך ומלקט אותם אחד לאחד'', השיב השטן. ''ואתה מניח לו לעשות זאת באין מפריע''? תמה האיש. ''אינני מודאג'', ענה השטן, ''בסופו של דבר הוא יעשה מהם שיטה''.

מתוך ספרו של אילן עמית, ''גורדייף והעבודה הפנימית'', עמ' 77-78

אודות הקטגוריה: הנפש

כל אחד יודע עכשיו כיצד למצוא את משמעות החיים בתוך עצמו.

אולם האנושות לא היתה תמיד כל כך בת מזל. לפני פחות ממאה שנים, לגברים ולנשים לא היתה גישה קלה אל תיבות החידות שבתוכם. הם אפילו לא יכלו למנות את חמישים ושלושת השערים של הנשמה. דתות חסרות ערך זכו להצלחה כבירה.

האנושות, אשר לא ידעה את האמיתות השוכנות בכל יצור אנוש, נשאה עיניה החוצה – תמיד דחפה החוצה, היה מי אחראי לבריאה, ובכלל מה כל העניין הזה של הבריאה. האנושות שיגרה את סוכני הקידמה שלה החוצה, כל הזמן החוצה. לבסוף השליכה אותם אל החלל, אל הים חסר הצבע, חסר הטעם,חסר המשקל של היקום האינסופי.

היא השליכה אותם כמו אבנים.

סוכנים אומללים אלה גילו את אשר התגלה כבר בשפע על פני כדור הארץ – סיוט של חוסר משמעות אינסופי. החלל החיצון, היקום האינסופי, העניק שלושה חסדים: גבורה ריקה מתוכן, קומדיה זולה, מוות חסר טעם.

היקום האינסופי איבד , סוף סוף, את האטרקציות המשוערות שבו.

האדם יכול היה לחקור רק את עולמו הפנימי. רק הנפש של האדם נתרה ארץ לא נודעת. זאת היתה ראשית החוכמה וטוב הלב.

איך חיו בני האדם בתקופות קדומות כאשר נפשם עדיין לא נחקרה?''

קטע אירוני, של קורט וונגוט, מתוך סיפרו: ''הסירנות של טיטאן'', 1959, תרגום: יותם הראובני, הוצאת זמורה ביתן.


יש משהו בתוכנו שהוא לא אנחנו, אבל הוא יותר אנחנו מאשר סך הכל מרכיבנו ביחד.

הוא לא הכוליות של הוויתנו, הוא אכן 'רק' חלק מאיתנו, אך בה בעת הוא יותר מאשר כל סך מרכיבינו.

הוא (או יותר נכון: היא) לא נגיש, לא נראה, לא מוחש בדרך כלל, די עלום, זעיר מאוד, יותר מטבע לשון פואטית – מאשר משהו שניתן לאששו כממצע מדעי.

ועם זאת, הוא (או היא ליתר דיוק), הם חיינו במלא עצמיותם הפוטנציאלית. כן כמה עצוב; לרוב זו עצמיות פוטנציאלית. האני שהיה יכול להיות לנו לו היינו מאפשרים לה את הממלכה, לה, לכולה שתמלא בנוכחותה את מכלול חיינו.


היא -הנפש.


——————————————————————————–

נסיון יפה ומעניין להגדיר את נושא הנפש, מתקיים בספר של רוברטו מיטלפונקט:''על צפרדעים, נסיכות ומטפלים – ציפור הנפש''.

הנה הקישור לפרק הרלוונטי:


http://www.hebpsy.net/articles.asp?id=208