ארכיון תגית: קינה

*הנה מוטלות גופותינו – שיר.


הנה מוטלות גופותינו,

המוות נוגס מהן פתיתים, פתיתים,

והרימה זוחלת בהם טיפין טיפין,

וכך הן זרועות להן בתנוחות שונות של שכחה.


צוננות ודוממות שוכבות להן,

ממתינות לחזור אל מעי האדמה.


ואף אחד אינו זועק להן בבזיונן,

בקלונן ההולך ומתמשך

בביזה הנוראה הזאת

המשתוללת בהן,

ואין מוחה.


כך הן גופותינו,

נוסעות מסע של התערטלות.

של נשירה ושל אובדן.

של כל שנרכש, תפח והתפטם.

נושרים הזיוף,

המסכות,

התהילה,

ואף היאוש.


ומאחור נותר, עירום ועזוב –

השלד.

 

——————————————————————————–


* פאראפרזה על שירו של חיים גורי

דקה לפני שנעלמים – שיר.


קליפ בטלויזיה; "וניל", של סיון שביט,

נעה בין חיים מוחמצים לחיים שאולי יקרו.

גם אנו,

נעים לקראת הרגע בו נחיה.

אך לנו,

רק הרגע הזה.

והרגע הזה –

רגע של עדיין לפני רגע של 'היו היה'.

רגע אחד לפני הסוף.

דקה לפני שנעלמים.


——————————————————————————–

גבריאל רעם

17.6.2006


——————————————————————————–

*בתוכנית "יציאת חירום" בחודש מאי אלפיים ושש,באולפני רדיו "קול נתניה 106 FM", התארחה הזמרת סיון שביט וסיפרה על אלבומה החדש "וניל"

שביט חשפה שהבחירה בשם האלבום "וניל" נבעה מהניגודיות שבין האסוציאציה המיידית של המילה 'וניל', שמתחברת עם הטעם המתוק והצבע הלבן – עם התבלין האמיתי שהוא שחור ומר
 

חומרים מתכלים – שיר.


עשויים אנו מחומרים מתכלים.

כמו כוס קלקר, צלחת קרטון,

מזלג פלסטיק.

לא נועדנו לשימוש חוזר.

להשתמש ודי.

להשתמש ולסל.

להשתמש וחסל.


הדעת לא תופסת

הרצון ממאן

והלב בוכה.

ואין ניחומים

ואין נחמה;

להיות ולחדול.

להיות כדי לנבול.

להיות כדי לא להיות.


חיינו -כוס קלקר.

ואין נחמה.

אין נחמה ואין ניחומים.

רק אבל, אבל גדול

על חיינו.

חיינו המתכלים.


——————————————————————————–

גבריאל רעם

21.10.2005 חול המועד סוכות.

מתגלגלים – שיר.


מרגע לרגע, משעה לשעה ומיום ליום,

מתגלגלים להם חיינו.


מרגע לרגע ומשנה לשנה,

הכל מתגלגל וכלום לא השתנה

מלבד חיינו,

המתגלגלים להם הלאה עם הזמן,

כמכונית במדרון מסוכן.


משעה לשעה ומיום ליום,

מתגלגלים להם חיינו,

מתגלגלים להם,

מתגלגלים,

אל התהום.


——————————————————————————–

21.3.2004
 

טעימים – שיר


כל כך מנסים,

כל כך משתדלים,

כל הזמן מתאמצים –

שיהיה בסדר,

שיהיה טוב,

שיהיה נפלא.

כל הזמן שואלים-

אז מה עושים?

כיצד פועלים?

איך גורמים

לחיינו להיות סוף סוף מוצלחים?

 

אך כל הזמן שוכחים,

את המוות הממתין לנו, בקצה כל הדרכים,

לבלוע אותנו למחשכיו הסופיים.

בין אם – למדנו,לא למדנו,

עשינו לא עשינו,

הצלחנו לא הצלחנו.

כולנו, כולנו כולנו

נבלעים.

ולעולם, לעולם, לעולם

לא נדע,

ההיינו טעימים?