מותו של אריק איינשטיין

שלשום, יום שלישי, ה26 ל11 2013 נפטר גדול זמרי ישראל, אריק איינשטיין והובא לקבורות אמש, יום רביעי. וברצוני לא לכתוב על האיש הנדיר הזה והזמיר המופלא, אלא על משהו אחר,…
View Post

מודעות למשאב המתכלה: הזמן

    אין דבר אחר מלבד הזמן. החטא הגדול ביותר הוא כלפי הזמן. האם האיש הזה, מולי, שמילא כוס קרטון בקפה ונעלם במוסך יודע, יודע עכשיו, שבזמן מילוי כוס הקפה,…
View Post

Fear of death…

  “ אין דרך טובה יותר לתהות על קנקנו של אדם, מאשר לקבל מושג אודות יחסו, או אי יחסו, למוות”. ג.ב.י.   חלק א’: ראיתי אתמול 26.5.13 סרט דוקו של…
View Post

הכל נוסע אל סופו.

וכבר מן ההתחלה – הכל נוסע אל סופו. …ובינתיים – נצמדים להתחלה, למפץ הגדול, לגרויטציה של החידוש, של הלידה, של הנעורים. אך הכל נוסע אל סופו והסוף ענק ואינסופי ופעור…
View Post

ההיעדר, שגריר האין.

ילדים חושבים שהם גדלים לקראת החיים, אך הם הם גדלים לקראת הכלום וצומחים אל היעדרם של החיים, אל הריקנות. הם גדלים, ומחפשים את החיים; בפאבים, פרשיות אהבים, לימודים, הקמת משפחה,…
View Post

החיים הם תנועה לקראת התכלותם.

החיים נוסעים לעבר כלותם, יום אחד לא נהיה – את זה כולם יודעים (אומנם לא ממש יודעים, יותר מניחים שיודעים. וגם אילו הייתה זו ידיעה ולא הנחה אודות ידיעה, עדיין…
View Post

הכל מת.

הכל מת ואנשים בכלל לא מרגישים. עוברים בחלל מת, באויר נטול נשמה ו… כלום. אמנם במבט שטחי נראה כי לא כך הוא, נראה כי הם חיים בעליזות, מפלרטטים, שקועים, הוזים,…
View Post

אנו ההולכים למות – שיר.

דרך עיני ההולכים למות נראים החיים אחרת; יקרי ערך כצמיד שאבד. כחיבוק לצולל בבדידות. כברכה למקולל. כטובלים בים של שפע – אנו נדמים להם, למתים. והם, ההולכים למות, מנופפים ידיים…
View Post

אל החוף – שיר

  מגל לגל נדים המים; פעם מעלה, פעם מטה, פעם גאות ופעם שפל.   ואנו עם הגלים; כה עולצים עם גל גבוה כה מצטערים עם שפל הגל.   מצבי הרוח…
View Post