אנו ההולכים למות – שיר.

Total
0
Shares


דרך עיני ההולכים למות נראים החיים אחרת;

יקרי ערך כצמיד שאבד.

כחיבוק לצולל בבדידות.

כברכה למקולל.

כטובלים בים של שפע – אנו נדמים להם, למתים.

והם, ההולכים למות, מנופפים ידיים עצובות,

ידיים בעוית מאחורי זגוגית אטומה, חד כיוונית,

רואים ואינם נראים.

הם מנופפים נואשות, וקולם לא נשמע.


והשקועים בחיים אינם יודעים, אינם מנחשים,

את הפרידה הנואשת המתרחשת עכשיו סביבם;

למעלה, למטה, לפנים ומאחור, בצדדים ובכל הכיוונים.


ההולכים למות מנסים כל העת למשוך תשומת לב.

ואנו מתרוצצים בבולמוס אדיר,

חולפים מבלי דעת,

שואגים את השאגה האדירה של החיים.


איננו שומעים, איננו רואים,

איננו חשים כלל שמולנו,

כן, מולנו ממש,

בני אדם הולכים,

בני אדם נמוגים וגזים.

ואנו כלל לא יודעים.

חרשים מהמולת החיים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

You May Also Like

*הנה מוטלות גופותינו – שיר.

הנה מוטלות גופותינו, המוות נוגס מהן פתיתים, פתיתים, והרימה זוחלת בהם טיפין טיפין, וכך הן זרועות להן בתנוחות שונות של שכחה. צוננות ודוממות שוכבות להן, ממתינות לחזור אל מעי האדמה.…
View Post

אנשים שרים – שיר.

"אנשים מבלים, מעבירים את ימיהם בנעימים. רוקדים ושרים, מסתחררים במחול החיים, נסחפים בתאוות המאכל, המשקה והסטוץ. הולכים לאיבוד בהנאה של הרגע, בלהט השיכרון של מנעמי החיים. העין רוצה לגמוע, היד…
View Post

יחסים הם חרס

יחסים הם חרס יחסים הם עציץ חרס. חופנים אדמה, צוברים מי גשמים ומגדלים פקעות לילך ויקינתון. מלמעלה שמש, בפנים מים ובתווך צמיחה.   יחסים הם עציץ חרס בבקר הם אדמה…
View Post

על מה הם מדברים? – שיר

על מה מדברים בני האדם, על מה הם מדברים? על אש בבוקר? על כוכבים באמצע היום? על הנפש שלא חדלה לכמוה? בין בלילה, בין ביום? על מה הם מדברים, מה…
View Post

השתנות – שיר.

ה'אני' שתפגוש הוא ה'אני' שגיבשת, ה'אני' שהצמחת דרך יסורים וכאב. עתה עדיין ניצן בודד, ניצן שביר, מנגן מנגינהרחוקה, שחולצה מתוך הפגזת תותחים כבדים. 'אני' שצמח מתוך ה'אתה ' הנושן המופגז…
View Post

ספר – שירה הגותית

מאת: גבריאל רעם *** אחוות הדפוקים “אחוות הדפוקים – חזקה מיין ומאש, היא שבועה וברית. –אחוות הדפוקים. אלה שאין להם, אין להם מה להפסיד – רק את חייהם. אלה שהושפלו…
View Post