חודש: ספטמבר 2012

עשויים אנו מחומרים מתכלים. כמו כוס קלקר, צלחת קרטון, מזלג פלסטיק. לא נועדנו לשימוש חוזר. להשתמש ודי. להשתמש ולסל. להשתמש וחסל. הדעת לא תופסת הרצון ממאן והלב בוכה. ואין ניחומים…

א. יבשה הלחלוחית, כמשה הפריחה. (זמן כה רב עבר מאז הלבלוב). נטושים ונבולים, מונחים הם להם – על הקרקע הקשה של מציאות חייהם. ב. דהה הצבע, סדקים בקירות. מוראות הזמן…

דרכי דרך המים, נשמתי יוקדת אש. רוחי מעירה לחיים וסופי עפר. — גבריאל רעם 6.12.2004  

מרגע לרגע, משעה לשעה ומיום ליום, מתגלגלים להם חיינו. מרגע לרגע ומשנה לשנה, הכל מתגלגל וכלום לא השתנה מלבד חיינו, המתגלגלים להם הלאה עם הזמן, כמכונית במדרון מסוכן. משעה לשעה…

יש לנו חולשה ליופי. יופי מרחוק. כמה שיותר רחוק – יותר יפה. אין יפה כבחורה מבעד לחלון, מרחק החלון מרחק החלום, – מרחק עולמות. יפים חיינו מנקודת ההתחלה של הנעורים…

העדשה מתחת לנסיכה – דוקרת. כל הלילה מתהפכת, אין לה מנוחה. המזרון כדרכו – שטוח אך משהו למטה לא נותן מנוח, מטריד, עוכר שלווה. עדשת אמת קטנה היא הטורדת שנתנו.…

בכל אשר נפנה – הנפש בתכריכים. קבורה בעודה בחיים, קבורה, עמוק, עמוק בפנים. אנשים עוברים, אנשים עובדים, אנשים לא יודעים שהנפש קבורה, כה עמוק בפנים. שהיא הקורבן שמקריבים, משקל יתר…

יחסים הם עציץ חרס. חופנים אדמה, צוברים מי גשמים ומגדלים פקעות לילך ויקינתון. מלמעלה שמש, בפנים מים ובתווך צמיחה. יחסים הם עציץ חרס בבקר הם אדמה רכה בצהרים הם נווה…

כל כך מנסים, כל כך משתדלים, כל הזמן מתאמצים – שיהיה בסדר, שיהיה טוב, שיהיה נפלא. כל הזמן שואלים- אז מה עושים? כיצד פועלים? איך גורמים לחיינו להיות סוף סוף…

מה נציב לעומת העולם הזעיר בורגני? מול השעשועים המלבבים מפלסטיק ממוחזר? מה נציב? זירת איגרוף, זירת התגוששות ביצת האבקות. שדות קרב –נציב, שדות קטל. והמלחמה היא על חיינו, ובה ניפול…