רוני שני, גל מור פורסם:  02.02.04 , 10:26

תמונות מצהיבות השמורות באלבומים ישנים, חלקן של קרובים שאינם עוד בחיים, ותצלומים של חברים ומקורבים שצולמו לא מזמן עשויים לספר את הסיפור שלא סופר: מי באמת נמשך למי, האם אחד המצולמים נרתע מהאחר ומי מהם ניסה לשדר “עסקים כרגיל” בעוד הכל הלך והתפרק נגד עיניו.

לא תמיד נרצה לדעת את התשובות האלה, אך אלו שכן יוכלו להיעזר באתר ישראלי חדש המציע שירות ייחודי: ניתוח פסיכולוגי באמצעות תמונות. הגולשים ב-Photo-Analysis מוזמנים לשלוח בדואר האלקטרוני תמונות סטילס אשר ברשותן וצולמו בזמן כלשהו, ולקבל ניתוח פסיכולוגי של הדמויות המצולמות, היחסים ביניהם ומידע נוסף המצטייר בתמונה. בשלב זה, האתר זמין באנגלית בלבד. השירות ניתן ללא תשלום למשך תקופת ההרצה. 

מקים האתר, ד”ר גבריאל רעם, יועץ תקשורת המתמחה בשפת גוף ובעליו של “המכון לתקשורת לא מילולית”, מסביר כי הניתוח נעשה על סמך מאפיינים שונים, בהם המרחק בין הדמויות בצילום, היציבה, הבעות הפנים, העיניים ועוד. הניתוח הפסיכולוגי מאפשר לחוקר להתבונן מזווית שונה על תמונות ודמויות מוכרות.

הקפאה של דינמיקה בין בני אדם

למשל, אחד הניתוחים באתר מתייחס לתמונה של דוגמנית, הדומה לכל דוגמנית אחרת שמדדה אל המצלמה ובחזרה בשידורי “ערוץ האופנה”. “מה שבולט לעין בתחילה זה היציבה המוזרה של הרגליים, והניגוד בין הרגליים לגוף”, כותב ד”ר רעם, “רגל אחת פונה קדימה כאילו היא מוכנה ללכת, בעוד החלק העליון של הגוף מושך אחורנית.

עמידה זו משווה לה מראה בלתי מאוזן…כתוצאה מכך, היא משדרת מסר לא ברור, כאילו החלק העליון והתחתון של הגוף מתווכחים אם ללכת קדימה או אחורה.

לדעתי, לפחות בשלב הצילום, החלק העליון ניצח. ראו כמה עצובה היא נראית ומכונסת אל תוך עצמה, על פי הבעת הפנים, העיניים, השיער המכסה את הפנים כמו וילון המשמש למחבוא”.

“לא מדובר בתחום ניתוח יומרני כמו גרפולוגיה”, מדגיש ד”ר רעם, “כל תמונה מספרת סיפור. כל תמונה היא הקפאה של דינמיקה בין בני אדם. אני מקלף את השכבות של התמונה מפרק אותה לגורמים, ומחבר אותם מחדש כדי לקבל את הסיפור שמאחורי התמונה. 

הניתוח מבוסס על משתנים הנראים בתמונה – תנוחות הגוף, הבעות הפנים, הקירבה בין הדמויות, אם הידיים גלויות או מוסתרות, אם נוצר קשר עין ומה נסתר מעיני המתבונן”. ד”ר רעם טוען כי הוא עשוי לאתר גם רמזים לאישיות פלילית בתמונות – קווים של תאוות אסורות ואכזריות.

תצלום נוסף באתר לקוח מספרו האוטוביוגרפי של עמוס עוז, “סיפור על אהבה וחושך”, בו מצולם הסופר עם הוריו. ד”ר רעם שניתח את הצילום הגיע באמצעותו למסקנות על אופי היחסים בין ההורים לבנם ובינם לבין עצמם. הפרשנות המתקבלת מהתמונה היא של זוג בו מתפקדת האישה כדמות החזקה והמגוננת, זוג המציג אינטימיות זוגית, ואינו מקדיש תשומת לב לילדם, שלו היה “מוצא” מן התמונה – לא היה חסר בה דבר.

פרשנות על מערכת היחסים במשפחה

לאור העידן ההיפר-ויזואלי שאנחנו נמצאים בראשיתו, ריבוי המצלמות הדיגיטליות והטלפונים הניידים המשולבים יחד עם מצלמה והעושר החזותי באינטרנט, ניתוח תמונות נראה חיוני מתמיד. למרות זאת, חוקרים מעטים עוסקים בתחום החדש יחסית, שהתפתח רק בשלוש ארבע שנים האחרונות. לדברי רעם, רוב מנתחי התמונות הם פסיכותראפיסטים בהתמחותם, העוסקים בניתוח תמונות כדי לסייע למצולמים להתגבר על בעיות אישיות.

“השירות שלי מיועד בעצם לכולם”, הוא אומר, “למשל, אנשים המסתקרנים לדעת יותר על בני המשפחה יכולים לשלוח תמונות של הסבא והסבתא ולקבל פרשנות אחרת על מערכת היחסים במשפחה, גולשים המתכתבים עם אדם שפגשו באתר היכרויות, קיבלו ממנו תמונה, ומעוניינים לדעת יותר אודותיו או אנשי עסקים ומנהלי כוח אדם בארגונים שתוהים על קנקנם של מועמד לעבודה”.

רמת הדיוק של הניתוח, לטענת רעם, עשויה להגיע לכ-80-90 אחוז. ראוי לציין, כי הניתוח אינו טכני, וייתכן שמדובר בחסרון רציני של השירות. למשל, אם גולש ששלח לכם תמונה שלו ושל חברו או חברתו ושינה את התצלום באמצעות תוכנה גרפית כמו “פוטושופ” כדי להציג מצג שווא של היחסים בין הדמויות – הניתוח הפסיכולוגי לא יגלה זאת.

דומה כי התמונות ההיסטוריות הלאומיות ותצלומים של אנשים מפורסמים מסקרנות אף יותר מהאלבום המשפחתי, בו השנאות והאהבות גלויות כמו ספר פתוח. בכתב יד שטרם ראה אור, מתאר ד”ר רעם תצלום מתוך ארכיון התצלומים הלאומי בו נראים ראש הממשלה לשעבר, דוד בן גוריון, ל’גברת הראשונה של התאטרון העברי’, ושחקנית הבימה, חנה רובינא. לכאורה, סתם תמונה, אך ד”ר רעם מאבחן בבן גוריון סממנים מאצ’ואיסטים על פי הפישוק הרחב בו ישב.

לכאורה, אנשים מתחפשים בתמונות. הם עושים את מיטב המאמצים להראות בהן במיטבם. איך אפשר לגלות את “האמת” דווקא בתצלומים? 

“בני אדם הולכים עם מסכות וחיים בעולם של תדמיות, ואין דבר יותר תדמיתי מאשר להצטלם, אך תמונת סטילס, הרבה יותר מווידאו, היא כמו ספר פתוח – היא קשה לזייף. אם אדם משתלט על המתח הסמוי ביד, שמאל, הוא יראה בלסת, ואם הלסת רגועה, המתח יופיע בין העיניים או יבוא לידי ביטוי בעמידה או בתנוחת הראש. אני מייחס חשיבות לפרטים שאנשים אחרים לא מתעכבים עליהם. באופן כללי, יש המון עושר החומק מעינינו ובעידן האינטרנט אין לנו את שלוות הנפש הדרושה להתבונן בתמונה הקפואה ולק