קובץ ציטוטים ואימרות בנושאים שונים. 

שקר:

“את הפסיכולוגיה של האדם המצוי, ניתן היה לכנות כלימוד השקר, משום שיותר מכל דבר אחר, האדם משקר. ולאמיתו של דבר אין ביכולותו לדבר אמת. זה לא כל כך פשוט לדבר אמת, אדם צריך ללמוד כיצד לעשות זאת ולעתים נדרש לשם כך הרבה מאוד זמן,.

פ. ד. אוספנסקי, הדרך הרביעית, הוצאת זב”מ, 1993, 24-25

“הפסיכולוגיה של השקר מהווה, למעשה, את החלק החשוב ביותר בלימודים של יצירי אנוש, אילו ניתן היה לתאר את האדם כטיפוס זאולוגי הרי היה מתואר כבעל חיים משקר”.

שם, ע’ 52

—-

מסתורין:

“כל הסובב אותנו הוא המסתורין שאי לו גבול ואין לו שיעור. עלינו לנסות ולרדת לעומקם של המסתורין האלה בלא שנקווה להצליח בכך לעולם”.

קרלוס קסטנדה, מתנת הנשר, זב”מ, ע’ 228

“הרחוב הזה, ככל רחוב אחר, מוליך את הנצח, כל אתה צריך לעשות הוא ללכת בו בשקט מוחלט,. 

קרלוס קאסטנדה, האש שבפנים. הוצאת זב”מ ע’ 224

—

שינה ועירות:

“מי שחולם שהוא שותה יין, יישא בבוקר את קולו ויבכה. 

מי שחולם שהוא בוכה, יצא בבוקר לציד. 

כשתבוא היקיצה הגדולה, נדע שזה היה חלום גדול. 

אף – על – פי – כן חושבים הטפשים שהם ערים. 

הם בטוחים שהם יודעים בפקחותם הממולחת. אך אינכם אלא חלום. 

כשיחלפו רבבות דורות, ניפגש פעם אחת עם חכם מבין”. 

צ’ונג טסה, קולות האדמה. פילוסוף סיני, 286-369 לפנה”ס

“…במשך כל  התקופה של חיינו הפעילים אין לנו כל הזדמנות להרחיק אל מעבר לשלב זה של טרדה ודאגה, שכן מאז ומתמיד ממיטה עלינו המולתם המרדימה של עינייני היומיום כמעין שינה”. 

קרלוס קאסטנדה, כח השקט, הוצאת זב”מ

“כל ההיסטוריה נעשית על ידי בני אדם במצב של שינה. אנשים ישנים נלחמים, מחוקקים חוקים, ואנשים ישנים מצייתים להם או מפירים אותם”.

פ. ד. אוספנסקי, הדרך הרביעית, הוצאת זב”מ ע’ 50

—-

ניגודים ואנטיתיזה:

“מרובנו נדרשת צביעות מתמדת, שהועלתה לדרגת שיטה. אין אפשרות אלא שבריאותך תינזק אם מדי יום ביומו אתה אומר את ההפך ממה שאתה חושב, אם מה ששנוא עליך גורם לך מבוכה, ואם אתה שמח בדברים הממיטים עליך אסון. אין מערכת העצבים שלנו פיקציה בלבד – היא חלק מהגוף הפיזי שלנו, והנשמה שלנו קיימת בחלל ומצויה בקרבנו, כמו השיניים שבפינו. אי אפשר לפגוע בה ללא הרף ולצאת נקי מעונש”. 

בוריס פסטרנק, ד”ר ז’ייווגו

“אנו עושים דברים שאיננו מתכוונים לעשותם;

אנו אומרים דברים שאיננו מתכוונים לאומרם;

ואיננו עושים דברים שעלינו לעשותם”.

הרוזן בוזוב, מתוך מלחמה ושלום, לב טולסטוי

“לא טוב מימוש כל משאלותיך, 

במחלה תכיר את ערך הבריאות, 

ברע – את ערך הטוב, 

ברעב – את ערך השובע,

במאמץ – את ערך המנוחה”.

הרקליטס האפל, פילוסוף יווני, פרה סוקרטי, 480-540 לפני הספירה

“בעולם בו הכל כחול לא ניתן לפתח את מושג הכחילות מחמת היעדר צבעים נוגדים”

וורף

—

 הרע והטוב:

“הרע לגבי הטוב הוא כמו ההשתנות לגבי התורשה, כמו החידוש והניסוי לגבי המנהג; אין התפתחות בלי הפרה פושעת-כמעט של ‘סדר’ ותקדימים. אלמלא היה הרע טוב, הוא היה נעלם. חייבים אנו להיזהר מלהיות  יותר מדי טובים; שומה על האדם ללכת הלוך וטוב, הלוך ורע”.

פרידריך ניטשה, כה אמר זרטוסתרא

“…שאין אור אלא היוצא מתוך החושך, שכשנכנס הצד הזה מתעלה הב”ב ומתכבד בכבודו ואין עבודת הקב”ה אלא מתוך החושך, ואין טוב אלא מתוך הרע… ועל כן שלמות הכל היא טוב ורע ורצוי להתעלות אח”כ בטוב. ואין טוב אלא היוצא מתוך הרע, ובטוב זה מתעלה כבודו, וזו היא עבודה שלימה”.

משנת הזוהר א’. שס”ו

“והיא מעלה גדולה כשיש עדיין יצר הרע לאדם, כי אז יכול לעבוד את השי”ת עם היצר דווקא, היינו: להתגבר מתוך חמימות היצר הרע, להמשיך ממנו לתוך איזה עבודה מעבודתו יתברך. ואם אין יצר הרע לאדם, אין עבודתו נחשבת כלל. ובשביל זה מניח השם יתברך את היצר הרע שיתפשט כל כך על האדם. …כל העולמות נבראו כי אם בשביל האדם שכל מעלתו וחשיבותו הם מחמת שיש לו יצר הרע כזה והוא מתחזק כנגדו. על כן כל מה שהוא מתפשט יותר, כן יקרה בעיניו כל תנועה שהוא מתחזק כנגדו, והשם יתברך בעצמו עוזרו…”. 

ר’ נחמן מברסלב, ליקוטי מוהר”ן, מ”ט. 

—

חינוך:

“החינוך הוא אמצעי להריסת היוצא מן הכלל לטובת הכלל”

פרידריך ניטשה, 1900-1844

“ניצבים אנו לפני העובדה הפרדוקסלית, שהחינוך נהפך לאחד המכשולים העיקריים בפני האינטליגנציה החופשית”.

ברטראנד ראסל

“הדבר המדהים ביותר בחינוך הוא מידת הבערות המצטברת תחת צבירה של עובדות יבשות”.

הנרי אדמס (1918-1838 )

“החינוך הוא שיטה שבה מריץ אדם דרך גרונו אוסף שלם של משפטים קדומים”.

קונו פישר

“הידע בא ומגיע, החוכמה הולכת ונמשכת”

לורד אלפרד טניסון, לוקסלי הול

“רוצה את, אבן, כי נשבצך בבניין? תני איפוא ונסתתך בהתאם”.

ריקט

—

חופש בחירה:

“כפי שאנו, אין ביכולותנו לשנות מאומה”.

פ.ד. אוספנסקי, הדרך הרביעית, ע’ 54

“ההפעות המגבירות את שיבעודינו הן אשליותינו, ובפרט האשליה שאנחנו חופשיים. אנחנו מדמים לעצמנו כי אנו בני חורין וזה גורם לנו להיות עבדים פי כמה וכמה”.

שם, ע’ 60

—

הלוחם:

“על מנת לבוא אל תוך הבלתי ידוע, על הלוחם להשתחרר מאותו כלא של הרגלים ודפוסים, לנתק עצמו מהשיגרה ההופכת את עולמו לנוח ומוכר אך קטנוני ונדוש”.

1. י. לייב, דון חואן, ע’ 147

—

סיפור וסיפרות:

“הבעש”ט כשבא לפניו מעשה קשה ולא ידע פתרונו, היה הולך בעיר ביער בדרך ידוע והיה מגיע במקום ידוע והיה מדליק שם אש. והיה מתפלל בכוונה ידועה – והיה מביא עזרה. תלמידו ר’ יעקב יוסף שכח הדרך בעיר וידע התפילה ואת הכוונה – והיה זה גם כן עוזר. והחוזה מלובלין גם התפילה שכח אבל ידע הכוונה, וגם היה עוזר. והנה אני, הדרך ביער איני זוכר וגם האש איני יודע להדליק, והתפילה והכוונה גם כן שכחתי, ורק זוכר אני סיפור המעשה הזה – וגם כן עוזר”. 

רק ישראל מרוז’ין

“כמו שמרפאין את העור, צריכים לסגרו שלא יראה את האור פתאום… כמו כן, לזה שיה בשינה וחושך כל כך זמן רב, כשרוצים להראות לו פניו, לעורר משנתו, צריכים להלביש לו את הפנים בסיפורי מעשיות, כדי שלא יזיק לו פתאום האור”. 

ר’ נחמן מברסלב, ליקוטי מוהר”ן, פתח ר”ש ח”א ס’ א’. 

“ויש כמה בחינות בזה שמלבישין את הפנים, כי יש שמלבישין את הפנים שלו בסיפור מעשה ויש שאי אפשר לעוררו בפנים שלו, צריך להראות לו פנים גבוה, ולפעמים מלבישין גם כן בדברי תורה, דהיינו שאומרים תורה גבוה ממנה… וזה שמעוררין אותו על ידי סיפורי מעשיות שהן בקרב שנים, היינו המעשיות של הע’ פנים [1]… ויש שאי אפשר לעורר אלא ע”י סיפורי מעשיות של שנים קדמוניות שכל הע’ פנים ע’ שנים מקלבים חיות משם”.

ר’ נחמן מברסלב, ליקוטי מוהר”ן. דפ”ז. 

[1]: ‘ע’ פנים’ הם סמל לשבע הסיפרות התחתונות. 

—

תקשורת:

“אם אנשים אשר אינם מבינים זה את זה מבינים, לכל הפחות, שאינם מבינים זה את זה, הם מבינים זה את זה יותר מן הפעמים  שבהן, כאשר אינם מבינים זה את זה, אפילו אינם מבינים שאינם מבינים זה את זה”. 

אוסקר אישוזו, תדמיות וממשויות.

“אני יודע שאתה מאמין 

שהבנת את מה שאמרתי, 

אך איני בטוח שאתה תופס שמה ששמעת אינו, בעצם, רק מה שנדמה 

לך שהתכוונתי לומר”

אנונימי

“איננו משוחחים, אלא חובטים זה בזה בעובדות ובתיאוריות שצברנו בקריאה שטחית בעיתונים, שבועונים וליקוטים למיניהם”. 

הנרי מילר

“דבר זה שהבריות כינוהו בשם ידידות אינו אלא התחברות, מעין שמור לי ואשמור לך, וכמין חליפין של שירותים מועילים. אין אלה לבדן אלא יחסים אשר האהבה העצמית מתכוונת תמיד להיות נשכרת מהם”. 

לה רושפוקו, אמרה מס. 83

—

“אוה, כל שבני אדם – לעשות מעיזים. 

כל שבני אדם לעשות עלולים. 

כל שבני אדם תמיד עושים. 

ואינם יודעים את אשר עושים…”

ויליאם שייקספיר, הרבה מהומה על לא מאומה. 

,הבעיה בעיקרית אינה בהכנסת רפורמות במצוות או בעיקרי הדת, אלא בהכנסת רוח חדשה ובעירק בהופעתם של בני אדם חדשים”.

יוסף שכטר, רוח ונפש, ע’ 51

,כל ההתפתחות (האנושית) עד כה אינה אלא הטלטלות מטעות לטעות”.

הנריק איבסן, 1906-1828

כל הציטוטים (למעט שניים העוסקים בתקשורת והלקוחים מן הספר: “אמנות השיחה”) –  לקוחים מן הספר: “החיים, המציאות ומה שנסתר” – גבריאל בן יהודה. הציטטות מעטרות את המסות בספר ומופיעות בתחילת המסה או בסופה. 

בספר עוד ציטטות והם יובאו באחד הקבצים הבאים.