האם לאנשים יש “חיים?”
כשאדם מסתכל על העולם הוא מקבל את התחושה שלאנשים יש חיים. , זאת אומרת שיש דבר כזה שנקרא חיים של אדם. הוא יכול להסתכל על משפחה, שיושבת יחד בסלון, או זוג שיושבים בבית קפה, או קבוצת צעירים שהולכים על המדרכה – והוא יכול לחשוב ש… אלו הם החיים שלהם, שהאנשים האלה חיים בפנים, ממש עכשיו , והחיים האלה קורים להם עכשיו. כשהוא מסתכל על מראה של ילדה הולכת, הוא מביט בה ואומר לעצמו: “יש לה חיים, והיא הולכת עכשיו בחייה ובחייה כלומר שם משהו מחכה לה מאוחר יותר, ומשהו ממלא אותה עכשיו. משהו שכל !זה שלה הוא חלק ממנו. החיים קורים לה. #הוא קורה עם זה. באופן כללי, אנשים נראים כאילו יש להם חיים, והם חלק מהחיים הגדולים יותר, החיים בגדול.% ובהמשך הוא מתחיל להבין שבמקום לחיות ולחיות בהווה, אנשים מנסים כל הזמן להפעיל את מנוע חייהם. %nd זה מה שקורה: בכל פעם שהם הולכים לתיאטרון, בכל פעם שהם קוראים !לוק, וכשהם מרימים טלפון כדי להתקשר למישהו, ובתחילת ה-se’ או מערכת יחסים ובכל פעם ה() הוא מופעל, ועם !לידה של הילד החדש – כל אלה הם מאמצים לנסות ולהתניע את מנוע החיים שלהם.* אני מדבר על מאמצים רבים לנסות וליצור פסיפס, קולאז’ של החיים. זה לא יחידה פנימית מוצקה שחיה ונושמת, עם דינמיקה חיה שמקורה ממרכז כובד מגנטי עמוק, אלא סוג של מעיל העשוי מטלאים שתפורים יחד מבחוץ. טלאי אחד הוא הבת של הבן, תיקון אחר הוא הקידום במקום העבודה, תיקון אחר הוא !המראה שאחד התחיל לקרוא, ותיקון אחר הוא שלו, תיקון אחר הוא חברו והשיחות שלו. התיקונים האלה לא יכולים להוות תחליף להתרחשות האמיתית שהם החיים שלהם./מרחוק כל !ודי מופיעה
שיהיו לך חיים,
אבל זה רק מראית עין. (חיי ירושה הם לא משהו חי, מתמשך. * זה לא עולם. * זה לא יקום. * זה אפילו לא כוכב לכת עם אטמוספירה משלו וצורות חיים משלו.
זה רק הדברים שאנשים עושים בהיעדר חיים.
(זהו תחליף לחיים.(לא כך הוא תיאר את החיים שלו ושל אנשים אחרים. הוא רק כדי לגלות, מאוחר יותר, סדרה של קטעים, ממש כמו בציור פוינטיליסטי, לא נקודות מחוברות שרק בשל הפרודוקטיביות יוצרות אשליה של תנועה וצורה מאוחדת מובהקת. pu! אתה רואה זוגות, שלישיות. +אוט כשאתה מתקרב יותר ויותר אתה שם לב שהשלישיה היא למעשה שלושה אנשים בודדים שנפגעו בעצמם ושהם יותר לבד ממה שהם חברה. כשאתה נכנס יותר ויותר אתה מוצא בתוכם תחושה של קוהרנטיות והומוגניות, אתה מוצא הרבה הרבה מחשבות ורגשות קטנוניים רצים בו זמנית בכל מקום, היחס שלהם אחד כלפי השני מלא
עם התנגדות קטנה. מבחוץ, כל אחד מהם משתדל לשמור על השיחה בחיים, וליצור תחושה של המשכיות ודינמיקה. בשורה התחתונה, הם לא מתגבשים לכדי שלם אחד עם חיים משלו.% ואחרי כל השירות האינטימי הזה הוא צריך לשאול את עצמו: “
אלו החיים?
“מאוד בטוח שלאנשים אחרים יש חיים, ואם כאן אנחנו לא יודעים איך לחיות, אולי איפשהו יש ידע איך ליצור חיים. אם כן, אנחנו, במדינה שלנו, בשכונה שלנו או במשפחות שלנו, או אני, בחיי האישיים – פספסנו את זה, בחוף הים, איפשהו שם
חייב להיות
מקום שבו אנשים חיים ויודעים מה הם החיים.* אולי קשה לתפוס את זה, אבל זה המצב של גברים. אודי מתבגר לקראת עתיד לא ידוע, ומייחל שיהיו לו חיים, מלאים, עשירים. 4 חיים דינמיים. רק מאוחר יותר, לחוות את חוסר האונות שלו כאינדיבידואל, ביצירת עולם שכולו חיים מתמשכים. %הנקודה ההיא כולם אומרים לו שבשביל זה נועדה משפחה, אז הוא מנסה ליצור משפחה, רק כדי לגלות שמשפחה מורכבת משני בודדים, שהם, ברוב המקרים, זרים שמזכירה לי סדרה נפלאה! הוצאה דרך ונדון בשנת 6789 בשם זרים אינטימיים. איזה שם נפלא וטרגי. (היי גם זרים לילדים שלהם. #מוזרות שזורה !ביניהם ובתוכם. אתה יכול לראות את זה בכל מקום. סופרים, למשל. (היי חיים בעולם של סופרים, מציאות, יקום של סופרים. (היי חיו את חיי הסופרים. (היי כנסו יחד ודנו בדברים שסופר צריך לדון בהם. + מתוך שירות קבוצת סופרים מגלה חוסר הרמוניה ויריבות נסתרת. כל אחד מהם לכוד בתוך הבדידות שלו, עם הקונפליקטים הפנימיים האינסופיים שלו. (היי נשא את התמונה !אל תיצור שלם.%והיא כל כך
Gabriel