* נעורים, והסמים המתכלים של החיים – פרגמנטים.

א. משובה ואהבה, שניהם הינם סמים מתכלים, המוענקים לנעורים על ידי הטבע חינם, בבחינת הציפוי הנוצץ והמסוכר העוטף את הגלולה המרה של החיים .

ב. תוך כדי מיצהלות ההנאה והמיות התענוג, נוגסים הנעורים בציפוי הזוהר, המתוק והמשכר. מתחילים לחוש את התוך המר והקשה ההולך ומתגלה, הולך ונחשף – עם כל נגיסה.

ג. שיכורים ועיוורים הם הנעורים. מובלים במצהלות השעשוע והנאות המשחק, אל השלב הבא. ככבשים מהופנטות אל במבוא המוביל לבית המטבחיים.

ד. דור ועוד דור ועוד דור. וכל דור משתוקק וכוסף באביב כדי לתסוס בקיץ, כדי לכמוש בסתיו, כדי למות בחורף.

ה. תענוג ואהבה, הינם סמים הניתנים חופשי, כחלק מעיסקת החבילה של הנעורים. ניתנים ומדוללים בנוזל המפכח של הבגרות. אט אט מתווסף הנוזל חסר הטעם. כדי להקיץ לאט לאט מן השיכרון של הנעורים, כדי לא להתרסק בבת אחת לקרקע הקשה של המציאות.

ו. כל דור צוהל את נעוריו עד כלות, כאילו לא היו לפניו ולא יהיו אחריו עוד נעורים. והמבוגרים המתבלים והכומשים עומדים מנגד, לא מעיזים ללחוש את האמת של מה שממתין להם (זה אכזרי מדי)…

ז. ולא זו בלבד אלא שבחשאי הם מלקטים פרורי אושר זהוב, בועות חגיגה תוססת, ניצוצות הניתזים מאש הנעורים הלוהבת. פרורים, בועות, ניצוצות – שנפלו בצד הדרך המובילה את הנעורים אל כלותם.

ח. בכל מקום על על פני כדור הארץ חוגגים עכשיו הנעורים. בכל מקום. גם במקומות שכלאורה רחוקים מן הנעורים. גם שם, אך בצינעה ובתחפושת. למשל בלובי הקר של מלון 5 כוכבים קורצים הנעורים בעין משוקלדת מתוך ויטרינת העוגות בבית הקפה בלובי.

בשילטי הניאון של ברים ומסעדות, ואפילו בבוהק הקר של מכשירי הפנאי והבידור: טלויזיה ומחשב – כן, גם שם, אלה הנעורים המאירים לנו פנים, בחשאי, מן המסך הכחלחל.

ט. כאן, בתרבות הזו, הנעורים הם השחקן הראשי, השחקן היחידי; בפאב ובדיסקוטק הוא מופיע בתפקיד הראשי: רוקד, לוגם ורועש בדמות עצמו. ואילו בבית האבות הוא מופיע בתפקיד סטטיסט; מתקיים קיום צנוע וחשאי, שוכן בשקט ובהסתר במנת הקינוח המוגשת בסוף הארוחה. או בעוגה הבאה יחד עם התה, אחר הצהריים.

י. תמיד נעורים, כל הזמן נעורים, אפילו כשהם כבר לא. בכל פירור מסתתר זיכרון של מסיבת חשק, בכל בדיחה – משובת נעורים, בכל מצמוץ עייף – קריצת נעורים שובבה.

יא. ציידים נואשים ואומללים הם המבוגרים, מנסים לתפוס טיפות מתאדות של הנעורים שהיו, בחום הלוהט של שלולית הזמן המתאדה.

——————————————————————————–

גבריאל רעם, 27.1.2007

 —————————————

* מסה זו מופיעה גם בקטגוריה: פרגמנטים.