תוקפנות

סימנים לאגרסיביות:

1. גודל: טריטוריה, פלישות, תפישת שטח, נפח גוף
2. חדות: אצבע מונפת, מרפקים, ברכיים, סנטר, פרופיל המכשפה
3. חותכות: תנועות קאראטה, טון דיבור חותך, שיסוע, הליכה חותכת
4. עוצמה, כוח: ווליום גבוה, דפיקות, טריקת דלת, הטחת חפץ, עקבים נוקשים
5. כניסה: מי מתחיל, מי יוזם, מי פותח (סממן של שליטה)
6. יציאה: מי מנתק קודם, מי סוגר, מי מקיש את אקורד הסיום (סימן של
   שליטה )
7. כמות: מי תופש את רוב השיחה, יש לו הכי הרבה מילים להגיד, כמות
8. שיסוע: מי חותך, משסע, נכנס באמצע, מתפרץ, לוקח לעצמו בכוח
9. עליונות: מבט מלמעלה, יד מלמעלה, עמידה מעל מישהו, דיבור מלמעלה
10. מוליות: עמדה של ראש בראש, קרב תרנגולים, חזית מול חזית. כשאדם מוכן
    לתקוף הוא נכנס לעמדה חזיתית מול היריב
     
    שיחת טלפון 21.3.07

בנוגע למאמר “שוד היחסים הגדול” – מלחמות טריטוריה בשיחה.

י: כיצד ניתן לבלום פלישה טריטוריאלית כאשר מזהים אותה?

ג: ישנן שלוש דרכים, להיות אגרסיבי , רגרסיבי או אסרטיבי. האגרסיבי למעשה מחזיר לתוקף באותו דרך בה הוא מותקף אחר יש לו חיסרון בכך שהוא אדם רגיש ורוחני ולכן שיטה אגרסיבית היא לא התחום החזק שלו, לכן צפוי לו הפסד ברוב המקרים. האדם הרגרסיבי למעשה בוחר לא לתקוף, ונכנע במאבק הכוחות מול האדם שמולו. האדם האסרטיבי מקבל את עצמו עם כל חולשותיו ואינו מנסה לשנות את עצמו.

י: אתה אומר לי שאין לי שום דרך לשנות את החולשה הזו שלי?

ג: נכון מאוד, לא צריך לשנות את מי שאתה, אלא על האדם לפתח לעצמו כלים תודעתיים החזקים פי כמה וכמה מעל הכלים של האדם האגרסיבי, ולכן גם קשה השיטה לפתח אותם, דבר הדומה לאדם שלומד לטוס על מטוס מול אדם שלומד נהיגה על מכונית. בהתחלה קשה לו לקבל את העובדה שנהג המכונית כבר סיים את שיעורי הנהיגה וכבר התחיל לנסוע, בעוד שהטייס עוד לא סיים את הקורס שלו ועוד לא למד את הכלי שברשותו. אבל כאשר הטייס לומד את המטוס, הוא נמצא תרתי משמע מעל האנשים האחרים הנוהגים במכוניות ויש לו כעת כלי מסוכן בהרבה יותר. למעשה האדם בעל התודעה יכול להגיע למצב בו הוא חסר אונים מול התקיפה האגרסיבית, אך כאשר ידע להשתמש בתודעתו ויפתח לעצמו כלים משלו שאינם נמצאים בו עוד, יכול לתקוף בצורה שתפגע לא רק בקליפה החיצונית אלא תחדור פנימה ותפוצץ את הגרעין מבפנים. כלי זה הוא DEADLY מסוכן.

---

גבריאל אני מקווה שהצלחתי לתמצת את השיחה שלנו בטלפון בצורה טובה. הוספתי מטה דוגמה כחלק ממה שאמרת.
(כמו מתאגרף גדול וחזק שתוקף סמוראי. הסמוראי האסרטיבי (כמו בקרב מגע) לא ינסה לחסום או לתקוף גם הוא, אלא פשוט יזוז וישתמש בכוח של האויב החזק ואז ייתן את מכת המחץ כאשר זיהה את “המשחק” של האויב.)

שבוע נעים
ירון

ניתוח סגנונות תקשורת (ת”נ)

סמן בעיגול אחד מבין שני מונחים בכל שורה, המייצג אותך יותר מהשני.
אל תדלג על אף שורה.
סכם כל טור לאורך, בנפרד, בתחתית העמוד.

לוקח פיקוד………………………………………… מצטרף
מאתגר ……….………………………………………מקבל בהבנה
מוכן……………………………………..……………מהסס
מכריע…………………………………………………מתלבט

מתחרה…………..……………………………………משתף פעולה
משימתי…………….…………………………………ידידותי
יוזם……………..………….…………………………משלים
מנהיג..……………………….……………………….עוקב, מבצע
מתקיף…………………………………………………נסוג
נכנס לעימותים………………………………………נמנע מעימותים
דוחף……………..……………………..…………… מאופק, מוותר
הצהרות, תביעות……………………………………שאלות, בקשות
מדבר…………………………………………………..מקשיב
מתווכח…………………..……………………………מסכים
משתלט…………………………..……………………מאפשר
מבהיר את עמדתו………………….………………..לא עומד על שלו
מתפרץ……………….………………………………..מבליע
ניגש……………………………………………………נמנע
מתרחב, פולש………………………………..………מצטמצם
פועל……..……………………………………………פורש

סה”כ…….. סה”כ………
 
ציר תוקף – נסוג

מקם את עצמך, לפי מיטב הכרתך את עצמך, באחת השנתות מ- 0 עד 10.

1. אנשים הנוטים לקוטב התוקף מוגדרים כשאפתניים, יוזמים מגעים ופעולות, מחליטים במהירות, מעוניינים לשלוט במצב, נוטים להגיב בתוקפנות.
2. אנשים הנוטים לקוטב הנסוג הם פחות דומיננטיים, מקבלים מרות ומשתפים פעולה, נמנעים מעימותים, איטיים בקבלת החלטות, נוטים לוויתורים ולהשגת מטרות בדרך של הבנה הדדית.

תוקף

— 10

— 9

— 8

— 7

— 6

— 5

— 4

— 3

— 2

— 1

— 0

נסוג

א ס ר ט י ב י ו ת

ההבדל בין אסרטיביות , פסיביות ואגרסיביות

א ד ם פ ס י ב י (צייתן ומרצה)
זכויותיו מדוכאות, מרגיש מנוצל – לא עושה כלום על מנת להשיג את זכויותיו
לא משיג את מטרותיו – לא תמיד הוא מזהה מה מטרותיו
מרגיש פגוע, חרד ולא מאושר
עצור ונסוג, פוחד להגיב ולדבר
מאפשר לאחרים לבחור עבורו – לא בוחר בעצמו בדברים הקשורים לחייו.
לא שומר על הטריטוריה שלו, מאפשר לאחרים לפרוץ לתוך חייו.
א ד ם א ג ר ס י ב י (תוקפן)*
יכול לדכא זכויות של אחרים, יכול לנצל אחרים.
משיג את מטרותיו לעיתים על חשבון הזולת – לא מתחשב באחרים
תוקפני, משפיל, מפחית מערך הזולת
מתנהג בצורה מתפרצת, עויין וכועס לעיתים בצורה לא צפויה.
מרשה לעצמו לבחור ולהחליט בשביל מישהו אחר
לא מתחשב בגבולות של אחרים – נכנס לגבולות של אחרים בלי לקבל רשות
* יש מצב של אגרסיביות סמויה – פאסיב אגרסיב – שקט רועם, ציניות ועוקצנות
א ד ם א ס ר ט י ב י ( תקיף)
מצד אחד הוא מגן על זכויותיו ומצד שני הוא מכבד את זכויות הזולת
מזהה את מטרותיו, משיג את מטרותיו מבלי לפגוע באחרים
מרגיש מרוצה מעצמו, בטוח בעצמו
יודע לבטא את עצמו מבחינה רגשית חברתית , לא פוחד להביע רגשות ודעות.
בוחר ומנהל את חייו באופן עצמאי בכל תחומי חייו.
שומר על גבולותיו הפרטיים מבלי לפגוע באחרים.
באופן כללי –
אדם אסרטיבי משיג את מטרותיו, יודע לשים גבולות, מודע לרגשותיו, מביע את רגשותיו ודעותיו בלי
לחשוש ובלי לפגוע באחרים.
אדם אסרטיבי מרוצה מהתנהלותו ומחייו
בעל דימוי עצמי חיובי ובעל ערך עצמי גבוה

תוקף

נטייה אישיותית: שאפתנות, הקרנה של כוח, נטיה לשלוט במצב, אגרסיביות,
רצון לשלוט בצב, תחרותיות, יוזמה, דומיננטיות

יחסים: עימות, ראש-בראש, התקפה, האשמה, התנגדות אקטיבית,
ביקורת, תוקפנות, יצירת מאבק כוח, עויינות

תוקף על ידי: התרחבות טרטוריאלית, פלישה למרחב של הזולת, חדות

1. גודל: התפרשות על שטח, תפישה של מרחב רב בישיבה או בעמידה, פלישה לשטח של הזולת, התקרבות יתירה, תנועות גדולות מדי לסיטואציה
2. חדות וישירות: הכוונה של תנועות חדות או חפצים חדים ישר לעבר הזולת, נעיצת מבט,
   קול חד, התקדמות בקו ישר לעבר הזולת
3. עוצמה: קול צעקני או רם במיוחד, השקעת כוח בתנועה
4. זויות: הכוונה של מרפקים, ברכיים, חוד הנעל כלפי הזולת
5. שיסוע: לא נותן לדבר, קוטע, מתחיל ראשון, נכנס לדברי הזולת
6. זיקור של הסנטר כלפי מעלה, אצבע מאשימה, תנועת הקיפוד, תנועות קראטה
7. חזה נפוח, כתפיים משוכות אחורה , ידיים על המותניים
8. מוליות: עמידה מול הזולת “ראש בראש”
9. נגיעות: נגיעה שלא בהסכמה, חדירה למרחב הפרטי, נעיצ אצבע בזולת, צ’אפחות

נסוג

נטייה אישיותית: מוותר, משתף פעולה, נסוג מעימות, מתעלם, נמנע, מערפל

יחסים: תגובה נסוגה במצבי עימות, התגוננות, התנצלות, התקפלות

נסוג על ידי: צמצום טריטוריאלי, התרחקות, מחסומים ומיגננות

1. צמצום טריטוריאלי, כינוס אברי הגוף, הרמת כתפיים, כינוס הסנטר
2. נגיעות עצמיות בעיקר באזור הראש, הפנים והחזה
3. הימנעות מקשר עין, השפלת המבט או הראש
4. ידיים אוחזות זו בזו
5. קול חלש או מהוסס
6. יצירת מרחק פיסי
7. צידוד הגוף, הפנייה של גב

שליטה טריטוריאלית
איפיונים:
דוגמאות. המחשה ראשונה לכך אנו רואים כשבוס או כשאדם חזק נכנס לחדר; הוא יקבל יותר מקום, ובעיקר יותר הרשאה. יהיה מותר לו כל מיני דברים שלא מותר לאנשים אחרים. אנשים אחרים יעבירו בקורת על מישהו בחדר, זה לא יעבור בשלום, אם הוא מעביר אותה – זה עובר. מותר לו להתבלבל, מותר לא לא לדעת, מותר לו לא להסכים. מותר לו. זה לא שהוא חושב שמגיע לו, אחרים מאפשרים לו את החופש שבתוכו הוא יכול לעשות מה שהוא רוצה יותר מאשר אלה שיש להם טריטוריה פחותה. בוס נעשה בוס (דה פאקטו) רק אם אחרים נותנים לו בסופו של דבר את המרחב בתוכו הוא יכול להרשות לעצמו יותר.
דוגמה נוספת: מרצה נותן הרצאה בכיתה בה קיים חוסר כבוד אליו, מתווכחים, עסוקים בקשקוש על המחברת, מביטים דרך החלון. בכיתה אחרת התלמידים משתתפים מקשיבים בתנודות ראש, כותבים במרץ, שואלים שאלות מפרגנות. מבחינה טכנית בשתי הכיתות התלמידים מדברים אותה כמות של מלים, ואין סיבות טכניות שמקשות על המרצה, אך באחת הוא מקבל מרווח מצומצם בכיתה מרווח גדול. אין ספק כי בכיתה השניה הוא יהיה מבריק, קולח, מדויק ומעניין יותר מאשר בכיתה הראשונה.
דוגמה נוספת הוא שלומיאל, כן שלומיאל, לא מסוגל לחבר דבר לדבר, לא מצליח לבצע פעולות פשוטות, יש לו שתי ידיים שמאליות, או הכל נופל לו מהיד, הוא נכשל, נופל, נתקע בדלתות וכו’. ובכן ההסבר כאן הוא שהוא מגיב כך הוא חי בספייס פסיכולוגי ותקשורתי בלתי אפשרי, אין לו את החופש לנוע בחופשיות, אין לו את המרחב הפנימי כדי להגיע למצב של קאורדינציה. ואיך זה קשור, מרחב פנימי מאפשר שקט פנימי, ככל שלאדם מרחב גדול יותר כך הוא פחות לחוץ, יש לו יותר אפשרויות. מרחב קטן מגביל ועל כן מלחיץ ולחץ מעוות כושר שיפוט ויכולת לקואורדינציה ותיאום, ומכן השלומיאליות. הוא שלומיאל כי לא מצליח לו, כשאתה בטריטוריה קטנה אתה לא מסוגל להתחבר למסוגלות ולמוכשרות של עצמך. אתה מחובר לחלק הפחות מוצלח של עצמך. אתה לא בbest של עצמך.
ואיך זה עובד?
אחת הדרכים הבדוקות לצמצם לאדם טריטוריה זה לשסע אותו באמצע משפט, ככל שעושים לו את זה יותר פעמים – כך הולכת הטריטוריה הנפשית שלו ומצטמצמת. בדרך כלל נראה כי מי שמפסיק את השני זה מי שיש לו משהו חשבו להגיד ועל כן לא יכול לחכות, אך אם נבחן תבניות שיחה קבועות עם בני שיח קבועים, נמצא כי מי ששיסע בשיחות הקודמות – משסע גם בבאות. כלומר זה פרי של צורך להגיד משהו חשוב אלא זה מצוי בצורך שלו לעשות זאת, בלי קשר לנושא. הסיבה היא כמובן צורך בשליטה, כשהשיסוע מגדיל את תחום השליטה של המשסע.
דוגמה נוספת היא משך הדיבור, ככל שאדם לוקח לעצמו יתר זמן דיבור ומוציא יותר מלים כך הוא מגדיל את שטח השליטה שלו. הנקודה היא שבפרק זמן נתון בשיחה, יכולה להאמר כמות מלים מסויימת. ומנקודת מבט של שליטה השאלה היא מי הוא זה שאומר יותר ומי אומר פחות. וכמה יותר וכמה פחות. וככל שפער המלים גדול יותר כך יגדלו פערי השליטה בין השניים.

על אסרטיביות ואגרסיביות
מאמר זה מביא מידע בקווים כלליים בנושא אסרטיביות וההבדל בינה לבין אגרסיביות. כוונתו לתאר את הכלים המאפשרים לנו להתייחס לעצמנו – ואל בני האדם הסובבים אותנו.
מרביתנו מערבבים אסרטיביות ואגרסיביות. אסרטיביות אמיתית מתייחסת לרצונותיהם ולצרכיהם של כל המעורבים, בעוד שאגרסיביות מתייחסת לרצונות ולצרכים של העצמי האישי של כל אחד מאיתנו. מסיבה זו ניתן להחשיב אסרטיביות כהרחבת אפשרויות הבחירה של הכלל.
כאשר אנו בלתי מרוצים ממצב מסויים עומדות לפנינו לפחות ארבע אפשרויות:

1. לקבל את המצב
2. להיות אגרסיביים
3. להיות פסיביים
4. להיות אסרטיביים
   מרבית בני האדם מתנהגים בכל אחת מארבע האפשרויות במצבים שונים
   כאשר אנו מקבלים את המצב כפי שהוא, הכל טוב והכל הולך בקלות. כאשר איננו מסוגלים לקבלו, עלינו לבחור באחר משלוש דרכי תגובה:
   אגרסיביות
   מטרתה של האגרסיביות להוביל הדברים לפי צרכינו – ולנצח בכל מחיר, כולל פגיעה באנשים אחרים. החברה אינה מקבלת, בדרך כלל, אגרסיביות כאחת מהבחירות של החברים בה. לאגרסיביות תוצאות הרסניות על מעמדו של האדם בחברה. לעתים קרובות משיגים אנשים אגרסיביים את מטרתם, אבל במחיר יקר במיוחד:
   אגרסיביות גוררת בעקבותיה אגרסיביות. פרוש הדבר שכאשר בני אדם מתנהגים באגרסיביות כלפי חבריהם, קשה להם להפסיק. אנשים מתחילים לחפש אחר דרכים חדשות לפגוע באנשים אחרים, והופכים במהירות מחברים לאויבים.
   אגרסיביות הופכת אנשים לבלתי מקובלים בחברה. משיצא לנו שם של אגרסיביים, ישתדלו חברינו להימנע ממפגש עמנו. הסיבות רבות: חלקם מפחדים מעימות עמנו, לאחר שנביך אותם, אחרים מפחדים שכתוצאה מתגובתם לאגרסיביות שלנו, יקבלו אחרים את הרושם שגם הם אגרסיביים, וכתוצאה מכך יאבדו חברים. בסיכומו של דבר רק אנשים אגרסיביים יתחברו לאנשים אגרסיביים.
   אגרסיביות מונעת אנשים מלהחלץ לעזרתנו במידת הצורך. כשאנו כופים באגרסיביות על אנשים להתנהג לפי רצוננו, קרוב לודאי שהם ירגישו רע עם עצמם – ואיתנו. התוצאה, לעתים קרובות, היא שאנשים יימנעו מלסייע לנו בעתיד.
   יש הסוברים שהתנהגות אגרסיבית גורמת לאחרים לכבד אותם. במציאות, אגרסיביות גורמת לאנשים לפחד מאיתנו, ויתכן שהם ייענו לנו במקרה זה או אחר, אבל אנשים מפוחדים יעשו כרצוננו רק כל עוד אנחנו עוקבים אחרים. בשניה שנפנה מהם מבטינו, הם יעסקו בדברים אחרים. בכך הופכת האגרסיביות לבזבוז זמן ואנרגיה.
   א ד ם א ג ר ס י ב י (תוקפן)*
   יכול לדכא זכויות של אחרים, יכול לנצל אחרים.
   משיג את מטרותיו לעיתים על חשבון הזולת – לא מתחשב באחרים
   תוקפני, משפיל, מפחית מערך הזולת
   מתנהג בצורה מתפרצת, עויין וכועס לעיתים בצורה לא צפויה.
   מרשה לעצמו לבחור ולהחליט בשביל מישהו אחר
   לא מתחשב בגבולות של אחרים – נכנס לגבולות של אחרים בלי לקבל רשות
   * יש מצב של אגרסיביות סמויה – פאסיב אגרסיב – שקט רועם, ציניות ועוקצנות

פסיביות
אנשים פסיביים מתנהגים כאילו שזכויותיהם ורצונותיהם של האחרים עדיפות על זכויותיהם שלהם.
אנשים פסיביים מתנהגים כאילו אין להם זכות שדעתם תישמע או תכובד. מרביתם לא יביעו את דעתם בחברה, ולעתים אף יבצעו פעולות שאין להם בהן עניין. אנשים פסיביים פוחדים לעתים שדעתם תישמע טפשית ומיותרת, לעומת אנשים אחרים, שדעתם, כך הם חושבים, חשובה יותר.
הבה נבחן את תוצאותיה של הפסיביות:
חוסר הצלחה בהשגת מטרותינו או צרכינו. כאשר קשרינו פחותים, ואנו נמנעים מלהשמיע את דעתנו ולהגיד מה מטרתינו, קרוב לודאי שלא נשיג אותן. התוצאה, על פי רוב, תסכול וחוסר שביעות רצון.
קבלת פחות הערכה וכבוד מחברינו. כאשר אנו נותנים לאחרים לדרוך עלינו, קרוב לודאי שהם ימשיכו לעשות זאת בעתיד. במקרה זה תלך ההערכה שרוחשים כלפינו ותפחת. מרביתנו מעריכים יותר בני אדם העומדים על דעתם ומוכנים להגן עליה.
לחץ מופחת בטווח הקצר. קל יותר לאפ/שר לאחרים לקבל את ההחלטות בעבורינו, מאשר להתעמת איתם, כאשר דעתנו שונה.בדרך זו נמנע עימות. השאלה היא האם התוצאה שווה את זה?
א ד ם פ ס י ב י (צייתן ומרצה)
זכויותיו מדוכאות, מרגיש מנוצל – לא עושה כלום על מנת להשיג את זכויותיו
לא משיג את מטרותיו – לא תמיד הוא מזהה מה מטרותיו
מרגיש פגוע, חרד ולא מאושר
עצור ונסוג, פוחד להגיב ולדבר
מאפשר לאחרים לבחור עבורו – לא בוחר בעצמו בדברים הקשורים לחייו.
לא שומר על הטריטוריה שלו, מאפשר לאחרים לפרוץ לתוך חייו.

אסרטיביות
מטרתה של האסרטיביות היא למצוא את הפתרון הטוב ביותר, המתאים לכולם. מצב זה מכונה באנגלית “A win:win solution”. האסרטיביות רואה את כולם כשווי זכויות ושווי חובות.
אסרטיביות מעלה את הסיכויים שכל הצדדים ישיגו את מטרתם. כשאנו יכולים להביע את דעתנו באופן חופשי, ולהיות בטווחים שהיא תישמע ותילקח בחשבון, קל לנו להשמיע אותה, ואין לנו צורך באגרסיביות. אנשים אף יפעלו לסייע לנו להשיג מטרותינו. יתירה מכך, כאשר אנו מקבלים בהבנה את העובדה שהם אינם יכולים לסייע לנו, הם ישארו חברינו.
אסרטיביות מאפשרת לנו להישאר בשליטה. אנו יכולים לקבל בעצמנו את ההחלטה מהי מטרתנו ואיזו תוצאה ברצוננו להשיג, ואז לחפש את מי שיסייע לנו להשיג את המטרה. על ידי כך אנו הופכים ליזמים, למובילי הפרוייקט.
אסרטיביות מעלה את הביטחון העצמי. ככל שאנו לומדים להיות בשליטה, אנו משפרים את הדימוי העצמי שלנו, ובעקבותיו – את בטחוננו העצמי. אנו מתחילים לחוש טוב יותר, ומתפקדים בהתאם.
אסרטיביות מאפשרת לנו ביטחון באחרים. מאחר שלכולם זכויות (וחובות) שוות, כולם יכולים להביע את דעתם וכולם מתחשבים בדעת כולם. במצב זה כולם הוגנים ופועלים ביחד להשגת המטרה המשותפת.
לאנשים אסרטיביים יש יותר חברים. ככל שנתייחס לאחרים כאל שווים וככל שניתן להם יחס הוגן, כך הם ירגישו רצויים יותר, וירגישו בנוח בסביבתנו. כך יהיו לנו יותר חברים שמכבדים אותנו ופחות “חברים” שידרכו עלינו (כשאנו פסיביים) או מפחדים מאיתנו (כשאנו אגרסיביים).
לחץ מופחת. ככל שאנו חשים בשליטה רבה יותר, כך אנו יותר בטוחים בעצמנו, ופחות לחוצים. אין אנו דואגים שמא אנו מובלים בניגוד לרצוננו, או שמא דעתנו לא תישמע.
א ד ם א ס ר ט י ב י ( תקיף)
מצד אחד הוא מגן על זכויותיו ומצד שני הוא מכבד את זכויות הזולת
מזהה את מטרותיו, משיג את מטרותיו מבלי לפגוע באחרים
מרגיש מרוצה מעצמו, בטוח בעצמו
יודע לבטא את עצמו מבחינה רגשית חברתית , לא פוחד להביע רגשות ודעות.
בוחר ומנהל את חייו באופן עצמאי בכל תחומי חייו.
שומר על גבולותיו הפרטיים מבלי לפגוע באחרים