אנשים שרים – שיר.
Gabriel Raam
"אנשים מבלים, מעבירים את ימיהם בנעימים. רוקדים ושרים, מסתחררים במחול החיים, נסחפים בתאוות המאכל, המשקה והסטוץ. הולכים לאיבוד בהנאה של הרגע, בלהט השיכרון של מנעמי החיים. העין רוצה לגמוע, היד…
חודש: ספטמבר 2012
173 posts
*הנה מוטלות גופותינו – שיר.
הנה מוטלות גופותינו, המוות נוגס מהן פתיתים, פתיתים, והרימה זוחלת בהם טיפין טיפין, וכך הן זרועות להן בתנוחות שונות של שכחה. צוננות ודוממות שוכבות להן, ממתינות לחזור אל מעי האדמה.…
אנו ההולכים למות – שיר.
דרך עיני ההולכים למות נראים החיים אחרת; יקרי ערך כצמיד שאבד. כחיבוק לצולל בבדידות. כברכה למקולל. כטובלים בים של שפע – אנו נדמים להם, למתים. והם, ההולכים למות, מנופפים ידיים…
אני ואלהים – שיר
אני ואלהים אני ואלהים. הכלום והכל, ההרף עין והנצח, האפסות והשלמות. אלהים ואני. אלוהים, זה שהכל בדברו- ואני שדברי לא כלום, ואני לא- כלום, וכולי עפר וסופי עפר – אליו…
בלילה – שיר.
בלילה אנו רואים בחלומות אבק כוכבים ופלנטות רחוקות, שמים קרובים וחלקי גלויות ששלחו לנו כרובים ושרפים. בלילה אנחנו מתעוררים לחלומות האבודים. בלילה אנו חוזים בכוכבים. בלילה אנו באים אל החיים,…
לכל מלחמותי – שיר.
לכל מלחמותי – יוצא אני, קטנות כגדולות. ללא זעקות מתלהמות ואגרופים מונפים. ידיי לבנות ונוקשות, הסופה שואגת. ואל הכפור, -אני יוצא. לכל מלחמותי, גדולות כקטנות. בחוץ סופה וניבים שלוחים. תנים…
השתנות – שיר.
ה'אני' שתפגוש הוא ה'אני' שגיבשת, ה'אני' שהצמחת דרך יסורים וכאב. עתה עדיין ניצן בודד, ניצן שביר, מנגן מנגינהרחוקה, שחולצה מתוך הפגזת תותחים כבדים. 'אני' שצמח מתוך ה'אתה ' הנושן המופגז…
דברים מתקלקלים – שיר.
לדברים דרך משונה להתקלקל, הם נראים רגילים, כה רגילים. ואז לפתע זה מתקלקל, מתקלקל מאוד, מתקלקל באמת. בבקר הם כמו ילדים משחקים; כה הרבה שמחה ואושר, כה הרבה תקוות. ואז,…
שעון חול – שיר.
ובתוך כל זה דבר אחד בטוח; החיים עוברים ונגמרים. בזמן שאנו עסוקים מזדהים טרודים, במדד הרייטינג של אושרנו הדל (המתדלדל )- בזמן הזה חיינו עוברים ונגמרים, נגמרים ועוברים. אתמול היה…
דקה לפני שנעלמים – שיר.
קליפ בטלויזיה; "וניל", של סיון שביט, נעה בין חיים מוחמצים לחיים שאולי יקרו. גם אנו, נעים לקראת הרגע בו נחיה. אך לנו, רק הרגע הזה. והרגע הזה – רגע של…