ענני אנרגיה

אפשר לנסות להבין לראות את בני האדם בשתי צורות,  דרך העולם הגלוי או העולם הסמוי. 

השכל הרגיל והראיה הרגילה רואים את מה שגלוי כמה שמניע. למשל  אנשים שיש להם כח והשפעה: פילוסופים מנהיגים, מעצבי דעת קהל וכו’, נתפסים כאנשים  שיכולים להניע ולגרום. כאילו מתוך האצבעות שלהם יוצאים מן חוטים שכאלה, שמפעילים אנשים וארועים.למשל, סטלין, הרבה חוטים עבים יצאו מן האצבעות שלו, והרבה אנשים נחנקו בחוטים הללו. או מדענים שהצליחו להביא לשינוי בתוקף ההמצאות שלהם, מדינאים שחוקקו חוקים חדשים, או יוצרים, כגון, גבריאל גרסיה מרקס, או סולזניצין  או ניטשה, שהשפיעו על אופי המחשבה של אנשים רבים.

פעם חשבו שיש כוחות בטבע, רוחות, שהאדם צריך לפייסם ולסגוד להם, וכי אם הם כועסים אז כלום לא יצלח. היום יודעים שהכל תלוי באדם, ושליטה של האדם בחייו, בעולמו ובגורלו, תלויים רק בו. אנו גם מנסים להבין את עצמנו לפי השכל, לפי מחקרים מדעיים לפי מה שידוע. מדע הפסיכולוגיה עוסק בנסיון להבין התנהגויות של בני אדם, לפי החינוך, השפעה סביביתית, יחס של ההורים וכו’, הראיה הרגילה. זו מחפשת את הסיבה לדברים בתחום הנתפס. הכל מדיד, גלוי, ניתן לפיענוח או לפחות להסבר הגיוני.  אך האמנם כך הוא? או אולי ישנן סיבות עלומות שמשפיעות על ההתנהגות האנושיות. והסיבה מדוע אנו מחפשים את הסיבות בתחום הגלוי  נעוצה בכך שבתחום הגלוי יש לנו יותר שליטה ומידע. משל לאותו אדם שמחפש את כספו שאבד בערב, לא היכן שאבד, בחושך, אלא מתחת לפנס הרחוב, כי שם יש אור. 

ולמרות ארועים כמו השואה, שהונעו על ידי מניעים אפלים ולא ברורים, עדיין הרציונליות המדעית שולטת. והדרך הרציונלית של המאה העשרים ואחת, לא מכירה בכוחות אפלים שמניעים בני אדם. לכאורה יש לאדם שליטה על חייו, והוא מחליט על ידי השכל הישר ומחקרים מדעיים, מה לעשות ואיך להניע את חייו. אך כשבודקים הנחה זו לעומק, רואים כי הרבה מפעילויות בני אדם, אין להם הסבר רציונלי, וכי בני אדם הם פחות מפעילים, אלא כמופעלים; האנשים עצמם הם הבובות. ויש חוטים שמניעים אותם.

הם הצד הנגלה ויש צד נסתר. הם התוצאה ויש סיבה עלומה. 

לרוב, העולם הגלוי הינו נפעל של העולם הסמוי. תופעה זו קיימת בכל מקום ומצב. למשל הכלכלה של העולם מנותבת על ידי מספר קטן של אנשים בעלי ממון ושררה, שמושכים בחוטים מאחורי הקלעים. הכוח האמיתי, בדרך כלל מצוי מאחורי הקלעים, שם הוא אוהב להיות, סמוי, ושם הוא יכול להניע בצורה האפקטיבית ביותר, את העולם הגלוי. מאחורי כל מה שנגלה לשכל הרגיל ולראיה הרגיל, ישנו משהו עלום שמניע אותו. 

אך אנו משולים לאותם ארבעה עיוורים הממששים פיל, וכל אחד חושב שזה משהו אחר, קשה להסביר לעיוור שבטוח שזה עמוד, שזה בעצם חלק מחיה גדולה. 

כולנו עיוורים, קולטים רק את מה שנופל בשדה המודעות הצר, המוגבל והמעוות שלנו. והוא מעוות, כדי שיתאים לתפיסת העולם החברתית שלנו, ולרמת התודעה והנפש שלנו, כבני אדם. קל להתעלם מכל העניין האלקטרומגנטי, מכל שדות הכוח, השפעות חשמליות וכו’. ואכן באה פיזיקת הקוואנטים ומוכיחה לנו שאל לנו לסמוך על מה שנקלט בשדה החושים והשכל הישר, המציאות האמיתית שונה ובידיונית. 

צריך להבין ששדה החומר הגלוי, נפעל ומושפע מן השדה הסמוי והוא הקובע.

למשל במשחק כדורגל לא הקבוצה המיומנת, המאומנת ובעלת השחקנים הטובים היא זו המנצחת, אלא זו שמחוברת לכוחות החזקים ביותר, כוחות שנוצרים על ידי מיזוג של הלהט של האוהבים ושל הלהט של הליכוד הקבוצתי. 

כול קבוצה מחוברת למעין בטריה, או מטען, שנטען בכוח ההתלהבות של האוהדים. ואוהדי כל קבוצה מטעינים את הבטריה הזו בין שבת לשבת, ובדרך כלל, ככל שהבטריה הזו טעונה יותר, כך גדלים הסיכויים של הקבוצה שיש לה ‘בטריה’ טעונה יותר – לנצח. 

כך זה לא רק לגבי קבוצות כדורגל, כל אדם, כל קבוצה, כל מדינה – מחוברים למאגר אנרגיה, שמורכב בכל מה שהאנשים שמחוברים לתדר הזה חושבים וחשים. והמחשבות והרגשות שלהם, טוענות את הבטריה או הענן שאחר כך מזין ונותן להם אנרגיה. 

כלומר, בדובר במעין עננים טעוני חיוניות ואינטליגנציה, אליהם מחוברים בני אדם. כל ענן וקבוצת בני האדם המחוברת אליו דרך התדר של הענן. 

כל מחשבה של אדם, כל התכוונות, היא כמו אד שיוצא מקומקום חשמלי;  וככל שיש יותר מחשבות בעלות תדר אחיד כך הם מגדילות את נפח הענן של אותו התדר. בני אדם במהלך ההיסטוריה התאגדו ויצרו קבוצות ששידרו סוג מסויים של אנרגיה שהצטבר וחיזק את סוג הקבוצה שאותם אנשים השתייך אליה. סוג של אנרגיה שעלה מהראש שלהם מהמערכת שלהם, והצטבר באיזשהו מקום. ויצר מעין ענן. 

ונגיד שיש ארבע מאות מליון קתוליים… אז הם זורקים לחלל האוויר קתוליות, תדר של קתוליות, וזה אומר שיש ענן ענק של קתוליות שכל 400 המיליון הללו מתחזקים ומחזקים. עכשיו למה בעצם הכנסיה הקתולית רוצה כמה שיותר אנשים? ולמה היא מזינה ומחזקת את הדבקות הדתית שלהם?כי ככל שיש יותר אנשים, והם מלאי דבקות דתית – כך הם מזינים את הענן הזה של קתוליות. אך אם האמונה שלהם לא רצינית, לא מספיק 400 מילויון מאמינים, הם צריכים להאמין בכל ליבם ונפשם ואז הענן באמת נעשה טעון. צריך כאן גם כמות (40 מיליון מאמינים) וגם איכות (מידת הדבקות והאמונה).  ואז כשבא נגיד פופ או קרדינל, והוא צריך להשפיע על העולם ולחזק אינטרסים של הוותיקן או הכנסיה הקתולית, יש לרשותו כוח עצום של הענן הזה. הוא מחובר אליו ושואב ממנו. 

וזו דרך להבין מיסיונריות, כל תנועה, כת ודת – רוצים כמה שיותר אנשים שיחזקו את המאגר, ואנשים בעלי אמונה דתית כמה שיותר לוהטת, ואז המאבק בין אסלם לבין קתוליות, לבין רפובליקנים לדמוקרטים , בין הקומוניזם לקפיטליזם – הוא המאבק בין הגודל והחוזק והאיכות של מאגרי האנרגיה של כל אחד משני המחנות הניצים הללו. אני אתן לך דוגמה, נגיד קומוניסט אמור כל הזמן לשלוח כח למאגר של הקומוניזם, עכשיו ברגע שאנשים התחילו לבגוד במשימה, ובמקום לשלוח כח למאגר, הם פינטזו על רכוש פרטי, מאגר הכח של הקומוניזם הלך והצטמצם, ואז שבאו מנהיגים לקחת כח מהמאגר, לא היה להם כח, והקומוניזם קרס. אותו הדבר קרה לקיבוצים.

אם דרך חדשה רוצה להתפתח, זה תלוי בשני מרכיבים: האחד הצטרפות של חברים חדשים והשניה, האם החברים הקיימים באמת מזינים במחשבותיהם את ענן האנרגיה של הדרך החדשה, או שהם חושבים על החיים האישיים שלהם, ולוקחים את החומר ואת הפגישות כדי לפנטז על המשברים והפסגות של חייהם האישיים. 

אדם לא יכול באמת לשנות את חייו כי יש לו רק את הכוח של עצמו, וכדי לשנות משהו צריך כוח שהוא חזק מן הכוח של האדם, ומצוי מחוצה לו, כי שום דבר לא יכול להזיז את עצמו. 

למעשה, כל ההתאגדויות של בני האדם ביחד, זה על מנת ליצור מאגר כח  שיזין כל אחד מהם,.אם בן אדם אומר: ‘אני שייך לגולני’, הוא מתחבר למאגר כח שהמון המון חיילים מזינים אותו, ובכל פעם שיש עצרת או שרים שירים של גולני, המאגר הולך וגדל. ובכל פעם שמישהו רואה אותו עונד את הסמל ומתפעל  מכך שהוא שייך לגולני, המאגר הולך ומתחזק. 

יש עננים שטעונים באנרגיה של פלוס ואחרים באנרגיה של מינוס, ומלחמה ניטשת בין סוגי האנרגיה הקוטביים. למשל בין סוג האנרגיה הנשית לגברית. וכו’. למעשה יש מאגרי כח של הממסד החברתי, שהפוליטיקאים והמחנכים וכל האנשים שם בעצם אושיות חברתיות – כל הזמן מנסים לחזק. אנשים שהגיעו לטופ של הפירמידה של ממסד מסויים, רוצים שכמה שיותר אנשים יהיו בממסד, וכמה שיותר אנשים בממסד עצמו, יאמינו כמה הממסד הזה, המפלגה הזו, החברה הזו, האירגון הזה – הם מצויינים וטובים. ועוד דרך לחזק את המאגר  המסויים, הוא להשמיץ אנשים המצויים במפלגות או חברות דומות, ואת אותם אנשים בתוך הקבוצה שנמצאים בשוליים, כי אם יש משהו בשוליים של איזו שהיא חברה, הוא מכניס ספק לאנשים שנמצאים בפנים, והם מחלישים למעשה את מאגר הכח.

אפשר לקחת כדוגמא את השמאלנים והימנים שנמצאים בארץ. מאגר הכח של ישראל מורכב מגלעין קשה של ימניים, השמאליים מחלישים את מאגר הכח הישראלי. כך גם בפלשתין, החמס מחליש את הפתח וליהפך. מאגרי האנרגיה של השמאל והימין תוקפים זה את זה. אך מי שינצח במלחמה זה מי שטעון באנרגיה יותר חזקה. היום מאות מיליוני מוסלמים יושבים בעולם משדרים דבקות ושנאה למאגר הכוח שלהם, וכל מי שעולה על התדר האיסלמי, מתחבר למאגר הכוח הזה, ושואב משם הרבה שנאה ובעיקר כח לשנוא.

עכשיו זה מה שהימניים באים ואמורים; שהשמאלנים מחזקים את הערבים, הם צודקים לגמרי! השמאלניים בעצם טוענים את אותו טיעון של הערבים והם מחזקים את המאגר כח שלהם! אבל השמאליים לא מעוניים במי יותר חזק, אלא מי יותר צודק. הם הולכים לא לפי הישרדות אלא לפי עקרונות של מוסר וצדק.  

ואיך זה קשור למלחמת בני אור בבני חושך? ובכן המין האנושי לא מחובר למטרת על, ומטרת העל היחידה של המין האנושי יכולה להיות רק אחת וזה להוליד את עצמו ברמת התודעה

אנשים איבדו את הוויז’ן האישי, וברגע שאיבדו את הוויזן האישי של להוליד את עצמך ברמה תודעתית הם התאגדו לקבוצות, עכשיו קבוצה באה כחיפוי על העדר נתיב דרך אישי שהוא לא אגוצנטרי, וברגע שיש קבוצות, אז הקבוצות החלו לרצות להחזק על חשבון קבוצות אחרות.  וככול שקבוצה אחת מחלישה קבוצה אחרת היא יותר מתחזקת. וזה לא משנה אם קבוצה מסויימת היא בעד משהו או נגד משהו, זה לא רלוונטי, הנקודה היא שהיום הקיום של בני אדם הוא קיום עדרי, לא קיום אינדיבידואלי כלפי מטרה, ולכל עדר יש מאגר אנרגיה שמזין אותו.

ואם אדם לא שייך לעדר, וזה מה שהספר שלי ‘אאוטסיידרים ומורדים’ מדבר עליו- הוא מקבל מיתקפה מענן האנרגיה של הרוב, שמזהה אותו כלא שייך, כבעל תדר שונה. החברה תוקפת את היחיד והיחידים שמנסים להראות לחברה שהיא מבוססת על תחרותיות וצרכנות ומיצוי של הנאה. ושהאנשים ששייכים לרוב, תקועים בעדר וסוגדים להנאה ולכוחנות. אבל אז יוצאים נגדם בכל מיני דרכים. כפי שנכתב בחלקים הקודמים. 

ועל כן הבודדים הללו חייבים להתאגד, כל יחיד שמשדר את התדר של הנפש חייב להיות שייך לקבוצה הם יצליחו להקים מאגר של כח- אז יש ליחידים שבה תקווה לא להיות מושמדים על ידי המיתקפות של בני החושך. 

על בן האור, זה שמרכז הכובד שלו הוא חייו הפנימיים, להיות חלק מגוף מלוכד. כל עוד האדם נותר יחיד ומבודד, קל להכניע אותו. כשטיפת נוזל מבודדת מטיפות אחרות, קל לגל החום הקטן ביותר – להכניע אותה. ותוך שניה היא מתאדה. אך כשהיא חוברת לאחיותיה הטיפות, והיא חלק משלולית, או אפילו חלק מאגם, האנטיתיזה תתקשה להצליח במתקפתה. 

סיפור שמאייר ומדגיש נושא זה הינו סיפור הזקן שנטה למות וכינס את בניו, הוא ידע שמלחמות הירושה כבר החלו. הוא ביקש שיביאו לו מטאטא קש, עשוי מזרדים. וביקש להתיר את החוט שמאגד את הזרדים. ואז הוא ביקש מן החלש ביותר לקחת קנה קש ולכופף אותו, וזה נשבר בקלות. ואז ביקש מן החזק שבהם, לאגד חבילה של כמה קני קש, זרדים, ביחד, ואז  לנסות ולשבור, והוא לא הצליח. ואז אמר להם: “ראו, כשכל אחד מכם עומד בפני עצמו, והוא לא חלק מגוף אחד של היתר, קל לשבור אותו, אבל כשכולכם ביחד, לא ניתן לשבור אתכם”.

כך גם במלחמות עם האנטיתיזה: כשאדם לא מקבל תמיכה וחיזוק משום מקום והוא עומד נגד מיתקפות האנטיתיזה, כשהוא נשען רק על כוחו הוא, ועל הגיבוי שרק הוא נותן לעצמו – הוא לא יכול לשרוד. כי הכוחות יגרמו לו לשחיקה ובסופו של דבר הוא יתערער מבפנים. 

כל זאת בתנאי שהוא משולל תמיכה רגשית וחברתית. אך והיה וימצא מישהו שתומך בו, מקרין לו חיזוקים – אזי השחיקה שלו נבלמת. 

ועם איתרא לו מזלו, והוא כבר חלק מחבורה מלוכדת, שבה כולם בשביל אחד, ואחד בשביל כולם – אזי יוכל לעמוד במתקפה, בכל מתקפה, כי הגל שיסתער עליו לא ימצא קרש בודד תקוע בקרקע, אלא קרש הוא חלק מגדר, ובתוקף היותה כזו (חלק מגוף גדול) היא מצליחה לבלום את הסחף שיוצר הגל. 

בן אדם לא יכול לשאת בתוכו כח אנרגטי, הוא צינור לא מחסן, כל מה שהוא נושא בתוכו- מתעפש

אבל האדם יש לו יכולת להתחבר כמעטי לכל תדר ולכל רמה אנרגטית. ובמידה והוא לא סתום, כלומר, לא מלא בעצמו, לא מלא במעצורים לא מעורב רגשית- או אז הוא יכול להעביר דרכו כח שהוא יותר עוצמתי ממנו.

אף בן אדם לא יכול להיות עוצמתי ואפקטיבי מתוקף מה שחי בו, אלה רק ביכולת שלו להתכוונן למאגר אנרגיה.

הבן אדם לא יכול להיות מטרה לעצמו, הבן אדם הוא מכונת תדרים שיכולה להתכוונן למשהו. עכשיו יש לנו את הניצוץ שאנו צריכים להיות איתו בקשר אבל האנרגיה נמצאת מחוץ לנו, מחוץ לבן אדם, והוא צריך להיות ריק כדי שהיא תוכל לעבור דרכו, והיא חייבת להיות טרייה, אתה לא יכול להתחבר למשהו שעבר דרכך אתמול.

אהבה של בני משפחה בתוקף מה שחי בהם היא מוגבלת, זה בסך הכל מה שחי ברגשות של הבן אדם, אבל אם כולם חיים באותו התדר הם יכולים ליצור מאגר אנרגיה שיזין ויהיה קולקטיבי לכל המשפחה

ואתה יכול להגיע אליו רק אם אתה נמצא על אותו תדר כמו יתר בני המשפחה. 

לשמור על מחשבה אחת, על כוונה אחת בלב זה כמו ליצור קרן לייזר בעזרתה תוכל לנקב מאגר אנרגיה ואז השפע ירד אליך ויזין אותך. 

ערוך, מאושר ומעובד (תוספות באדום) על ידי גבריאל רעם, 1.12.2006