שירים

דרך עיני ההולכים למות נראים החיים אחרת; יקרי ערך כצמיד שאבד. כחיבוק לצולל בבדידות. כברכה למקולל. כטובלים בים של שפע – אנו נדמים להם, למתים. והם, ההולכים למות, מנופפים ידיים…

אני ואלהים אני ואלהים. הכלום והכל, ההרף עין והנצח, האפסות והשלמות. אלהים ואני. אלוהים, זה שהכל בדברו- ואני שדברי לא כלום, ואני לא- כלום, וכולי עפר וסופי עפר – אליו…

בלילה אנו רואים בחלומות אבק כוכבים ופלנטות רחוקות, שמים קרובים וחלקי גלויות ששלחו לנו כרובים ושרפים. בלילה אנחנו מתעוררים לחלומות האבודים. בלילה אנו חוזים בכוכבים. בלילה אנו באים אל החיים,…

לכל מלחמותי – יוצא אני, קטנות כגדולות. ללא זעקות מתלהמות ואגרופים מונפים. ידיי לבנות ונוקשות, הסופה שואגת. ואל הכפור, -אני יוצא. לכל מלחמותי, גדולות כקטנות. בחוץ סופה וניבים שלוחים. תנים…

ה'אני' שתפגוש הוא ה'אני' שגיבשת, ה'אני' שהצמחת דרך יסורים וכאב. עתה עדיין ניצן בודד, ניצן שביר, מנגן מנגינהרחוקה, שחולצה מתוך הפגזת תותחים כבדים. 'אני' שצמח מתוך ה'אתה ' הנושן המופגז…

לדברים דרך משונה להתקלקל, הם נראים רגילים, כה רגילים. ואז לפתע זה מתקלקל, מתקלקל מאוד, מתקלקל באמת. בבקר הם כמו ילדים משחקים; כה הרבה שמחה ואושר, כה הרבה תקוות. ואז,…

ובתוך כל זה דבר אחד בטוח; החיים עוברים ונגמרים. בזמן שאנו עסוקים מזדהים טרודים, במדד הרייטינג של אושרנו הדל (המתדלדל )- בזמן הזה חיינו עוברים ונגמרים, נגמרים ועוברים. אתמול היה…

קליפ בטלויזיה; "וניל", של סיון שביט, נעה בין חיים מוחמצים לחיים שאולי יקרו. גם אנו, נעים לקראת הרגע בו נחיה. אך לנו, רק הרגע הזה. והרגע הזה – רגע של…

עשויים אנו מחומרים מתכלים. כמו כוס קלקר, צלחת קרטון, מזלג פלסטיק. לא נועדנו לשימוש חוזר. להשתמש ודי. להשתמש ולסל. להשתמש וחסל. הדעת לא תופסת הרצון ממאן והלב בוכה. ואין ניחומים…

א. יבשה הלחלוחית, כמשה הפריחה. (זמן כה רב עבר מאז הלבלוב). נטושים ונבולים, מונחים הם להם – על הקרקע הקשה של מציאות חייהם. ב. דהה הצבע, סדקים בקירות. מוראות הזמן…