סוף

וכבר מן ההתחלה – הכל נוסע אל סופו. …ובינתיים – נצמדים להתחלה, למפץ הגדול, לגרויטציה של החידוש, של הלידה, של הנעורים. אך הכל נוסע אל סופו והסוף ענק ואינסופי ופעור…

החיים נוסעים לעבר כלותם, יום אחד לא נהיה – את זה כולם יודעים (אומנם לא ממש יודעים, יותר מניחים שיודעים. וגם אילו הייתה זו ידיעה ולא הנחה אודות ידיעה, עדיין…

אנשים נוסעים דרך חייהם ונדמה להם שהם עוברים בדרכם מחוזות. ומאחוריהם הותירו מקומות  ופעמיהם למחוזות חדשים אך לא היא. אין פניהם לשום מקום מלבד לקראת סופו של כלי הרכב עצמו.…

דרך עיני ההולכים למות נראים החיים אחרת; יקרי ערך כצמיד שאבד. כחיבוק לצולל בבדידות. כברכה למקולל. כטובלים בים של שפע – אנו נדמים להם, למתים. והם, ההולכים למות, מנופפים ידיים…

  מגל לגל נדים המים; פעם מעלה, פעם מטה, פעם גאות ופעם שפל.   ואנו עם הגלים; כה עולצים עם גל גבוה כה מצטערים עם שפל הגל.   מצבי הרוח…