צדיק ורע לו…

מדוע זה על: אאוטסיידרים , אנשי רוח ופורצי דרך הגותיים ורוחניים, לסבול כל ימיהם?

מדוע הנביאים, אנשים בעלי תעוזה לצאת כנגד הסדר הקיים, אנשי החזון, המשוררים הגדולים, אנשים בעלי רגישות מיוחדת וכו'  – יש להם חיים קשים כל כך? יחסים כה סבוכים ובעייתיים? ובריאות נפשית וגופנית רעועה?

בספר קהלת פרק ח’ פסוק יד’ כתוב:

"יש-הבל אשר נעשה על-הארץ, אשר יש צדיקים, אשר מגיע אלהם כמעשה הרשעים, ויש רשעים, שמגיע אלהם כמעשה הצדיקים; אמרתי שגם-זה הבל".

זו שאלה גדולה, כי אם כולם היו סובלים שווה, היה אפשר להבין, אבל דווקא המעולים, הרגישים, הרוחניים והגבוהים שבנו, הם שסובלים הכי הרבה? הדעת לא סובלת זאת, ועוד יותר, ככל שאדם נדיר ומפותח יותר נפשית ורוחנית כך יסבול יותר ובהתאם לדרגת 'צדיקותו'.

אנו חיים במקום של מאבק וסבל, כאן לנמיכות או לבינוניות – יש פי שניים סיכויים לשרוד  מאשר לגבוה, הרוחני, האומנותי והיצירתי.

כוחו של הרע להרע גדול מכוחו של הטוב להיטיב. אך מדוע שהצדיקים יסבלו יותר ממערך זה מאשר רוב בני האדם?

ובכן, ככל שמשהו נקי יותר כך יתלכלך יותר, בעוד שהמלוכלך כבר מלוכלך. ככל שמשהו טהור יותר כך יפגם ויתעכר על ידי הרוב הבלתי טהור.

קל יותר לקלקל משהו נדיר ועדין מאשר משהו גס והמוני.

הטובים ביותר הם הנפגעים ביותר מן הצד האפל בנפש האחר, כי הם מספיק גבוהים ורגישים.

הצדיקים באו לתקן, ועל כן כל מה שלא תקין, שהוא הרוב במקום הזה, יתקוף אותם.

צדיק אמיתי חייב להיות מורד בסדר הרעוע הקיים, סדר שאם תוקפים אותו, הוא תוקף בחזרה.

כך אנשי המעלה הרוחניים החייבים לעמוד נגד כל מה שנמוך ומעוות באדם ובחברה  -יספגו את תגובת הנגד של הקונצזוס, שבהיותו נמשל על ידי המכנה המשותף הנמוך, תמיד יעלה על המוקד את מי שמטיף להם (גם אם באופן תת-סיפי) על הסדר המעוות הקיים.

ניקח למשל את ניטשה, אחרית ימיו הייתה נוראה, 11 שנה הוא היה בשאול תחתיות (עד שמת), הוא תקף את הממסד, את הדתות הגדולות, את צורת החשיבה הקיימת והוא שילם על כך בגדול.

על כל ניטשה ענק אחד יש הרבה אנשים רגישים, מיוחדים ובעלי רמה גבוהה – שנופלים לצידי הדרך, מובסים, ואף אחד לא יודע או מבין את גורלם הנורא.

אז איך זה עובד? הרי אף אחד לא תקף את ניטשה באופן אישי ועם זאת הוא סבל מאוד?

ובכן, על כל תיזה יש אנטיתיזה שווה בעוצמתה לתיזה.

ברגע שמיתמר אדם משכמו ומעלה, מיד מוטל עליו צל.

ככל שאדם גדול יותר – כך גדול הצל של האנטיתיזה שמקיפה אותו. זה מעין חוק אנרגטי.

אין משהו חריג שלא זוכה לביקור של נציגי הקונצנזוס שרק רוצים לשמור על הסדר הקיים, וכל מי שמתנגד לסדר הקיים – הסדר הקיים, בתגובת נגד – מתקיף אותו.

חלק נכבד מן המסרים השליליים המשודרים כלפי אותם אנשים ייחודיים – מועבר באמעות אותות תת סיפיים (סאב-לימינליים) – נציגי הממסד מזהים באופן תת-הכרתי את יוצאי הדופן האיכותיים, ומפנים כלפיהם איתותים של התנגדות ועוינות, שמשפיעים עליהם קשות.

כל זה מתרחש גם בעולמות הנראים (מסרים תת-סיפיים) וגם בעולמות הבלתי נראים, עולמות האנרגיה.

אלה שרואים מעבר ורואים את מה שהרוב מסתירים (הצד האפל של הירח) הם חייבים בהכרח להיות מורדים באיך שבני אדם חיים ועד כמה הם רחוקים מאיך שחיים היו יכולים להיות. סופרים רק רומזים על כך, אך אנשים בעלי ייחוד וראיה של מעבר לפני השטח, לא רק רומזים הם חיים את העיוות הקיים בחיי בני אדם – בכל מאודם והוויתם ובכך שולחים אות חזק במיוחד לכל מה שרוצה להחזיק בסדר הקיים, הוא ילחם בחירוק שיניים במה שקורה תיגר על איך דברים מתנהלים.

אלה שהם רק מתחזים ליוצאים כנגד הסדר הקיים, הפלא ופלא  – הם לא יותקפו, אך אלה שמשתדלים להראות כמו הרוב השקט, להראות כמו היתר – אך בתוך תוכם בוערים באש האמת והיציאה נגד – יותקפו גם יותקפו. זה אחד מן המסתורין הגדולים בחיים של יוצאי הדופן המיוחדים, וכמו  כל מיסתורין – הפתרון מצוי בעולמות הפחות נראים, פחות מוחשיים, אך פגיעתם יכולה להיות קשה.

המפתח לכל מה המתחולל בעולם הנראה – מתחיל בעולם הנסתר. שם זה בוקע, אנו רק חווים את התוצאה ומנסים להסבירה רציונלית, בכלים של מה שגלוי ומקובל, לרוב ההסבר צולע, אבל הוא סותם חור. איך אפשר להסביר שאנשי הייחוד, התבונה, הרגישות או  הרוחניות – סובלים כל כך, שיש להם חיים כה קשים? אין בחשיבה המקובלת אפילו צל צילו של רמז להסבר. וכדי להגיע למקור התופעה יש צורך בחשיבה עם תעוזה, חשיבה רדיקלית, רק היא יכולה להגיע לאמת הנסתרת של התופעות המשונות בעולם הגלוי.

כן, אכן, אנשים רגישים במיוחד – סובלים יותר. כמה שלא ינסו לטשטש זאת –  זה כך, אנשים הסובלים פחות, סובלים ביחס ישיר לבינוניות שלהם, ככל שיותר בינוני, פחות סבל. ככל שיותר מיוחד ושונה – יותר סבל.

*

גורלם הקשה של עדיני הנפש – חלק א'

גורלם הקשה של עדיני הנפש – חלק ב'

גורלם הקשה של עדיני הנפש – חלק ג'

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *