מחק הזמן

(הערה: זו לבטח אחת מן הרשימות האכזריות שכתבתי. אפשר לדלג על מסה/רשימה זו – עבור אלה שהאמת הקשה, קשה להם לעיכול).

*

הזמן עובר אותנו, דרכינו ומאחורינו.

הזמן כמו מחק גדול ונסתר – מוחק הכול.

אך אנו חיים באשליה לגבי מחק הזמן. האשליה היא שלאחר המחיקה (של אתמול) – יוצר האדם דף חדש, ליום חדש, (המשך רציף של יום אתמול), כך שמבחינתו הוא מוחק את המחיקה.

אך המחק של הזמן מוחק/צוחק אחרון. הוא צוחק אחרון וגם ראשון, שתי מחיקות:

המחיקה הראשונה:  יומיומית, כל יום חדש נכתב מעל מחיקת יום האתמול. וכל לילה מוחק את האתמול. זו המחיקה ההולכת ונמשכת, כמו מחיקת צעדי ההולכים על חוף הים על ידי הגלים הבאים כל כמה דקות ומוחקים אותם.

המחיקה השניה: היא זו שלתמיד. כמו מחק שמוחק דף שנכתב עליו בעיפרון, המחיקה מכחישה שאי פעם נכתב משהו על הדף הזה.

האם נערה מאוהבת בכפר קטן בצפון צרפת במאה ה15 אי פעם הייתה?

וזו הטרגדיה  של הקיום האנושי, לא רק שהוא חד פעמי ושוכן בכלים חד פעמיים, הוא גם נדון למחיקה כפולה.

ולנו אין מושג, לא על המחיקה של האתמול לאחר כל לילה, ולא על המחיקה הסופית. אנו חיים בתחושה שכל יום הוא המשך של אתמול וכל יום מחזק את האתמול ואת עובדת ושרירות קיומנו.

**

גבריאל רעם, 18.6.13

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>