החיים כמחזה.


"All the world's a stage,

And all the men and women merely players.

They have their exits and their entrances,

And one man in his time plays many parts,

His acts being seven ages."

ויליאם שייקספיר

–From As You Like It (II, vii, 139-143)

* * *

 

החיים כהצגה, החיים כמחזה. כולנו מכירים את הקלישאה. אך אפשר להרחיב. מחזות מתחלקים לז'אנרים שונים: טרגדיה, קומדיה, מחזה אבסורד, דרמה, מלודרמה (הטלויזיה לקחה את המלודרמה ועיבדה אותה לטלנובלה). ועוד

אז איזה מן ז'אנר של מחזה הם חיינו?

ולפני זה, מה בעצם גורם להתרחשות מסוימת להפוך במחזה אחד לדרמה ואותה התרחשות במחזה אחר לקומדיה?

ובכן הכל עניין של פרסקטיבה. מזוית אחת, זה נראה דרמה ומזוית אחרת זה מצחיק נורא.

– מן הצד: זה יכול להראות כקומדיה: טעויות, נפילות, רוצים ללכת ישר, אבל מן הצד רואים שזה עקום. רוצים להגיד משהו אחד, יוצא משהו אחר לגמרי. מתכננים כך, יוצא שונה ומוזר.

– מבפנים: אנו רואים חיינו כטלנובלה: שואפים לפסגות של הנאה ולמישורים של אושר, אבל בינתיים מנסים להעפיל מן התהומות והעמקים של משברים, טראומות ואכזבות.

– ממרחק: נראים חיינו כדרמה: מאבקים, קונפליקטים, התמודדויות. שיאים חברתיים, אישיים ויצירתיים, והתמוטטויות – נפשיות, כלכליות וזוגיות.

– מלמעלה: הם נראים כמחזה אבסורד: מזווית זאת אנו נראים שטוחים, מגומדים והמוניים וגם כולנו נראים אותו הדבר: עושים אותן תנועות, מנסים כל הזמן להתקדם, אבל כל הזמן מתקתקים במקום., אך באותה עת כול אחד בטוח שהוא בדרכו הייחודית לגאולה ואושר, או לפחות, לפיסת נחת.

– מקרוב: זו מלודרמה סוחטת דמעות, יוצרת הזהות מכמירה, אנושית ונוגעת ללב.

– ומזוית אובייקטיבית: הם טרגדיה: גורל קשה מוכתב מראש, מאמצים אדירים (להיחלץ ממנו) שרק ממשיכים לשחזר את אותו הגורל. מקווים, מייחלים, עושים את כל המאמצים ובינתיים: נטישות, בגידות, אכזבות, בדידות וניכור.

כשבמשך כל הזמן הזה הסוף ידוע מראש, ממתין ברקע. לא מודיע מתי הוא הולך ליפול על ראש השחקן המתייגע; האם באמצע החיים כתאונה? או בסופם, לאחר הזדקנות מבישה, או לחילופין לאחר מחלות ואיבוד כשרים למיניהם.

סופו של המחזה של חיינו זהה לכולם: מוות.

והרי זהו סופו של המחזה המגדיר את אופיו: טרגדיה.

גבריאל רעם

30.7.2005

ומעניין לעניין באותו עניין:

http://www.e-mago.co.il/e-magazine/tragedy.html

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

You May Also Like

הפוזה המולכת וחיינו השבויים.

מבוא: נדמה לנו שאנו חיים. שיש לנו חיים. וכי הסיבה שיש לנו אותם היא או כדי שנהנה מהם (ברמה הנמוכה), או כדי שנגשים אותם (ברמה הגבוהה). סך הכל נראה לנו…
View Post

כלי הרכב נוסע לקראת בלותו

אנשים נוסעים דרך חייהם ונדמה להם שהם עוברים בדרכם מחוזות. ומאחוריהם הותירו מקומות  ופעמיהם למחוזות חדשים אך לא היא. אין פניהם לשום מקום מלבד לקראת סופו של כלי הרכב עצמו.…
View Post

שלושת שלבי הדינאמיקה.

בחיינו, אין תמיד ובכל מצב – דינמיקה. במקרים רבים – אין דינמיקה; בשיחה, במפגש עם אדם חדש, במיומנות נהיגה, ביחסים, בשליטה בתחום חדש בעבודה. אפשר להגיד שבכל התחלה – אין…
View Post

החיים כלבה ולא כבזלת.

החיים להם אנו קוראים: החיים רגילים, הם חיים המסתירים את החיים האמיתיים. משול הדבר לאדמת בזלת המסתירה מאחוריה את הלבה. ואין דרך לדעת עליה או לפגוש אותה מלבד התפרצות אסונית…
View Post

המציאות כמדע בידיוני

על החיים כ'לופ' – LOOP הקדמה ברוכים הבאים לעולם הבידיוני של המציאות. ברוכים הבאים לעולם הבידיוני של המציאות. בעצם לא בידיוני, אלא דימיוני. שהרי את העולם כמות שהוא, לא בדו,…
View Post