מועדון פנויים ופנויות
ילדים אבודים של החיים
פנויים ממשא, פנויים ממתן,
פנויים מן השפע שהוא לא כאן.
אבודים בעיניים, אבודים בפנים,
אבודים אבודים על כל הפנים.
פנויים ופנויות מסכנים קטנים,
קורצים ורוצים את שיש לאחרים
והלב כה בוכה והיד כה רוצה
והגיל כה לוחץ והבטן רכה…
פנויים ופנויות, מה חדש ילדים?
מה מצאתם, מה הבאתם, נחמדים?
אוצרות אופי? חטי שנהב?
יופי ואופי קורא למאוהב?
או שמא מצאתם עפר ואפר
גחלים עוממות בשממת מצוקה
הרמץ לוחש עדיין לא קר
אנוש הולם עימכם בניבכי מבוכה?
זר לא תואר לו ולא הדר.
איש משמים – אין בו דבר
מלבד ההולם של אפר לוחש
הקורא לך להפיח בו אש
בובת אימונים שעלתה כמו מאוב
עליה להתאמן להחזיר את החוב
של נעורינו שהלכו לבלי שוב.
ואולי להצליח ללמוד…
לאהוב.
12.7.88
גבריאל רעם
Gabriel Raam
Gabriel