על הזמן, החיים והמוות

 

הזמן של ההיריון עובר לאט

זמן הינקות מהר יותר

זמן הנעורים עוד יותר מהר

זמן הצעירים ממהר עוד

זמן הבגרות מהיר עד למאוד

זמן הזיקנה עובר במהירות הרבה ביותר.

 

המת כאילו נזרק מחוץ לממד הזמן.

אדם שמת אתמול כאילו מת 1000 שנה

בעצם למוות אין זמן

הנה רק אתמול מת האדם וכבר עברו מיליון שנה

למת, דקה אחת זה מיליון שנה.

גבריאל רעם, 4.10.15

***

בוא עכשיו.

המוות לוחש לו בלאט מבין בעפאים, בחושך בלילה:

"בוא אלי,בוא אלי".

 "את שלך סיימת, אתה עייף עכשיו, אתה בתחנה האחרונה.

מה שנותר אלה הזיכרונות ועתה עזוב, תן לי להיכנס, לקחת שליטה.

 בוא, בוא ואעטוף אותך לעולמים.

אין יותר מלחמה, אין ייסורים, הכל נגמר עכשיו

להיבלע באין, להתפרק לגורמים, לא להיות, עכשיו,

משאתה איתי, ושלי. לעולמים".

1.2.20.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

You May Also Like

אני ואלהים – שיר

אני ואלהים אני ואלהים. הכלום והכל, ההרף עין והנצח, האפסות והשלמות. אלהים ואני. אלוהים, זה שהכל בדברו- ואני שדברי לא כלום, ואני לא- כלום, וכולי עפר וסופי עפר – אליו…
View Post

*הנה מוטלות גופותינו – שיר.

הנה מוטלות גופותינו, המוות נוגס מהן פתיתים, פתיתים, והרימה זוחלת בהם טיפין טיפין, וכך הן זרועות להן בתנוחות שונות של שכחה. צוננות ודוממות שוכבות להן, ממתינות לחזור אל מעי האדמה.…
View Post

על מה הם מדברים? – שיר

על מה מדברים בני האדם, על מה הם מדברים? על אש בבוקר? על כוכבים באמצע היום? על הנפש שלא חדלה לכמוה? בין בלילה, בין ביום? על מה הם מדברים, מה…
View Post

הישתנות

ה'אני' שתפגוש הוא ה'אני' שגיבשת, ה'אני' שהצמחת דרך יסורים וכאב. עתה עדיין ניצן בודד, ניצן שביר, מנגן מנגינהרחוקה, שחולצה מתוך הפגזת תותחים כבדים. 'אני' שצמח מתוך ה'אתה ' הנושן המופגז…
View Post

יחסים הם חרס – שיר

יחסים הם עציץ חרס. חופנים אדמה, צוברים מי גשמים ומגדלים פקעות לילך ויקינתון. מלמעלה שמש, בפנים מים ובתווך צמיחה. יחסים הם עציץ חרס בבקר הם אדמה רכה בצהרים הם נווה…
View Post

מתגלגלים – שיר.

מרגע לרגע, משעה לשעה ומיום ליום, מתגלגלים להם חיינו. מרגע לרגע ומשנה לשנה, הכל מתגלגל וכלום לא השתנה מלבד חיינו, המתגלגלים להם הלאה עם הזמן, כמכונית במדרון מסוכן. משעה לשעה…
View Post