רגש, הפרזיט הגדול.

חלק א': המכאניות של הרגש

אולי קשה לתפוס את זה, אבל רגש הוא לעיתים קרובות הפרזיט שבא במקום החיים. החיים זה הנפש, משהו שבוער בפנים, שהוא לא קשור לאגו,  למשהו שעושה טוב או לא.
הרגש הוא מכאני. החיים הם דינאמיקה. רגש הוא משהו מאוד מכאני, גירוי => תגובה רגשית.
בשלב של מכאניקה יש רק: "אני מרגיש טוב", "אני מרגיש לא טוב". "אני מאושר", "אני מדוכא". "טוב לי", "רע לי". ואלה הם שני הקטבים שרוב האנשים מעבירים את רוב ימיהם ביניהם. הם נמלטים מלהרגיש רע  ורוצים להרגיש על הכיפאק. זה לא עוזר להם במיוחד; רוב הזמן הם בכל זאת, מרגישים לא טוב. וככל שהשנים עוברות הם יכולים אפילו להרגיש  עוד יותר לא טוב.

ניתן חלק את החיי אדם לארבע רמות (מגורדייף):
1. תולעת, (שינה מלאה, פיסית)
2. כבשה, (שינה חלקית, ערנות ישנונית, שינה של התודעה).
3. אדם, (ערנות חלקית, ערנות לעצמך)
4. מלאך. (ערנות מלאה, ערנות לעולם).
לחיות ברמה המכאנית של הרגש זה לחיות ברמת הכבשה. היא הולכת להיכן שעושה לה טוב, ומתרחקת ממה שעושה לה רע. אין לה מטרה שיכולה לגבור על מה שעושה לה רע או טוב. מטרה יש רק לאדם (אמיתי, ממומש). זה שחי ברמה שלוש.
אדם ברמה שלוש –  הרגשות שלו כבר לא שולטים בו. הרגשות שלו לא דומינאנטיים יותר מהחיים שלו, יש לו קודם כל חיים, ואם  הוא מרגיש טוב או לא טוב, זה מישני. עצם זה שהוא חי, יותר חזק עבורו מ: 'טוב לי, רע לי'.  כל אדם שיש לו מטרה הוא לא קורבן לרגשות שלו. כל מי שקורבן לרגשות שלו לא יכול להגיע לשום דבר שיותר גדול ממנו. הרגשות שלו מפריעים למטרה.
צריך להתעלות מעל לכבשה שבנו.

חלק ב': שימוש נכון ברגשות (לא לתת מבע לרגשות שליליים!).

הנה הגדרה של רגשות שליליים, מאינדקס של הדרך הרביעית:

NEGATIVE EMOTIONS:
Any of the emotions, such as anger, jealousy, indignation, self-pity, and boredom, which are negative in character. They are the principal BUFFERS used by FEATURES and FALSE PERSONALITY to prevent people from seeing and accepting their situation objectively. Because negative emotions are always based on IMAGINATION and IDENTIFICATION, it is possible to eliminate them through long, hard work on oneself.

החוכמה בשימוש ברגשות זה לחסוך בהן. רגשות הם כמו זהב בפורט נוקס. פורט נוקס זה מקום בארה"ב ששם יש את רזרבות הזהב בעולם, וכל כלכלה שמתרחשת זה בהתאם לרזרבות הזהב הללו. לא עושים בהם שום שימוש, הם שם. אותו דבר הרגשות. את הרגשות  צריך לשמור ולשמר.  כמו אגם אנרגיה ענקי. אתה לא משתמש בו. ערך הכסף עולה ככל שמבזבזים אותו פחות. ככל שיש לאדם רזרבות של כסף בבנק כך כוחו הכלכלי עולה. כך גם ברגשות; בזבוז רגשות מחליש את האדם. אך כמובן שלא מדובר על הדחקה של רגש, כי זה כמו לזרוק את הכסף לחור עמוק ולא למצוא אותו יותר.  אלא רק להמנע מלבזבז את זה על כל גירוי. צריך משמעת עצמית כדי להשאיר את הכסף בבנק ולא לנסוע איתו למיורקה או איביזה.  כך גם בקשר לרגשות. העוצמה הרגשית בעצם מאפשרת לך לעשות דברים. זה סוג של בטרייה. אתה לא מבזבז אותה. היא שם. הנפש היא אותו הדבר, הנפש היא גם כן בטרייה אדירה. וגם כאן אתה לא משתמש בה, היא טוענת אותך, כמו איזה אבוקה שמשאירה אותך בחיים. אותו הדבר האגם של הרגשות. הוא נותן לך עוצמה רגשית. העוצמה של משהו היא כשאתה לא משתמש בו. כשאתה משתמש בה, זה כבר לא עוצמה, זה כבר כוח. כוח זה לקחת עוצמה ולהפוך אותה לאנרגיה. עוצמה זה כשמשהו נמצא במצב נייח, גולמי, ראשוני. דוגמא: אדם בעל עוצמה לא צריך לצעוק, לא צריך להפעיל כוח, פשוט ישנו. ככה זה הרגשות שלנו, ככול שהם שמישים פחות וישנם יותר – ככה העוצמה שהם מעניקים – גדולה יותר. אגם הרגשות צריך להיות שקט. העוצמה הרגשית היא בשקט שלה. אם כל דבר גורם לאגם להפוך לנהר, שום דבר לא יכול להתפתח שם, כי כל רגע הכל מתערבל בסערה של בוץ. ואם הסערה הזו מזינה את עצמה זה נקרא: מעורבות רגשית.
ואיך מותירים את האגם שקט? להשתדל לא לקחת על גירוי רגשי מיד פנימה. למעשה צריך ללמוד להרגיש משהו מבלי להתרגש. וזה הסוד. למשל בעצבנות, יש לתת לעצבנות לקרות מסביב, אבל לא להדביק את האגם הזה. גורדייף אמר שאדם בעל תודעה גבוהה יכול בהתקפה אחת של זעם לשרוף שישה חודשים של עבודה רוחנית. אתה שורף  את האנרגיה שצברת,  בהתקף אחד של זעם. אסור לכעוס ואם אתה כועס אז בצורה שלא חודרת פנימה, לעשות מימיקה של כעס, לכעוס באופן חיצוני, לא בפנים. בפנים צריך להיות שקט. אסור לחוש כעס בפנים. אסור לתת לדברים לגעת בך פנימה. צריך להיות לך איזושהי שמורת טבע בפנים, שזה החיים שלך.
או שאתה חי את החיים שלך או שאתה חי את הרגשות שלך. הרבה אנשים, במיוחד נשים חיות את הרגשות שלהן. עד כדי כך הם התמכרו לחיות את הרגשות שלהם, שכשאין להם מספיק דברים כדי לחוש את הרגשות שלהם הן זקוקות לטלנובלות, ואז הם מסתפקות בלחיות את הרגשות של אנשים  אחרים, גם אם הם אנשים בדויים. הרגשות הם הפאראזיט הגדול ביותר בחיי אדם, השודד הגדול ביותר של החיים.
הרגש מפריע לחיים האמיתיים לעבור דרכך.

http://uk.youtube.com/watch?v=0G2yiyxvVxQ&feature=related

http://uk.youtube.com/watch?v=cRlS9u_4m7Q&feature=related

הרגש לא צריך לרתק את כול כולך. יש ללמוד להתרגש מבלי שזה יכנס לתחום של החיים הפנימיים. לא לתת לה להיכנס לקודש הקודשים. לא לתת לה לסחוף.

טכניקות לטיפול בסערה רגשית או התרגשות חזקה:
א.  אני יכול להפנות את הגב שלי, אני מתרגש, משהו גורם לי להתרגשות. אז עלי לדמיין שאני מפנה את הגב לזה שמרגש אותי. ודרך הגב הוא לא יכול להיכנס אלי.
ב. אפשר לדמיין שאתה סוגר על הרגש המתפרע דלת או שער כבד. וככל שהרגש יותר מתפרע – אתה מסובב יותר מנעולים.
ג. דרך נוספת לטפל בסערה רגשית מתקרבת, זה לדחוק את זה כלפי מטה לכיוון הבטן ואז הרגליים ואז כלפי האדמה.
ד. דרך נוספת, זה לצעוק את הסערה הרגשית לתוך השירותים ואז להוריד את המים.
ה. לדמיין שאתה זורק את הסערה הרגשית מחוץ לחלון. וסוגר אותו חזק.
לרגשות יש וויברציות יותר גסות מאשר למצבים נפשיים ותודעתיים. כשרגש מתפרע ונותנים לו להיכנס הוא  יכול להרוס משהו גבוה. התחושות של נפש הן יותר עדינות.

TRANSFORMATION OF NEGATIVE EMOTIONS:
The practice of turning a  NEGATIVE EMOTION into a POSITIVE EMOTION. It begins with the effort of SEPARATING from the negative emotion by not expressing or justifying it, and then involves intentionally choosing to experience the cause of the negative emotion in a way which evokes understanding rather than negativity. For example, if one is reacting negatively to a rainstorm, one might instead cause oneself to look at the rain from the point of view of the good it does

חלק ב':
לאדם החי (אדם שחי דרך הישות, דרך הנפש ולא דרך הרגשות), יש נוכחות, משהו שלא בא מהרגשות אלא עמוק מהנפש. אדם כזה כול מה שקורה סביבו הינו טעון בעוצמה.
חייו כה מלאים, עד שהם יוצרים מסביבו התרחשויות, כמו אלפי מעיינות קטנים. הוא כל הזמן יוצר וגורם לדברים להתרחש סביבו. מה שחשוב לציין, שאצלו זה קורה מבלי שהוא מתאמץ או משתדל. האדם החי, נע מבפנים כלפי החוץ, מבפנים משהו מניע אותו, יש לו מטרה ביחס לחוץ. חייו הם התרחשות אחת גדולה הנובעת ממעמקיו ויוצרת סביבו מן הילה של נוכחות. כשפוגשים אדם כזה קשה לשים את האצבע על משהו אצלו, כי מה שקורה סביבו לא נוגע ברגשות של אנשים סביבו, אלא במשהו עמוק יותר בתוכם. משהו שהם בעצמם לא בקשר עימו; נפשם. כשאנשים פוגשים אותו, הוא לא עושה להם שום דבר באופן רגשי, הרגשות שלהם נותרים קרים כלפיו. הוא חולף דרך עולם הרגש שלהם ונוגע ישירות בנפש שלהם. אבל הנפש שלהם היא משהו מאוד מאוד עמום בתוכם שהם לא בקשר איתו, אז הם אולי מרגישים שמשהו קורה להם, רק הם לא יודעים מה.
אדם שמחובר לחייו, לא עובד על אמוציות. רוב האנשים עושים מניפולציות רגשיות אחד על השני, כשהם נפגשים זה הכול עניין של ללטף אחד את השני באופן רגשי, משחקים משחקים רגשיים. מגלמים תפקידים רגשיים. השוטר, האסיר, המכה וכו'.
המלצה על ספר: "משחקיהם של בני האדם" של אריק ברן. יצא בהוצאת רשפים.

בעצם, כך אנשים מתחברים דרך הרגשות שלהם. דרך משחקים עם הרגשות.