רוח הלוחם

כאשר אבדו הסיכויים, כשאפסו התקוות, כשנחלשו הכוחות- זה הזמן לרוח הלוחם.

עמוק בתוכנו הוא מצוי והוא תמיד הולך נגד הרוח.

כשאתה נופל ונופל ונופל ואין על מה להישען – זה הזמן לרוח הלוחם.

כפניקס, עוף החול, הוא בוקע מן האפר של חייו ומקלל כנגד כל הרוחות.

ככל שרבה הרוח הנגדית כן הולך ומתעצם כוחו.

הכלל כבר החל להספידו והכל כה קשה ואכזר ונגדו- זה הזמן לרוח הלוחם.

הרוח שנשאה אותו הלום כבר אינה נושבת בכיוונו, היא שינתה כיוון ועכשיו היא נגד כיוון צעדיו ואז ורק אז היא בוקעת מתוכו – רוח הלוחם.

ותמיד מגיע הרגע שכלום לא הולך והגיע כנראה תורו לוותר ולהספיד ואז לפתע מתרחשת מטאמורפוזה ושוב הוא בן בלי גיל, פרש בודד, דוהר נגד רוח האבדון.

הוא אינו רוצה לנצח, רק לשרוד ולשם כך לא יספיקו לו כוחותיו, הוא זקוק לפרש הבודד שיבקיע מתוכו וילך נגד הסיכויים, נגד קריסת התקוות  – ואז מתרחש הפלא והוא שורד, הוא ורוח הלוחם.

5.1.15

גבריאל רעם

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

You May Also Like

ברי המזל לעומת חסרי המזל.

יש אנשים שמאמינים במזל ואחרים שאינם מאמינים בו, אלא בעבודה קשה (ולדעתם) אלה שנראים בעלי מזל, הם כנראה אנשים שעובדים קשה ובמבט שטחי לא רואים את המאמץ והזיעה שהשקיעו אלא…
View Post

שתי הקצוות של אותו הציר.

“There is strong shadow where there is much light.” ― Johann Wolfgang von Goethe, Götz von Berlichingen אקסיומה: ככל שהאור גדול יותר, הצל גדול יותר. אבל אנחנו לא מתייחסים לצל כאל תוצר…
View Post

קטעים שונים על מעורבות רגשית

המדובר על מצב פסיכולוגי שבו האדם נעשה מעורב כולו בבעיה אישית. המעורבות הרגשית מתחילה כשמעורבותו הפנימית הולכת ותופחת מאבדת פרופורציה ביחס לחשיבות המקרה עצמו. וככל שהיא תופחת כך הולך האדם…
View Post

תבניות משחקיות ביחסים.

ישנו קשר הדוק בין תפקידים לבין משחקים. בעיקר בין תפקידים א-פורמליים ומשחקים. המשחק הוא ההקשר, הגשטלט (תבנית) והמרחב שבו בעל התפקיד מתקשר עם בעלי תפקידים אחרים. התפקיד מאפשר לאדם לשחק…
View Post

סיפור מצלצל הפעמונים

סיפור מצלצל הפעמונים   בימי הביניים היה מקצוע; מצלצל הפעמונים, בכל כפר היה מצלצל פעמונים והוא היה מעיר אותם בבוקר, ומצלצל שמכבים את האורות, או כשנולד מישהו, וזה היה תפקיד…
View Post

מחשבות ספקולטיביות אודות המוות

יט כִּי מִקְרֶה בְנֵי-הָאָדָם וּמִקְרֶה הַבְּהֵמָה, וּמִקְרֶה אֶחָד לָהֶם–כְּמוֹת זֶה כֵּן מוֹת זֶה, וְרוּחַ אֶחָד לַכֹּל; וּמוֹתַר הָאָדָם מִן-הַבְּהֵמָה אָיִן, כִּי הַכֹּל הָבֶל.   כ הַכֹּל הוֹלֵךְ, אֶל-מָקוֹם אֶחָד; הַכֹּל הָיָה…
View Post