כה רבים מאתנו חיים ואף מתים ללא אהבה.
ללא אח/ות תומכים, נפש סומכת, מישהו מודאג, מישהו כואב.
למי שנולד אין לדאוג, מיד יהיה מוקף באהבה ואהבה…
אך מי יאהב את הערירי המבוגר? מי יהיה איתו בפחדיו, באימתו, בחרדותיו מוקף באין הגדל שמסביבו.
מי? יחבק אותו, ויגיד לו: “אני כאן, לא אעזוב. יותר אינך אבוד ונטוש ומפוחד עוד.
– לתמיד, אני אתך.”
מי יגיד לו? מי?
** גבריאל רעם
23/3/14
Gabriel Raam
Gabriel