פסיכולוגיה

 פסיכולוגיה הינה תחום מומצא. עד המאה נ19 כמעט לא היה קיים. הייתה רפואה עממית, אנשים חכמים, גירוש שדים והתייעצות עם אנשי רוח מובילים. אך חדירה אל מסתרי הנפש עצמה  עלתה על הבמה רק לפני זמן לא רב.

 ולפתע כמו הטלפון הסלולרי אי אפשר בלי זה – הפסיכולוגים עמוסים ואנשים עם קשיים אישיים למיניהם נוהרים אליהם,  כאילו לפסיכולוג ישנם כלים ייחודיים שרק עזרתם  יהיה ניתן לטפל בתלונות מסוימות.

עד זמנו של פרויד אפילו המונח  בעיות פסיכולוגיות לא היה מוכר. כאילו משום מקום התרוממה לה יבשת ענקית.

 אנשים ממליצים זה לזה לקחת טיפול כאילו היה זה כדור לשיכוך כאבים. ישנה משוכנעות  בקרב הציבור כאילו בין הכלים של פסיכולוג ישנו שיקוי קסמים שתוך כדי הטיפולים נעלמות הבעיות נפשיות.

כיום אנו רואים את תחום הפסיכולוגיה ככיבוש מוצלח מצד המדע  של תחום הבעיות האישיות, פיתרון ועשיית סדר בכאוס של הבעיות האישיות של החיים הפנימיים של האדם.

 אך תחום חיי הנפש של האדם הינו סבוך ומפותל ואין פתרון  ברור  וחד משמעי שבסופו ישנה החלמה.  כמו בטיפול בבעיות פיזיות.

כשמטפלים בגוף, הרופא יודע בדיוק מה לא היה בסדר עד כה  ומה השיפור שהושג על ידי הטיפול. אך לא כך הדבר כשמדובר בטיפול נפשי. הדברים הרבה פחות חד משמעיים . למרות ההרשאה המרחב הגדול שהמטפל מקבל מידי המטופל – בעיה נפשית אינה כמו ניתוח שמוציאים אבר נגוע. מרחבי הנפש מלאים אי בהירות כמו בכניסה לג’ונגל סבוך מאוד.

התקופה הנוכחית מערימה עוד קשיים  במיוחד על  אנשים רגישים ומיוחדים  שלא מוצאים את מקומם בחברה מנוכרת, תחרותית שהצלחה בחיים היא שם המשחק עבורם.

תקופתנו הינה עמוסה ומלאת דרישות להצלחה, דרישות שמקשות על  הרגיש להשתלב בקונפורמיות השלטת. ועל כן בתקופה שמוקדשת להצלחה ולהתנהגות נורמטיבית – אנשים מיוחדים נוהרים אל הפסיכולוגים סומכים על הריפוי והעזרה שיקבלו שם.

הליכה אל הפסיכולוג כשיש בעיות נפשיות נחשבת מקובלת ואנו כבר לא מסתירים את הטיפול שאנו מקבלים. זה כמעט נחשב כרצוי. הנה אדם שעובד על עצמו.

אך בגדול, תחום הפסיכולוגיה כמעט שאינו אפקטיבי עבור הפרט שמחפש עזרה. זה לא כמו בית חולים בו אתה נכנס חולה ויוצא בריא. אין לפסיכולוגים כלים לשם חדירה אל נבכי הנפש המיוסרת.

רבה מן מטופלים נותרים במהלך ולאחר הטיפול עם המצוקה שלהם. המטפל שומר מרחק,   מנסה לא להיות מעורב בקשיים של המטופל. מנסה להיות נייטרלי. אך המטופל זקוק להיפך מזה. הוא זקוק נואשות לחמלה, אכפתיות ואמפטיה. או לפחות לידיד של אמת. אך מעטים הפסיכולוגים  שחשים הזדהות כנה עם מצוקות המטופל. כך שעבור המטופל הנואש אם אין אמפטיה והשתתפות מצד המטפל, אזי המטופל יוצא עם תחושת תסכול עמוקה.

עם זאת ישנן שתי תרופות שיכולות לעזור. האחד שמה אהבה והשני ידידות.

אהבה אמתית קשה למציאה במיוחד לאנשים עם ייחוד מסוים בנפשם. ככל שהייחוד של המחפש אחר אהבה גדול יותר כך יהיה לו קשה למצוא אהבה.

אמנם עבור רוב לאנשי אמצע הדרך קל יותר למצוא בן זוג. אך אם אדם עם ייחוד או בעיות נפשיות מוצא אהבת  – זה באמת הדבר הנפלא ביותר בעולם. נדיר אך  מופלא.

אהבת אמת היא נדירה אך כשמוצאים אותה אין אוצר יקר ממנה.

 עתה לידידות: הידידות הפשוטה ביותר שווה עשרת מונים יותר מכל פסיכולוג,  ל מרות שהפסיכולוג אמור להיות כמו ידיד אמת עבור המטופל. ולא רק לעשות עבודה לשם פרנסה.

ידידות  יכולה לשים שני אנשים שונים על אותו התדר. זו אינטימיות שקשה לתאר. ידידות בין פסיכולוג למטופל  חייבת לכלול בתוכה אינטימיות וקירבה נפשית. ואם יש למטופל ידידים הם יכולים להיות יותר מועילים מהרבה מטפלים.

בסופו של דבר אין תחליף לאהבת אמת וידידות אמת. ופסיכולוג לא יכול לבוא במקומם, אך מה שהוא כן יכול לעשות זה להיות אמפטי, ומלא  חמלה ואכפתיות של אמת. מצאת מטפל שכזה מצאת אוצר בלום.

גבריאל רעם

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94