פרופסור ג’ון לנוקס – האם יש הוכחה מדעית לקיומו של אלוהים?

בתחשב הרצאתו של פרופסור:
האם יש הוכחה מדעית קיומו של האל.
ובכן הוא נותן תשובה והתשובה לתפיסתו היא שאכן יש אינטליגנציה מאחורי בריאת האדם ובריאת הטבע.
ודבר אחד מזדקר ברור לחלוטין ;: וזה שמבנה כל כך מסובך מורכב, עם די אן איי כל כך ארוך ומורכב לא יכול להיבנות מבלי שמאחוריו יש אינטיליגנציה יותר גבוהה, וזה הבסיס ממנו הוא יוצא.
לא יכול להיות שמבנים כל כך מורכבים כמו הגוף האנושי והטבע – נבנים כדי ליווצר באופן סתמי מבלי שיש מאחוריהם כוונה לבנות משהו שיש מאחוריו כוונה.
כלומר הישות שבנתה את כל זה לא עשתה זאת ללא כוונה. ברור לו שיש. כאן יותר מידי אלמנטים מכדי שזה יקרה באופן סתמי כמו שהמדע המטאריאליסטי מנסה לצייר: חבירה של תאים שהתפתחו מתוך עצמם. חייבת להיות כאן אינטיליגנציה שאחראית לזה.
כן מבחינתי אי אפשר להתווכח עם התיזה שלו. ברור שהקיום האנושי והמבנה האנושי. הדי-אן-איי האנושי, המוח האנושי וחוקי הטבע – נבנו על ידי ישות אינטליגנטית. אין ספק שיש כוונה מאוד ברורה ליצור יצור מורכב ומושלם שבו הכל מתפקד מגיע השיא. ואז לאט מתמוסס ונעלם.

כלומר ברור שמשהו בנה את המורכבות הזאת ברור שאותו משהו לא היה מעוניין שהחיים בטבע ובני אדם ימשכו לנצח הוא נתן לזה מגבלה של זמן.

וגם כן מאוד מאוד ברור יש כאן לכאורה סתירה: למה לבנות מבנים כל כך מורכבים עם רמות כל כך גבוהות של יצירתית מוחית – רק כדי לסיים אותם יום אחד – זו שאלה מאוד גדולה.

אבל אני רוצה עסוק פה בשאלה אחרת: אכן אלוהים בנה את שהוא בנה מתוך כוונה. זה ברור, אלוהים לא משחק בקוביות כמו שאיינשטיין כתב. יש פה ישות אינטיליגנטית שעשתה את זה ובנתה עולם מאוד מורכב מתוך אינטילגנציה מאוד גבוהה.

וכאן באה אבל שלי: אני מפריד בין הטבע, הרמוניה של הטבע, ובריאת האדם. אכן יש כאן מורכבות: מופלאה בכל מה שקשור למבנה האנושי המוח האנושי התפיסה הכרה היצירתיות האנושית אבל כשאנחנו מסתכלים על האדם כפי שהוא כיום, כמשהו שנבנה על ידי אלוהים – אנחנו רואים בבירור שמשהו כאן לא עובד!!

יש הרמוניה בקרב עולם הצומח, אבל אין הרמוניה בקרב בני אדם יש מורכבות נפלאה אבל יחד עם זה יש כשלים נוראים בדרך בה בני אדם חיים, איך הם מתייחסים אחד לשני ומה הם עושים עם המתנה שאלוהים העניק להם, ומה שהם עושים עם הוא נורא ואיום.

יש פה כוונה אלוהית לבנות משהו מורכב ושלם בעצמו, אבל זה עומד בסתירה ממה שבני אדם עשו עם וזה מביא אותי למסקנה הבאה: אכן יש כאן כוונה, אבל זה לא מצליח, בל ההיסטוריה האנושית מראה שאנחנו מקלקלים את כוונתו של אלוהים. ולכן כתבתי אני קורא לבריאה אקספרימנט.

מה שעשעינו עם הכוונה האלוהית לא היה מאוד לא מוצלח בקנה מידה היסטורי. ולכן אני טוען שיש פה אקספרימנט, יש פה כוונה, יש רצון אלוהים של אלוהים שנממש את הכוונה האלוהית, ואנחנו מנסים, אבל אנחנו כושלים.

זה מה שמשתמע הוא: שאלוהים ברא עולם מופלא ביותר אבל אין ספק שמה אנחנו עשינו עם העולם הזה הוא חייב להיות מאוכזב מאוד עבור האלוהים. בשלבים שונים יש מיתולוגיות שמדברות על כך שאלוהים מתקשר עם בני האדם מדריך אותם, כל התנך מלא בדיאלוגים כאלה, אבל משלב מסוים כבר אין תקשורת. אנחנו מתפללים אבל זה חד סיטרי. יש תחושה שאלוהים התאכזב מאיתנו . מתרחק מאיתנו, אנחנו מנסים להגיע אליו ושיעזור לנו אבל יש תחושה כאילו הוא נטש את המפעל האדיר שהוא בנה והוא לא איתנו כל כך.

ואנחנו זועקים לעזרה אבל הכל מבחינת אלוהים נמצא בצל של אכזבתו הגדולה על כך שלא הצלחנו להביא את בריאותו לשלמות. נתקענו באמצע הדרך האקספרמנט לא צלח. וכל הבריאה נמצאת בצל אכזבתו של האלוהים מאיתנו.

גבריאל רעם

17.4.23