“כל ההתקדמות המתקבלת על ידי המאמץ המוחי שלנו מורכבת מהביתור
של עובדות חומריות על ידי מכשירים לא מושלמים עד כדי גיחוך, אשר מהווים מידה מסוימת לחוסר היעילות של האיברים שלנו. כל עשרים שנה
איזה חוקר, שבדרך כלל מת בניסיון, מגלה כי האטמוספירה מכילה גז שעד כה היה לא ידוע,. או שכוח בלתי מוסבר ובלתי ניתן להכנעה ניתן להשיג על ידי שפשוף חתיכת שעווה על בד.
או כי בין אינספור כוכבים לא ידועים, יש אחד שלא הבחנו בו עד כה … ובכן, מה
בכך?
המחלות שלנו נובעות ממיקרואורגניזמים? בסדר גמור. אבל מאיפה המיקרואורגניזמים האלה הגיעו?
ומה לגבי המחלות שלהם? והשמשות, מאיפה הן באו?
אנחנו לא יודעים כלום, אנחנו לא מבינים כלום, אנחנו לא יכולים לעשות כלום,
. אנחנו משותקים, כלואים בעצמנו…”
גיא דה מופאסן: מחברת, 7 באפריל., l888
*
תרגום מאנגלית: גבריאל רעם.