——————————————————————————–
חלק א': מבוא
כל התפתחות יכולה להתרחש רק בחלל שמצוי מחוץ לרמה בה האדם מצוי כרגע. כל התפתחות חייבת להטיל את האדם לריק שמצוי מחוץ לתחום הממופה של חייו עד כה.
כך בהתפתחות כללית וכך בפיתוח התודעה. כדי לפתח את התודעה צריך תמיד לשאול: מה חסר, מה לא נשאל, מה איננו.
ואכן יש משום הפרדוקס בשאילת שאלות על מה שלא ידוע. הרבה יותר קל להסביר את הידוע מתוך הידוע, וגם את הלא ידוע מתוך הידוע, וכך, בדרך כלל, במקום להגיע ללא ידוע, אני מסיבים אותו לידוע. ואם הרמה התודעתית היותר נמוכה היא לשאול שאלות מוכרות אודות חומר מוכר. הרי שהרמה הכי גבוהה היא לשאול שאלות שלא ידעת שאפשר לשאול אודות מה שאינך יודע. ולעשות זאת, זה כמו הברון מינכאוזן ששקע בביצה ומנסה למשוך עצמו החוצה דרך משיכת בשערותיו כלפי מעלה.
אין דרך להגיע לרמה שמעל, ללא פרדוכס. ועד כמה שזה נשמע פרדוכסלי, כך מפתחים תודעה. אתה משוטט ומפתח מרחבים תודעתיים אותם לא איכלסת עדיין. זה דומה, לפיתוח גוף. אתה מפתח אותו דרך הפעלת שרירים שעדיין אין לך.
שרירים שיש לך – זה מה שקיים, שרירים שאין לך – זה מה שלא קיים. כל התפתחות מתרחשת דרך מיקוד ועבודה עם מה שלא קיים, עם מה שאין לך.
מה מבדיל מנהל ברמה נמוכה ממנהל ברמה גבוהה ? ובכן מנהל ברמה נמוכה עושה מה שצריך לעשות בהתאם למה שקיים ומנהל ברמה גבוהה עושה מה שצריך לעשות בהתאם למה שעדיין איננו, בהתאם למה שעדיין לא קרה.
ומה שאיננו, הוא החלל שמקיף או שוכן בתוך הדבר. כל דבר מורכב מישנות (יש) ומחללים.
הרמה הגבוהה של כל דבר היא החלל שמקיף אותו והחלל שבתוכו. החלל שמקיף אותו מהווה את המקום אליו הוא יכול לצמוח, והחלל שבתוכו, מהווה את רמות העומק והמשמעות שלו.
כלומר, חומר הגלם להתרחבות וצמיחה הוא החלל החיצון. בעוד שחומר הגלם להעמקה וצלילה לרובד המשמעות, הוא החלל הפנימי, החלל הקוואנטי; מה שמצוי במה שלא נאמר מתוך מה שנאמר.
עד כאן דוגמאות מתחום הניהול ופיתוח הגוף. ועתה לדוגמאות מתחום הצבא; חייל קרבי ברמה נמוכה הוא זה שמתייחס, רק או בעיקר, למה שמתרחש בתחום התפיסה הקיים שלו בעוד שחייל ברמה הגבוהה (קצין), מתייחס לאירועים שיכולים להפתיע בהתאם למה שלא לקח בחשבון.
למשל מאיזה כיוון האויב יכול להפתיע, מה מסתתר מאחורי הסלע שמלפנים. איזה פירצה בגדר לא כוסתה. מה השעה בלילה שבה החיילים הכי פחות ערניים ושבה מיתקפה תהיה הכי מסוכנת. ועוד ועוד.
מה יכול האויב לעשות שהוא לא לקח בחשבון.
מטרת חיל המודיעין, באנגלית: אינטליג'נס (INTELIGENCE) היא לאכלס ולהשמיש עבור הצבא את התחום שאותו הצבא לא קולט, שאין לו את האפשרות להגיע אליו, כי זה מצוי בחלל שנמצא מחוץ לתחום המודעות הקיים.
אינטליגנציה – זה היכולת לחשוב אודות מה שלא מצוי בתחום החשיבה הקיים שלך.
היכולת לפתח אינטליגנציה, יכולה לחסוך לאדם מפלה ונפילה, כי שניהם תמיד יפציעו מן הכיוון עליו לא חשב או לא לקח בחשבון!
אדם בעל תודעה גבוהה נמצא יותר היכן שהוא איננו , מאשר היכן שהוא ישנו.
לאדם בעל תודעה ערה, קשה לשבת בבית קפה, או מסעדה, עם הגב לאנשים – כי אז לא יוכל להתרכז באנשים שלפניו, כי כל תשומת הלב שלו תהא מושקעת במה שאחריו ולא כוסה על ידי המודעות שלו.
ולמה חשוב לו להפנות תשומת ליבו לשטח שלא כוסה על ידי המודעות שלו (היכן שהוא איננו)? כי מה שיגמור אותו תמיד יפציע באזור שלא נלקח בחשבון שלא כוסה בתחום המודעות הקונוונציונלי.
שינה תודעית, זו רמת מודעות שלוקחת בחשבון את מה שישנו בעוד שערנות זו רמת מודעות שלוקחת בחשבון את מה שאיננו.
צורת האכלוס המערבית לוקחת חללים ומאכלסת אותם בצפיפות. לא סובלת לראות חלל שמשהו לא ממלא אותו.
אך ככל שהתרבות יותר גבוהה כך היא מאפשרת חללים. ככל שהתרבות נמוכה יותר היא שונאת חללים כי חללים מייצגים עבורה איום, את הלא ידוע, שיכול לבלוע את הוודאות השבירה שיצר האדם.
כך שחלל לא מאוכלס, עבור אדם חסר תודעה, היא איום. עבור אדם בעל תודעה היא פוטנציאל למשהו שיעבור דרכו (או מן הפנים החוצה או מן החוץ פנימה), כלומר פרוזדור לתקשורת .
מה שאיננו (החלל), הוא התווך למה שמעבר. אם אני מקשיב למה שאיננו, דרכו אני קולט את מה שמעבר לכאן ולעכשיו.
חלל הוא המוליך הטבעי לנוכחות גבוהה, משהו גבוה יכול להגיע למשהו נמוך דרך החלל בלבד.
החלל היה אמור לאפשר מוליכות של דברים גבוהים, אבל האדם רואה את החלל כאויב כמשהו שצריך למלא, לכבוש, לאכלס. רואים זאת היטב ביחס לכדור הארץ, אין פינה שבה האדם לא ממלא את החלל בבניינים או כבישים. כך גם בעיצוב פנים של החלל בבניין או דירה. כך גם בעיתונים, אין רווחים בין המשפטים והכתבות. וגם בשורות הקוטג'ים הצפופות. או בחלל של סופרמרטים, שהוא חלל ענקי, אבל הכל צפוף. או בכבישים הארוכים מאוד, אבל רוב הזמן יש פקקי תנועה. או בחניות שהן כל הזמן מלאות. ולכן אולי אנשים שחיפשו את הקול הפנימי, או משהו גבוה, הלכו למדבר.
בני אדם רואים חלל כהזמנה לכיבוש או אונס. וזו כמובן מטאפורה למה שקורה בתחום הנפשי, רוחני, ותקשורתי. למשל בשיחה; שתיקה, בשיחה, זה חלל בין בני אדם. ואנשים לא יודעים לשתוק ביחד.
ניתן לאפיין תרבות כגבוהה או נמוכה, לפי הכבוד או חוסר הכבוד לחלל, בין אם זה חלל פיסי חלל שיחתי, או כל חלל אחר.
פתיחות כלפי הזולת זה לבוא אליו עם חלל. והיות ואדם מגיע עם חלל, ישנה אפשרות למסרים מהזולת, להגיע ולהכנס פנימה.
הקשבה אמיתית זה פינוי של חלל פנימי.
חלק ב': חללים וגברים-נשים:
יחסי גבר ואישה, בממד העמוק שלהם, הם יחסי מלאות וריקות, יחסי ישנות וחלל.
א. הגבר:
הגבר הוא המלאות, הוא תמיד מלא במשהו ורוצה להתרוקן. הוא יכול לעשות זאת על ידי יצירה או על ידי כיבוש. וכששניהם לא מסתייעים, הוא מלא בעצמו, דהיינו, נפוח, ממלא חלל גדול יותר ממה שהוא באמת (דימוי התרנגול המתנפח. הגבר עושה זאת על ידי האגו או השרירים).
לגבר אין חללים הוא כולו ישנות מתפוצצת אחת גדולה.
ב. האישה:
האישה במיטבה היא חלל, רחם.
מה מותר האישה מהגבר ? החלל.
גבר צריך לאפשר את החלל של האישה כדי שדרכו יוכל להתחבר למציאות שמעבר, אבל במקום לעשות זאת הוא רואה חובה לעצמו למלא את החלל ולסתום אותו.
גבר ברמה נמוכה רואה לעצמו חובה קדושה לסתום חללים נשיים.
גבר ברמה גבוהה צריך לתת לחלל של האישה להגיע אליו ולהרחיב אותו מבפנים.
כלומר, במקום להיות עסוק בדחף למלא את החלל הנשי, עליו להיות עסוק בלהקשיב לאישה, כאילו היא קונכיה דרכה הוא שומע את האוקיינוס של הנצח.
אך גבר ברמה נמוכה, במקום להקשיב לאישה, ממלא אותה באגו של עצמו. הסכנה של הגבר לגבי האישה הוא שהוא כל כך מלא בעצמו עד שהוא מזהם את החלל הנשי.
גבר רואה את החלל כאיום שיכול לבלוע את עצמו במקום כפוטנציאל שיכול לפתוח אותו מבפנים.
האישה נולדת ריקה ומטרתה לשמר את עצמה ריקה עבור גבר שידע לכבד את ריקותה, במקום לראות זאת כאיום.
אך היות וגברים בדרך כלל רואים את החלל הנשי כאיום, והיות והעולם נשלט על ידי המין הגברי, ואישה רוצה להיות חלק מן העולם ולקבל מקום בו – היא מנסה לסתום אותו כמה שיותר מהר.
אך יש נשים שהצליחו לשאת בתוכן חלל אותו הן לא סתמו, אישה כזאת יכולה להיות עם גברים, לשבת בשקט, להתבונן לדעת הכל. אישה כזאת היא ליידי.
היא בוחרת להיות מחוץ לשיחה כי היא יודעת כי הכוח שלה נמצא בחלל שלה ביכולתה להכיל וביכולתה גם לבלום את מה שרוצה לכבוש את החלל שלה.
כך האישה בעלת הבגרות הנפשית. שעבדה על עצמה.
אך רוב הנשים מצויות בשלב הטרומי, והן מתחלקות לשתיים : נאנסות וזונות.
נאנסות : כאשר היא חלשה מידי והמיניות, הנשיות, או הנוכחות שלה – מנוצלות
זונות : מוכרת את המיניות, הנשיות, או הנוכחות שלה על מנת לקבל מקום, או לזכות ביתרון בעולם הגברי.
אחת הבעיות של נשים ובני אדם שהורגלו לגברים בעלי סמכות שגוזלים ואונסים את החלל שלהם, מתרחש כשהם פוגשים גבר או בעל סמכות, שמאפשר סוף סוף את החלל שלהם. בדרך כלל, אותו אדם יזכה מצידם לחוסר כבוד, כי כי הם הורגלו ליחס לא מאפשר. וקיימת בהם התניה לכבד את מי שגוזל את החלל שלהם. כי כנראה הוא חזק ובעל סמכות.
הם הורגלו לכך שרק מי שחלש לא חומס את החלל שלהם. ועל כן, בתחילה הם לא יעריכו את הגבר או בעל הסמכות בשל החלל שהוא מאפשר, תהיה להם נטיה לראות זאת כחולשה.
ואכן קיימות מעט מאוד נשים שיש להן את הבגרות שמאפשרת להם לאפשר את החלל שבתוכן מתוך רצון ומודעות .
ונשים שכאלו הן מה שגברים מיוחדים, רוחניים, בעלי נפש מיוחדת – מחפשים. ואם גבר שכזה מוצא אישה שכזו, שתאפשר אותו, דרכה הוא יכול להיוולד מחדש
נשים שונות זו מזו בגודל החלל ובאיכותו ולא כל אישה נולדת עם אותו גודל חלל.
חללים קטנים יכולים להוליד יצורים קטנים וחללים גדולים יצורים גדולים ככל שהאישה יותר גדולה בשיעור קומתה הנפשי-רוחני כך גדול יותר החלל בפנימה
איך מזהים בחורה עם חלל בוגר ובשל? איכות השתיקה שלה היא זו שרוצה להכיל אותך ולקלוט אותך ואינה בועטת בחזרה את מה שאינה מסוגלת להכיל.
ולעומת זאת, איך מודדים יכולת הכלה מועטת ? לפי חוסר יכולת להכיל משהו שלא מסתדר לה או מפריע לה. כשהחלל קטן, יכולת הכלה נמוכה ואז היא לא מסוגלת להכיל סתירות או דברים מאתגרים. וזה יוצר דיסונאנס והיא מקיאה את זה החוצה. היא לא יכולה להכיל סתירות, או דברים שלא מסתדרים לוגית או דברים שפוגעים בה אישית או דברים שלא מסתדרים עם דעותיה. כל אלו הם חסמים של יכולת הכלה גבוהה.
החוכמה אינה להכיל את הצד היפה שבאדם אלא את החריג.
אנו כולנו צמאים לפגוש אדם שיקבל אותנו ללא תנאי , היכולת לקבל אדם ללא תנאי היא האיפיון הבולט של חלל אמיתי.
האהבה במיטבה היא ללא תנאים, זו קבלה מלאה. שניהם הם איפיון של חלל האמיתי.
ככל שאתה גבר עם יכולות רוחניות ונפשיות גדולות יותר אתה צריך אישה עם יכולות הכלה גבוהות עוד יותר.
אתה יכול לראות יכולת הכלה על פי מימדים גופניים: אישה צרה גופנית היא עם חללים מוגבלים , כלל שאישה רחבה יותר אבל לא עבה (כרס לעומת ירכיים) אזי יש בה יותר חללים. התרבות שלנו סוגדת לאישה הצרה האישה שקורסת לתוך עצמה, שהיא נטולת חלל לגמרי. ועל כן דמות דוגמנית העל היא ללא מותניים או ירכיים, צרה לגמרי.
הגבר הכוחני שונא את החלל, אינו רואה בו תועלת ופוחד שיבלע אותו ועל כן הוא יוצר את האישה הצרה.
בעבר לאישה הרחבה היה חלל נוסף, ממלכה – הבית. והיום, במסגרת צמצום החלל הנשי, זורקים אותה מהבית, מן החלל הקודם שלה ועכשיו היא בעבודה שם היא אפס.
אך יש להבדיל בין אישה רחבה לעבה. רחבה זה לצדדים, עבה זה קדימה.
ברגע שאישה הפכה ליותר עבה מאשר רחבה, היא הזדהמה. יש דברים בתוכה שממלאים אותה, אותם היא לא מסוגלת לנקז.
מגיל מסוים האישה לא מכילה חלל זה השלב של סיום הפוריות. ואם בינתיים לא הצליחה להצמיח מתוך החלל הראשוני, חללים ברמות גבוהות יותר, לא תהא לה הזדמנות נוספת.
חלל הוא משאב מתכלה. זמן הוא משאב מתכלה. זמן הוא ישות בתולית. זמן הוא חלל מבחינה זו שעוד לא השתמשו בו.
חלל אם לא ממלאים אותו כעבור זמן הוא לא שמיש.
חלל וזמן הם משאבים מתכלים ומה שחי צריך למצוא את החלל והזמן העכשוויים כדי להיוולד מחדש דרכם – זה אכזרי ללא חמלה, אבל זו המציאות.
גם הגבר וגם האישה יכולים להיוולד מחדש, (ברמת התודעה) עד גיל מסויים. בדרך כלל זה עד גיל 40.
ככל שגבר יותר פוטנציאלי, מבחינה נפשית- תודעתית – כך הוא זקוק יותר לאישה חללית. גבר תודעתי היה אמור להיות מסוגל להשיג את הנשים החלליות ביותר. אבל כיום זה מצוי כזכרון ברמה הנמוכה, שם, את הגברים בעלי הפוטנציאל הנפשי- תודעתי, מחליפים גברים שיש להם עושר כלכלי מאפשר להם להשיג כמעט כל אישה, והם בדרך כלל מנסים להשיג נשים רבות וצרות. .
אם אישה מחוברת לעצמה לחלל של עצמה, היא יודעת שהיא מחפשת בעל פוטנציאל תודעתי.
ככל שהיא מעריכה יותר את החלל שלה ויודעת מי היא ומה חי בה – כך היא תרצה יותר גבר בעל רמת תודעה גבוהה.
——————————————————————————–
גבריאל רעם
9.8.2006
———
מסה זו קיימת גם בקטגוריה: מין אהבה ויחסים, בשם: החלל הנשי.