שירה

א. כל שהא יקר – כך הוא שביר. כל שהוא שביר – כך הוא יקר. העמיד והחסין – הוא הזול  הזול – נפוץ היקר – נדיר. ב. אך לרוב רואים…

יחסים הם חרס יחסים הם עציץ חרס. חופנים אדמה, צוברים מי גשמים ומגדלים פקעות לילך ויקינתון. מלמעלה שמש, בפנים מים ובתווך צמיחה.   יחסים הם עציץ חרס בבקר הם אדמה…

"אנשים מבלים, מעבירים את ימיהם בנעימים. רוקדים ושרים, מסתחררים במחול החיים, נסחפים בתאוות המאכל, המשקה והסטוץ. הולכים לאיבוד בהנאה של הרגע, בלהט השיכרון של מנעמי החיים. העין רוצה לגמוע, היד…

הנה מוטלות גופותינו, המוות נוגס מהן פתיתים, פתיתים, והרימה זוחלת בהם טיפין טיפין, וכך הן זרועות להן בתנוחות שונות של שכחה. צוננות ודוממות שוכבות להן, ממתינות לחזור אל מעי האדמה.…

דרך עיני ההולכים למות נראים החיים אחרת; יקרי ערך כצמיד שאבד. כחיבוק לצולל בבדידות. כברכה למקולל. כטובלים בים של שפע – אנו נדמים להם, למתים. והם, ההולכים למות, מנופפים ידיים…

בלילה אנו רואים בחלומות אבק כוכבים ופלנטות רחוקות, שמים קרובים וחלקי גלויות ששלחו לנו כרובים ושרפים. בלילה אנחנו מתעוררים לחלומות האבודים. בלילה אנו חוזים בכוכבים. בלילה אנו באים אל החיים,…

ה'אני' שתפגוש הוא ה'אני' שגיבשת, ה'אני' שהצמחת דרך יסורים וכאב. עתה עדיין ניצן בודד, ניצן שביר, מנגן מנגינהרחוקה, שחולצה מתוך הפגזת תותחים כבדים. 'אני' שצמח מתוך ה'אתה ' הנושן המופגז…

לדברים דרך משונה להתקלקל, הם נראים רגילים, כה רגילים. ואז לפתע זה מתקלקל, מתקלקל מאוד, מתקלקל באמת. בבקר הם כמו ילדים משחקים; כה הרבה שמחה ואושר, כה הרבה תקוות. ואז,…

קליפ בטלויזיה; "וניל", של סיון שביט, נעה בין חיים מוחמצים לחיים שאולי יקרו. גם אנו, נעים לקראת הרגע בו נחיה. אך לנו, רק הרגע הזה. והרגע הזה – רגע של…

עשויים אנו מחומרים מתכלים. כמו כוס קלקר, צלחת קרטון, מזלג פלסטיק. לא נועדנו לשימוש חוזר. להשתמש ודי. להשתמש ולסל. להשתמש וחסל. הדעת לא תופסת הרצון ממאן והלב בוכה. ואין ניחומים…