הצלקת – שיר


זה שאמרו לנו, שאמרו וסיפרו:

שנעורינו הם כניצת הדובדבן

שתיפרח בסתיו בגרותנו.

זה שסיפרו לנו וסיפרו.


את שלימדו אותנו ולימדו

ולימדונו לשנן ולחזור ולהסכית

להתחרות מי יהיה מכולנו התקליט.

זה שלימדו ולימדו אותנו.


ומה שציפו מאיתנו.

וכל שציפו

שנעשה ונשמע כמו שכתבו

כמו שכתוב בכל הספרים

כך ציפו ועדיין מצפים.


* * *

ואכן, כל שאמרו, לימדו וציפו –

מאיתנו

עדיין נותר בנו כצלקת

לא שלנו.

אותה אנו מעבירים לבנינו.


את כל שאמרו ולימדו וציפו –

מאיתנו.


9.5.86


גבריאל רעם
 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

You May Also Like

על הזמן, החיים והמוות

  הזמן של ההיריון עובר לאט זמן הינקות מהר יותר זמן הנעורים עוד יותר מהר זמן הצעירים ממהר עוד זמן הבגרות מהיר עד למאוד זמן הזיקנה עובר במהירות הרבה ביותר.…
View Post

קבורת הנשמה – שיר

בכל אשר נפנה – הנפש בתכריכים. קבורה בעודה בחיים, קבורה, עמוק, עמוק בפנים. אנשים עוברים, אנשים עובדים, אנשים לא יודעים שהנפש קבורה, כה עמוק בפנים. שהיא הקורבן שמקריבים, משקל יתר…
View Post

נקודת ההיפוך -שיר

בהכרות עם אדם, במפגש עם יצירה, אי שם במעלה הדרך – טמונה נקודת ההיפוך. סויטש סודי, אחראי לתבניות עומק המסתתרות בפנים. עד לאותה הנקודה, הכל שפיר הכל ברי ומנקודת ההיפוך…
View Post

הכלבים זוכרים- שיר

  הכלב זוכר, הכלב יודע, הוא אף פעם לא שכח. אנחנו לא זוכרים, לא יודעים, כי פעם לא היינו כאלה: מעורבים רגשית, נוטרי טינה ומתחשבנים תאבי כוח ושררה וקטנוניים. פעם…
View Post

בלילה – שיר.

בלילה אנו רואים בחלומות אבק כוכבים ופלנטות רחוקות, שמים קרובים וחלקי גלויות ששלחו לנו כרובים ושרפים. בלילה אנחנו מתעוררים לחלומות האבודים. בלילה אנו חוזים בכוכבים. בלילה אנו באים אל החיים,…
View Post

דברים מתקלקלים – שיר.

לדברים דרך משונה להתקלקל, הם נראים רגילים, כה רגילים. ואז לפתע זה מתקלקל, מתקלקל מאוד, מתקלקל באמת. בבקר הם כמו ילדים משחקים; כה הרבה שמחה ואושר, כה הרבה תקוות. ואז,…
View Post