שאלות על רוח וחומר

החיים כאן הם תוצר של איחוד ותרכובת בין: רוח לחומר, אנרגיה וגוף, פיסי ונפשי. כפי שמים הם תרכובת של H2O ;  לאחד בלי השני  אין קיום. רק המיזוג מאפשר כל אחד מהם להיות.
כל אחד מהם בפני עצמו, הוא מולקולה חסרת מימוש.
אין קיום לאחד מבלעדי השני.
בלי הרוח – הגוף חוזר למצב של תאים. והיכן התאים כשאינם עוד חלק מגוף, חלק מאבר? היכן?
לא ידוע.
בלעדי הגוף – הרוח חוזרת למצב היולי.
והיכן הרוח במצבה ההיולי?
היכן?
מי יודע.

כאן, במקום הזה, בפלנטה הזו – הם נפגשים. פגישה קיצרת ימים ודרמטית. ברית רעועה בין שני הפכים, שגורלה נחרץ מעצם האיחוד הראשוני שהביא אותה אל החיים.
תאריך התפוגה רשום על האריזה.
לא נישואי נצח, לכל היותר סטוץ. חוויה עזה וזמנית, לאחריה כל אחד חוזר למקורו.
ואנו חיים כאילו הסטוץ הזה הינו ישות ברת קיימא ותמידית. ולא ביחד זמני ורופף, של שני מרכיבים, שאחד גורלם – להיפרד.
מדוע נפגשו?
מדוע הם יחד?
חידה.
מהו הכוח שמפגיש אותם בעוצמה שכזאת?
ומדוע הם נפגשים על מנת להפרד?
תעלומה.
—-
 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

You May Also Like

על דינאמיקה שלילית בין שני בני אדם

מדי פעם נוצר סכסוך בין שני בני אדם. מישהו נפגע, מישהו מטיח האשמות. וכו'.  ואז ישנן טענות. ונדמה כי הטענות הן ענייניות, הנקודה היא שכל הטענות הענייניות הללו הן אף…
View Post

כלי הרכב נוסע לקראת בלותו

אנשים נוסעים דרך חייהם ונדמה להם שהם עוברים בדרכם מחוזות. ומאחוריהם הותירו מקומות  ופעמיהם למחוזות חדשים אך לא היא. אין פניהם לשום מקום מלבד לקראת סופו של כלי הרכב עצמו.…
View Post

זה קרה במקרה

                                      חייו של אדם משתלשלים להם מלידה ועד מיתה. ובתווך המאורעות שמתרחשים או לא מתרחשים לו. כשהאדם משקיף אחורה על חייו, יש לו תחושות משונות: הגישות ביחס למקריות מתפלגות לשתיים…
View Post

הכל נוסע אל סופו.

וכבר מן ההתחלה – הכל נוסע אל סופו. …ובינתיים – נצמדים להתחלה, למפץ הגדול, לגרויטציה של החידוש, של הלידה, של הנעורים. אך הכל נוסע אל סופו והסוף ענק ואינסופי ופעור…
View Post

הגיג של גואי דה מופאסן

"כל ההתקדמות המתקבלת על ידי המאמץ המוחי שלנו מורכבת מהביתור של עובדות חומריות על ידי מכשירים לא מושלמים עד כדי גיחוך, אשר מהווים   מידה מסוימת לחוסר היעילות של האיברים שלנו. …
View Post

העתיד.

הנעורים שמחים וטובי לב. בין היתר, או בעיקר, בגלל שכל כך הרבה עתיד לפניהם. הדף החלק הזה מעניק תחושה שהכול יכול להיכתב בו והתחושות הן של אופוריה לקראת הכתוב המצופה…
View Post