,
אני לא מבין את כל הרעיון של כתיבה וקריאה של סיפורת.
החיים מלאים בסיפורים מדהימים ועוצרי נשימה שאנו עפים רק מעל פני השטח השטוח שלהם. אבל במקום לצלול לתוכם כדי למצוא משמעות ומורכבות – כמו ברומן טוב, אנחנו בורחים לרומנים.
מה שטוב לילדים, אבל למבוגרים זה בעיקר בריחה מהחיים שלהם.
*
ילדים מבינים אינסטינקטיביים, כבר גילו צעירים שיש צנזורה מצד המבוגרים לא להראות סימני עצב, בדידות, עובדן נפש, פחד וכו’ – הם מרגישים שמה שמצפים מהם הם מתנהגים בשמחה, להיות שובב. ומלאים בשמחת חיים, וכשהם מראים סימנים של קושי להסתגל לחלק מההיבטים הקשים יותר של החיים – הם לא מקבלים חמלה – אלא ביטוי שהם לא מתנהגים נכון.
*
עולם ללא חמלה הוא גינום, יותר מכך עבור אנשי הנשמה (מה שנקרא: אנשים רגישים ביותר).
*
להיות רופא ללא חמלה זה רע, אבל להיות פסיכותרפיסט ללא חמלה זה בזבוז זמן במקרה הטוב או חטא כלפי הלקוח במקרה הרע.
*
אתה נולד רופאת בך באהבה, אתה מת מזקנה רופאת בך בובה.
*
יש דבר אחד שאין עליו סליחה – היכן שיש זעקה לחמלה – ואף אחד בסביבה לא חושב אפילו על מתן חמלה.
*
נטישה, הטרדות ואי צדק – נעשים רק לחלשים, (שאפילו מרגישים אשמה ולא קורבנות, כפי שצריך), לעולם לא לחזקים ולעומדים על זכויותיהם.
*
הרבה אנשים רגישים מאוד חיוביים מאשמה עצמית במקום לצאת לנקום מאלה שהפכה אותו לקורבן.
*
רוב יצירות הכתבים יכולים להיות פופולריות יותר או פחות, אבל יצירות גדולות עומדות גבוהות מעל להישאר (ניטשה, דוסטויבסקי) – או שמתעלמים מהן ביחד.
*
כדי להיות פטריוט צריך לוותר על היותו אדם בן לבני אדם אחרים, הקולקטיב הטריטוריאלי החוקי המבוסס הוא הפרה הקדושה, לידה- לבן אדם אחד לחייו האינטימיים כשלעצמם אין משמעות כללית.
*
אתה לא יכול להיות בעד חזות (כמו פיתוח תודעה) אלא להיות נגד משהו אחר (כמו דיכוי ושליטה חברתית).
*
למה לנסות משמעות עמוקה ומסר ברומנים ובסיפורים, כשהמטרה העיקרית שלהם היא אסקיזם. אם אתה רוצה מסר ומשמעות חפש חיבורים לא סיפורים.
*
יותר מדי עצות מכולם, אבל פחות מדי חמלה.
*
קרוב למי שמצביע על השלשלאות נתפס כסוהר…
*
ילדים בוגרים שיש להם ילדים משלהם סיוע סיוע מהוריהם המדקנים בטיפול בנכדיהם, אך לא עובר להם בראש איזו סיוע הוריהם הוותיקים מהם?
*
אנשים רצים אחרי ואחרי מה שנקרא: מאסטרים רוחניים, אם הם היו מאסטרים רוחניים אמיתיים אנשים היו בורחים מהם, כי הם לא ייכלו לסבול את האמת שהם מנפקים או אפילו רק מקרינים.
*
מהי הזנה אפילו השראה לאדם בעל תודעה גבוהה יכול להיתפס כאיום, התקפה ואפילו רעל – על ידי אדם (הוץ) ברמה נמוכה.
*
נשים בחיפוש אחר חוויה מינית גדולה חפשו מאצ’ו.
אותו מאצ’ו שיזרוק וינטוש אותה, כשיספיק.
*
אנחנו נולדים לחיות. אבל החיים האלה הם מסדרון ליעד שלנו: מוות והעלמות.
*
אדם גדול חייב לעבור סבל גדול. (ככל שהם גדולים יותר – הגדולים הם המשבר והסבל.
*
כל המלחמות הן תוצאה של מאבק כוחות המתבטא בסכסוך טריטוריאלי.
*
אנו מקדישים את חיינו לילדינו, הם עושים זאת לילדינו, והורינו נתונים כעת לתחושת החובה שלנו, או אפילו נשארים מאחור לגמרי.
*
למה העיסוק ברפואה צריך לבוא על חשבון האנושות והחמלה?
*
המשפט: “זה בדיוק כמו סרט” – הוא משפט-סימולקרה נוראי, הוא מרמז שסרטים מציאות למציאות, והמציאות היא רק מציאות כשהיא מזכירה את החילוניות והדרמה של הסרט.
*
האם מטרת הקמת גורד שחקים גבוה היא להרוס אותו?
אז למה מעשה האבסורדי הזה נעשה אצלנו?
*
מה שאנחנו נותנים להאמין הוא לא בסדר איתנו הוא בגלל זה ולא בגלל האמת: מה לא בסדר בעולם, כלומר: החברה. אבל אנחנו, הרגישים, קולטים את זה.
*
לאלימות אין שום תירוץ או סיבה. אבל יש לתת לחמלה כנפי מלאך, למרות שהיא אנושית, כל כך אנושית, בעוד אלימות בין אם מילולית או לא מילולית, מוראלת, ובכך הופכת לרשע.
*
האדם נוצר כדי ללדת, ליצור, למצוא כאן, ליצור מתוכנו חיים.
רק הנשי היה ליצור, (בשר ודם). ואותו הדבר בנו: אנחנו יכולים ליצור רק מהנשיות שלנו.
להיות יצירתי הוא האמצעי היחיד להתעורר לחיים: לתת חיים. ליצור.
*
אם אדם דמיוני שלא יודע שיש
Gabriel
