החיים כאן הם תוצר של איחוד ותרכובת בין: רוח לחומר, אנרגיה וגוף, פיסי ונפשי. כפי שמים הם תרכובת של H2O ; לאחד בלי השני אין קיום. רק המיזוג מאפשר כל אחד מהם להיות.
כל אחד מהם בפני עצמו, הוא מולקולה חסרת מימוש.
אין קיום לאחד מבלעדי השני.
בלי הרוח – הגוף חוזר למצב של תאים. והיכן התאים כשאינם עוד חלק מגוף, חלק מאבר? היכן?
לא ידוע.
בלעדי הגוף – הרוח חוזרת למצב היולי.
והיכן הרוח במצבה ההיולי?
היכן?
מי יודע.
כאן, במקום הזה, בפלנטה הזו – הם נפגשים. פגישה קיצרת ימים ודרמטית. ברית רעועה בין שני הפכים, שגורלה נחרץ מעצם האיחוד הראשוני שהביא אותה אל החיים.
תאריך התפוגה רשום על האריזה.
לא נישואי נצח, לכל היותר סטוץ. חוויה עזה וזמנית, לאחריה כל אחד חוזר למקורו.
ואנו חיים כאילו הסטוץ הזה הינו ישות ברת קיימא ותמידית. ולא ביחד זמני ורופף, של שני מרכיבים, שאחד גורלם – להיפרד.
מדוע נפגשו?
מדוע הם יחד?
חידה.
מהו הכוח שמפגיש אותם בעוצמה שכזאת?
ומדוע הם נפגשים על מנת להפרד?
תעלומה.
—-
Gabriel
Gabriel Raam